הפטנטים שלא ראו אור
לידה בצנטריפוגה, חדר הולוגרמות כמו במסע בין כוכבים, גלימת העלמות והפעלת מוצרי המטבח במגע - מי אחראי לפטנטים הללו, ולמה עדיין לא מימשו אותם?
דמיינו לעצמכם את התמונה הבאה. חדר לידה עתידני, עתיר במכשור וציוד אלקטרוני מתקדם. על שולחן רחב במרכז החדר שוכבת היולדת, רגליה פשוקות. הרופא לוחץ על כפתור, והשולחן מתחיל להסתובב סביב צירו: בתחילה לאט, ואז מהר יותר ויותר מהר. היולדת לוחצת, והתינוק המיילל נורה מתוך... ובכן, אתם מבינים את הרעיון הכללי.
נשמע הזוי? לא לזוג ממציאים אמריקנים: הם רשמו פטנט על 'מתקן לסיוע ללידה באמצעות כוח צנטריפוגלי', בשנת 1965. ההמצאה הזו לא מומשה בפועל מעולם, ככל הנראה. היינו שומעים עליה אם כן. אבל המצאה זו היא לא היחידה. בכתבה זו נסקור כמה פטנטים מעניינים שרשמו חברות טכנולוגיה על המצאות שלא סביר שנראה בעתיד הקרוב, וננסה לבחון את המניעים שמאחורי הפטנטים הלא שגרתיים.
גלימת העלמות
חברת Fractal Antenna Systems רשמה באוגוסט 2012 פטנט על בד מיוחד המסוגל 'לכופף' גלים אלקטרומגנטיים ולגרום להם לנוע מסביב לגופו של הלובש, במקום להינתז ממנו או להיבלע בו. על פי ההודעה לעתונות שפרסמה החברה, הבד עשוי מחומרים 'פרקטליים'- דהיינו, צורות החוזרות על עצמן במגוון של גדלים גיאומטריים- ומסוגל לגרום לעצמים גדולים להראות כ'בלתי נראים' עבור קרינה בתדרים מסוימים. נכון לעכשיו הבד הפרקטלי יעיל רק עבור קרינת מיקרוגל, אך לדברי החברה ניתן לשדרג את הטכנולוגיה כך שתפעל גם עבור גלים תחום האור הנראה- דהיינו, עצם העטוף בבד יהפוך לבלתי נראה
לעיניים אנושיות.
ומה מונע מהחברה לפתח את גלימת ההעלמות? כסף, כמובן. כדי להרחיב את טכנולוגיית הבד הפרקטלי לתחום האור הנראה יש להשקיע סכומים גדולים, ול-Fractal Antenna אין, נכון להיום, לקוחות שמוכנים לקחת על עצמם את עלויות הפיתוח. הפטנט שרשמה החברה נועד להגן עליה מפני העתקה, כמובן, אבל גם למשוך את תשומת לבם של לקוחות פוטנציאליים. בהודעה לעיתונות מצוטט נשיא החברה במפורש: "תנו לנו סיבה לפתח את הטכנולוגיה הזו הלאה." אולי צריך לבדוק אצל ג'יי.קיי רולינג.
הולודק
אחת הטכנולוגיות המגניבות והנחשקות מבין שלל הלייזרים והחלליות שנראו על המסך בסדרת המדע הבדיוני 'מסע בין כוכבים' (Star Trek), היא סביבת המציאות המדומה האולטרא-ריאליסטית, ה'הולודק'. בהולודק אפשר לא רק לראות את העצמים שסביבך, אלא גם לגעת בהם. על אף ההתקדמות הטכנולוגית המואצת של השנים האחרונות, לא סביר שנזכה לעבוד ולשחק בסביבה כה מתוחכמת בשנים הקרובות.
אך חברת מיקרוסופט אינה חוששת להיישיר מבט אל העתיד. בפטנט שאושר בספט' 2012 מתארת מיקרוסופט מערכת תצוגה המאפשרת הקרנה של גרפיקה ממוחשבת על כל קירות החדר, כולל מאחורי מרקע הטלוויזיה. לא מדובר בהקרנה פשוטה, כמו זו המוכרת לנו כיום- כי אם בהקרנה שתדע לשלב את התמונה בצבעים ובמשטחים הקיימים בחדר כדי 'להעלים אותם', ובכך להעצים את תחושת המציאות המדומה. המקרן המיוחד יהיה מתוחכם מספיק כדי שלא להקרין את התמונה ישירות על המשתמש, ולא יסנוור אותו. על פי אחת האפשרויות המתוארות בפטנט, ניתן יהיה לשלב בתצוגה גם משקפי תלת-מימד או מרקע טלוויזיה דומה.
