הצילו את הדמוקרטיה

כשלימדתי שיעור בהסטוריה בכיתה י"א לפני מספר שבועות על הנסיבות והגורמים לעליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, התייחסנו לסעיף המסביר כי רפובליקת ויימאר איפשרה (כלומר לא פסלה) השתתפות בבחירות של מפלגות אנטי-דמוקרטיות ושל מועמדים אנטי-דמוקרטיים. כך, היטלר והמפלגה הנאצית יכלו להשתתף בהליך הבחירות בגרמניה. לכל התלמידים היה ברור שמדינה דמוקרטית, שרוצה להישאר דמוקרטיה, צריכה לא לאפשר לכוחות אנטי-דמוקרטיים לנצל את הליך הבחירות ולחסל את הדמוקרטיה מבפנים.

ומה המצב בישראל? אז אני מזכיר כי בישראל יש חוק יסוד בעניין זה. סעיף 7א' בחוק יסוד הכנסת-תשי"ח, עוסק במניעת השתתפות בבחירות של רשימות ומועמדים שיש במטרותיהם או במעשיהם, במפורש או במשתמע, שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או הסתה לגזענות. עכשיו השאלה היא רק האם מקיימים את החוק במדינת ישראל.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

מספחים לבנט, היפסטרים לבל"ד / דור גליק

בשיעורי אזרחות, אני נוהג ללמד על המסקנה שהגיעו מקריסת הדמוקרטיה בגרמניה - על המונח "דמוקרטיה מתגוננת". ובעיקר אני מחדד כי "דמוקרטיה מתגוננת" יוצאת נגד המתנגדים לדמוקרטיה עצמה. ולא נגד המתנגדים לשלטון הנוכחי, לאידיאולוגיה, לדת, או ללאומיות מסוימת. במדינה דמוקרטית יש לפסול בבחירות רק מועמדים לכנסת/לפרלמנט שיוצאים נגד הדמוקרטיה וערכיה בלבד, ולא לפסול את היוצאים נגד דברים אחרים ולא משנה כמה תתנגדו לכך. עיין ערך: אנשי ימין-קיצוני שמנסים לפני כל בחירות לפסול מועמדים ערבים דמוקרטיים.

רבים מהמועמדים בבחירות הקרובות הוכיחו במהלך פעילותם בכנסת הנוכחית במעשיהם, במפורש או במשתמע כלשון החוק, שהם שוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. במהלך הקדנציה של הכנסת הנוכחית הם היו אחראים לגל חקיקה אנטי-דמוקרטי בכנסת, כמו: "חוק החרם", "ועדות החקירה לארגוני השמאל", "ייבוש המימון לעמותות השמאל", חוקים שונים למינוי שופטים ולפגיעה בעצמאות הרשות השופטת, לפגיעה בתקשורת חופשית, להסתות גזעניות פרועות, כמו: "הסודנים הם סרטן בגוף שלנו" ו"לכלוא את כל אנשי זכויות האדם ולעביר אותם למחנות ריכוז שאנו בונים".

מתגאים בהיותם פשיסטים

הם הסיתו נגד בית המשפט העליון ונגד גורמים משפטיים במטרה לפגוע בשלטון החוק ובלגיטימציה ובעצמאות בית המשפט העליון והפרקליטות. אותם אישים מסוכנים ממשיכים, כמו קודמיהם בעשורים האחרונים, לעשות לילות כימים, ובהצלחה רבה, למען הוצאת יריביהם הפוליטיים מחוץ למחנה ולהתיר את דמם על-ידי הגדרתם כ"בוגדים". אחדים מהם רוצים להפוך את ישראל ל"מדינת הלכה" המתנהלת על-פי גחמות של רבנים אנטי-דמוקרטים.

חלק מהחבורה אפילו לא מתבייש וגאה בהיותו אנטי-דמוקרטי, כך מירי רגב שאמרה: "אני גאה להיות פאשיסטית" ואופיר אקוניס שמעריץ את סנטור מקארתי. חבורה זו מעודדת גזענות, לא מקבלת את חוקי המשחק הדמוקרטי, ויוצאת נגד הדמוקרטיה, מוסדותיה וערכיה כגון: חופש הביטוי, חופש ההתארגנות וחופש המחשבה. אין מדובר בחבורה של ח"כים בודדים, שוליים, בקצה האופוזיציה. מדובר על אישים רבים ומשפיעים גם במפלגת השלטון ובתפקידי מפתח. הם כבר הוכיחו שהם אינם עוצרים כשדגל שחור מתנוסס מעל מעשיהם האנטי-דמוקרטיים והמסוכנים. אם ישראל רוצה להישאר דמוקרטיה, ולפעול לפי חוקי המדינה, פסילת מועמדותם לכנסת מתבקשת.

אם הדמוקרטיה הישראלית חפצת חיים, עליה להתגונן מפני הכוחות האנטי-דמוקרטיים שמנסים לחסל בשנים האחרונות כל חלקה דמוקרטית מבפנים. ההיסטוריה במאה העשרים הייתה צריכה ללמד אותנו מה קורה כאשר מערכת החינוך הופכת לכלי של חינוך פוליטי-אידיאולוגי של המפלגה השלטת, ומה קורה כאשר אישים ומפלגות אנטי-דמוקרטיות מנצלים את השיטה הדמוקרטית ונוטלים חלק בבחירות.

שמוליק צ'יצ'ק, מורה להיסטוריה ואזרחות, חוקר הפוליטיקה בחינוך בישראל.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il