האם נמצא בבחירות מנהיג כיהודה?
פרשת ויחי עוסק בבחירת מנהיגם בני יעקב: לא ראובן הבכור ולא יוסף המנהל המעולה - אלא יהודה הוא זה שמתאים לתפקיד. מתי אלפר מונה את התכונות שהפכו אותו למנהיג העם, ומקווה למצוא אישיות כמוהו גם בבחירות הקרובות
פרשת "ויחי" מסיימת את ספר בראשית. פרשה זו היא סיום משמעותי בתולדות העם. אנו רואים כיצד ההנהגה עוברת מאבות האומה, אברהם, יצחק ויעקב, לשנים עשר השבטים. משבטים אלו נבנה עם ישראל.
- לטורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית
- כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
הפרשה מתארת את סוף ימיו של יעקב. טרם מותו יעקב משביע את יוסף בנו, המשנה למלך מצרים, לקבור אותו בארץ ישראל במערת המכפלה.
וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו--שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-יִשְׂרָאֵל, לָמוּת, וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים-נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. וְשָׁכַבְתִּי, עִם-אֲבֹתַי, וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם, וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם; וַיֹּאמַר, אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶך. ויֹּאמֶר, הִשָּׁבְעָה לִי--וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל, עַל-רֹאשׁ הַמִּטָּה" (בראשית מ"ז, כ"ח- ל"א).
בבקשה של יעקב להיקבר בארץ, הוא למעשה תורם לכך שבניו יחזרו לארץ. אמנם בפועל לא יחזרו כעת ליישוב קבע בארץ ישראל, אך עצם קבורתו במערת המכפלה מנתקת אותם מהחיבור שלהם לגולה במצרים.
כוחנו באחדותנו
"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב, אֶל-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר, הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ, בְּנֵי יַעֲקֹב; וְשִׁמְעוּ, אֶל-יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם" (בראשית מ"ט, א'- ב')
טרם מותו קורא יעקב לבניו ומברך אותם. נשאלת השאלה: מדוע פעם הוא מופיע בשמו יעקב ופעם בשמו ישראל? נראה, כי יעקב חושש, שלאחר מותו ימות גם עם ישראל אם יישאר בגלות על כן משתמש בשם ישראל המחבר את כל שבטי ישראל.
יעקב מבין בחוכמתו, כי אם לא יישארו האחים מאוחדים קיימת סבירות גבוהה שיתפזרו במצרים ובין אומות העולם ולא ישמרו על ייחודם. לכן הוא אומר: "האספו ואגידה" "הקבצו ושמעו". האפשרות היחידה לשרוד היא להישאר מקובצים ביחד. זו הדרך להישמר מפני התבוללות בין עמי העולם ומאיבוד הזהות הייחודית של עם ישראל.
מי הוא יהודי
ההגדרה מי הוא יהודי נקבעה במחקרים על פי הגדרה עצמית של כל נשאל. הגדרה זו לבטח לא הייתה מתקבלת על ידי מרבית החוגים במגזר החרדי והחרד"לי. הפירוד והמרחק הגיאוגרפי גורמים לאיבוד זהות ואיבוד כוח. יעקב אבינו, שהבין את הסכנה שבפירוד, קרא לבניו: התאחדו, היקבצו והישארו יחדיו.
טרם השכלנו למצוא את הדרך לחבר את כל אחינו היהודים בעולם. עדיין איש איש חי באמונתו והולך בדרכו. אמנם לפי מרבית המחקרים העדכניים חיים כיום כ-80% מיהודי העולם במדינת ישראל ובארה"ב, והשאר ברחבי העולם, אך עדיין רב הפירוד וחובה עלינו להתאחד.
איש איש וברכתו
כל אחד מהבנים מקבל ברכה ייחודית המתאימה לאופיו ולהתנהגותו.
"רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי. יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז. פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר" (בראשית מ"ט, ג'-ד')
יעקב מבין, שבכורו ראובן, למרות גילו הכרונולוגי, אין בו התכונות הנדרשות ממנהיג. ראובן לאורך כל ההתנהלות ממכירת יוסף ועד מציאת הפתרון להשבת בנימין הצעיר לא התגלה כמתאים להנהגה. יהודה מתגלה כבעל התכונות המתאימות ביותר להנהגה.
האחים לא מקבלים את סמכותו של ראובן בשל התנהגותו. האחים סומכים על יהודה בשל גישתו האחראית והמנהיגות שהוא מגלה בזמן המשבר מול יוסף, אדוני הארץ.
יוסף הוא הבכור מצד רחל, ויעקב יודע שיוסף הוא מנהל מעולה. התנהלותו המקצועית והכריזמטית מוכחת כבר שנים רבות כמשנה למלך מצרים . בכל מגעיו עם הבריות הוא מצליח להתחבב עליהם בקלות, אבל הרגישות היתרה שלו עלולה לפגום במנהיגותו.
"בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן... וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ, וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו; מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב, מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל... תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף, וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו. (בראשית מ"ט, כ"ב-כ"ו)
יהודים מהשם יהודה
יעקב מסמן בצורה ברורה את יהודה כמנהיג. בברכו את יהודה הוא אומר: "אתה יודך אחיך". הם מודים כי יש לו התכונות המתאימות ביותר להנהיג.
"יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ--יָדְךָ, בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ; יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ, בְּנֵי אָבִיךָ. גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ; כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ. לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו..." (בראשית מ"ט, ח'-י').
יהודה הוא המנהיג שיודע להודות, כאשר הוא טועה, וגם יודע להודות למי שמסייע לו. (זלצברג). מדרש רבה במקום מפרש: "יהיו כל אחיך נקראין על שמך. אין אדם אומר ראובני אני, שמעוני אני, אלא יהודי אני", כלומר שהוא מבני יהודה.
בקרוב בוחרים מנהיג
בעוד כחודש יערכו הבחירות לכנסת. בחירות שאמורות לקבוע את מנהיג המדינה לשנים הבאות. חשוב שנבין: אנחנו לא בוחרים מנהל טוב וכריזמטי. הכנסת זו לא תוכנית ריאליטי גם אם יככבו בכנסת הבאה לא מעט אנשי תקשורת.
פאתוס ורטוריקה חשובים לנאומים חוצבי להבות אבל מנהיג לא נמדד רק בזאת. עליו להיות בעל תכונות ייחודיות. עליו להיות קשוב לצרכים של העם מחד ולדעת להתמודד עם לחצים מרובים מבית ומחוץ מבלי לכפוף עצמו.
הוא צריך לדעת לכבד את יריביו הפוליטיים ולא לזלזל בהם ובדעות אותן הם מייצגים. מנהיג גדול יודע להודות בטעות ולגדל ולשבח את אלו שסביבו, כי כך יהיה הוא גדול יותר. אם אתם מכירים מישהו כזה, תצביעו לו!
מתי אלפר הוא מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, יועץ שיווקי ואסטרטגי