גם ללא היכולת לחקות את תחושת המגע של ההולודק, זהו ללא ספק פטנט שאפתני מאד, ומיקרוסופט מודעת לכך ללא ספק. פרט לשיקולים ההגיוניים של 'אין מה להפסיד' מרישום פטנט שכזה, ייתכן שמיקרוסופט רוצה גם למתג את עצמה כחברה מובילה בתחום קונסולות המשחק. ה-Xbox של מיקרוסופט נמצא בתחרות קשה מול הקונסולות של סוני ונינטנדו. חזון ושאפתנות הם חלק בלתי נפרד מהובלה טכנולוגית, ומיקרוסופט מעוניינת ללא ספק לשדר ללקוחותיה שפלטפורמת המשחקים שלה תמשיך להיות רלוונטית ומובילה גם בשנים הבאות.
תנור אייפד
חברת אפל הייתה החלוצה בתחום ממשקי הטלפונים החכמים, אבל גם לה יש שאיפות גבוהות. על פי פטנט שנתקבל במארס, 2010, אפל מתכננת להביא את בשורת הממשקים המהפכניים גם אל מכשירים פחות ניידים, כגון מוצרי חשמל במטבח.
על פי המתואר בפטנט (וקשה לחלץ משמעות והגיון מתוך המלל המשפטי המעורפל שבו) מדובר על חיישנים אופטיים שיוכלו לזהות לחיצה ומחוות (Gestures) על משטחים שונים כמו שיש או זכוכית. המיוחד בפטנט של אפל הוא שהמגע במשטח יפוענח לא רק כנקודה במישור, אלא גם על פי עוצמת הלחיצה: דהיינו, החיישנים ימדדו את העיוות הנוצר במשטח בהתאם ללחץ המופעל עליו. לחיצה חזקה, לפיכך, תתורגם אולי לבישול בטמפרטורה גבוהה וכיוצא בזה. אפל מדגישה בפטנט כי אין מדובר במשטחים מיוחדים, כמו מסכי מגע, כי אם במשטחים רגילים לחלוטין.
הפרט המעניין שמסתתר מאחורי הסיפור הוא שהפטנט המדובר הוגש לראשונה באמצע שנות התשעים, על ידי ממציא קנדי בשם טימותי פריור (Pryor). פריור העביר לאפל את הזכויות על הפטנט (כנראה תמורת תשלום), והיא השלימה את תהליך הרישום. עובדה זו שופכת אור על שתי נקודות מסקרנות. הראשונה מסבירה מדוע המטבח שלנו אינו כה מתוחכם כיום, למרות שחלפו יותר מחמש עשרה שנה מאז שהגיש פריור את בקשת הפטנט שלו: קל לרשום פטנט, וכל אחד יכול לעשות זאת- אבל כדי לפתח טכנולוגיה כזו בפועל נדרשים כישורים ומשאבים שלאדם הבודד כנראה אין גישה אליהם, גם אם הוא נינג'ה משפטי.
כלי נשק
יכול מאד להיות שגם לאפל אין ממש רצון להפוך את הפטנט למציאות. יכול להיות שהיא מתכננת להעזר בפטנט שבבעלותה במסגרת מאבקיה האינסופיים נגד ענקיות טכנולוגיה אחרות, במסגרת 'מלחמות הפטנטים' של השנים האחרונות. פטנט שהוגש בשנות התשעים, גם אם לא אושר בכל התקופה שחלפה מאז, יכול לשמש כ'פטנט צוללת': אפל יכולה לתבוע חברות שפיתחו טכנולוגיות דומות, גם אם לא היו מודעות כלל לבקשת הפטנט שהגיש טימותי פריור בימים שבהם האייפון לא היה אפילו ניצוץ בעיניו של סטיב ג'ובס.
פטנטים, אם כן, כבר מזמן אינם רק כלי משפטי שנועד להגן על ממציאים מפני מעתיקנים, במובן הצר של המילה. כפי שראינו, פטנטים עשויים להיות כלים רב-שימושיים: כלי נשק בקרבות עסקיים, אמצעי למיתוג ויחסי ציבור ודרך אפשרית למשוך לקוחות חדשים. מבחינה זו, לשאלה האם ימומש הפטנט בעתיד הקרוב או לא אין משמעות רבה. עכשיו רק נותר לנו לוודא שהמיטות בחדר היולדות מקובעות טוב טוב לרצפה.
רן לוי הוא סופר ופרשן מדע, ומגיש את הפודקאסט 'עושים היסטוריה '- על מדע, טכנולוגיה והיסטוריה.
לפנייה לכתב/ת 
