הרפואה אחראית לירידה דרמטית במספר ההרוגים
לקראת סיום שנת שיא חיובי במספר הרוגי תאונות דרכים, מתחילות המחמאות העצמיות לזרום לכיוון התקשורת. דווקא הגוף היחיד שיכול להצביע על שיפור ודאי, לא פרסם את הנתונים ברבים. ynet חושף את הממצאים לראשונה
חשיפה: הסיכוי לשרוד תאונת דרכים לאחר אשפוז בבית חולים, הוכפל בתוך עשור. בעוד כמה ימים תסתיים שנת 2012, ועל-פי הערכות יירשם בישראל מספר ההרוגים הנמוך ביותר בתאונות מאז החל מעקב אחר נתוני נפגעים. חוקרים ומומחי בטיחות חלוקים באשר לסיבות לירידה במספר הרוגי התאונות בשנים האחרונות, אך מחקר שערך מכון גרטנר ומתפרסם כאן לראשונה, עשוי להביא להבנה טובה יותר של השיפור בבטיחות.
המחקר מוכיח חד-משמעית כי מערכת הבריאות אחראית לירידה ניכרת במספר הרוגי התאונות בשנים האחרונות. על-פי המחקר, שהגיע לידי ynet, בתוך עשר שנים נרשמה ירידה של כשליש בשיעור התמותה לאחר אשפוז של נפגעי התאונות. בקרב נפגעים קשה ואנוש, ירד שיעור התמותה בכמעט מחצית. לפי עורכי המחקר, השיפור נובע משיפורים דרמטיים במערכי הטראומה ורפואת החירום.
על-פי המחקר, אם בסוף שנות ה-90 נפטר אחד מחמישה נפגעים קשה או אנוש בבית חולים, בתוך עשור ירד המספר לאחד מעשרה. על-פי אומדן שערכו החוקרים, ללא שיפורים שהוכנסו במערך הטראומה הלאומי, היה מספר ההרוגים בתאונות בסוף העשור הקודם גבוה משמעותית מזה שנרשם בפועל. לטענתם, ב-2008 לבדה היו מתווספים יותר מ-100 בני אדם למספר ההרוגים.
"ירידה של כ-50% בתמותה"
מומחי בטיחות מסכימים כי הירידה במספרי הנפגעים וההרוגים בתאונות, היא תוצאת פעילותם של גורמים שונים ורבים. המחקר של מכון גרטנר, המרכז הלאומי לחקר הטראומה, מבוסס על נתוני עשור (1998 עד 2008), ומלמד כי אחד הגורמים העיקריים הוא מערך הטראומה הלאומי, ושיפורים משמעותיים בפעילותו שהוכנסו החל בשנות ה-90. ועם הנתונים שמציגים עורכי המחקר, פרופסור קובי פלג, שרון גולמן ועינת אביאל, קשה מאוד להתווכח.
על-פי המחקר, שיעור התמותה בקרב כלל נפגעי התאונות שאושפזו ירד בלא פחות מ-33% בתוך עשור. כך, הסיכון לתמותה בקרב נפגעי תאונות דרכים שאושפזו בשנת 2008 היה נמוך משמעותית מאשר ב-1998 - 40% בלבד. "בקרב אוכלוסיית נפגעים מצומצמת יותר, עם פגיעה קשה ואנושה בכלל ובעלי פגיעת ראש מוחית קשה, נמצאה ירידה של כ-50% בתמותה", מבהירים עורכי המחקר. "בקרב מאושפזים עם פגיעת חזה (Torso) חמורה, ירד שיעור התמותה ב-40%".
שימו לב לנתון הבא: ב-1998 היה שיעור התמותה של נפגעים קשה ואנוש בתאונות כ-19% - או כמעט אחד מכל חמישה נפגעים שאושפזו. עשר שנים לאחר מכן, ירד שיעור התמותה בקרב נפגעים אלה לפחות מ-10%, או פחות מאחד מכל עשרה נפגעים. גם בקרב הולכי רגל, הנחשבים לפגיעים ביותר מכל משתמשי הדרך, נרשמה ירידה של כ-40% בתמותה באשפוז.
"מספר ההרוגים היה גבוה משמעותית"
במחקר של מכון גרטנר נמצאו גם הבדלים משמעותיים בסיכויי ההישרדות של נפגעי תאונות, בהתאם לנסיבות הפגיעה. "הולכי רגל ונהגים הם הנפגעים העיקריים בתאונות", כותבים עורכי המחקר, "(אך) קבוצת הולכי הרגל היא בעלת האחוז הגבוה ביותר של תמותה - 41.7%". ממצאים אלה, כך מבהירים העורכים, תואמים מחקרים שנערכו במדינות רבות.בקרב הולכי רגל ורוכבי אופניים נמצא שיעור גבוה של פגיעות ראש קשות. בהשוואה לנהגים ורוכבי אופנוע, אוכלוסיה זו רשמה ירידה נמוכה יחסית בשיעור התמותה. מה הסיבה לכך? עורכי המחקר מסבירים: "בנהגי מכוניות ורוכבי אופנוע, השימוש בקסדות ומנגנוני בטיחות - חגורות בטיחות, כריות אוויר וכדומה - הורידו את אחוז פגיעות הראש הקשות. לעומתם, בקרב הולכי רגל ורוכבי אופניים שנשארו 'חשופים', לא ניתן לראות כל ירידה בפגיעות ראש קשות".
הסברים אלה תואמים לתוצאות מחקרים בינלאומיים רבים, ולפיהם יש למערכות בטיחות בכלי רכב תרומה משמעותית לירידה במספרי הנפגעים וההרוגים. עורכי המחקר מציינים כי לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), "מספר גורמים נחשבים כתורמים לירידה בתמותה... ואכיפה בלבד אינה מספיקה. הסברה, שיפור בתשתיות, שיפור מנגנוני בטיחות בכלי רכב, מערך הטראומה והרפואה, מערכי חילוץ להצלה... כולם תורמים לירידה".
את מחקרם, חותמים העורכים עם התייחסות לתקציב הנמוך יחסית להם זוכה מערכת הבריאות מסך תקציבי הבטיחות בדרכים. "מחקר זה מצביע באופן ברור שללא שיפור במערכת הבריאות, מספר ההרוגים כתוצאה מתאונות היה גבוה משמעותית", הם מסכמים. "למרות שלמערכת בריאות יש השפעה מהותית ביותר על התמותה, מערכת זו אינה זוכה לתעדוף ואף לא לחלק היחסי שלה בתרומה לירידה בתמותה, בחלוקת המשאבים המוקצים למאבק בתאונות דרכים".