מחאת האוטיסטים מול בית רה"מ: שמעו הכאב

עשרות הורים לילדים אוטיסטים הפגינו הבוקר (יום ו') מול בית ראש הממשלה בירושלים בדרישה להסדיר את החקיקה לגבי ילדיהם, ולתקצב עד אז ב-60 מיליון שקלים את פעילותם. כשהם מנופפים בבלונים שחורים הניפו ההורים שלטים ועליהם נכתב "ממשלה אטומה למי שלא יכול לצעוק", ו"שרה שרה צאי אלינו, תשמעי את כאבנו".

• כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
• הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet
  

המאבק למען הילדים האוטיסטים נכנס ליומו העשירי, והוא נפתח על רקע עלייה חסרת תקדים במספר המאובחנים באוטיזם בישראל ובעולם. על פי הנתונים, החל משנת 2000 גדל מספר המאובחנים כאוטיסטים בישראל פי 50, אולם התקצוב לא נעשה בהתאם והתרחב רק פי 9.5.

ההפגנה, הבוקר. "הילדים הם החיים שלנו"(צילום: גיל יוחנן)

אחד המפגינים הוא חיים טל בן ה-65, שהגיע למקום בשם ילדו דודי בן ה-20, שמוגדר כאוטיסט. לטל חמישה ילדים, שכולם עזבו את הבית, מלבד דודי. "הורים לילדים אוטיסטים לא יודעים מה זה חיים רגילים", הוא אומר. "ילד בן 20 מתנהג כמו בן שנתיים, עושה צרכים במיטה והתפרצויות זעם. להורים אין רגע מנוחה, מגיל צעיר אנחנו סביב הילד 24 שעות ביממה. הילדים האחרים התפתחו והקימו משפחות אבל דודי נשאר הילד הנצחי שלנו".

עוד בחדשות ynet:

• דרעי: חוזר בי מהביטוי "רוסים ולבנים" על הליכוד
• שדרוג לתחנת המשטרה בדיזנגוף: "כמו ניו-יורק"
  

טל סיפר כי הנטל על המשפחות, כמו גם על העובדים הסוציאליים המטפלים באוטיסטים, גדול מאוד ולכן נדרשים משאבים נוספים. "אני מבקש מראש הממשלה שיעזור לנו לעזור לילדים. במהלך השנים המדינה גילתה אטימות למצוקות שלנו, עכשיו הגיע הזמן להתעורר", הדגיש בדבריו. "יש עובדים סוציאליים ומטפלים נפלאים אבל חסרים להם משאבים, את הכלים ואת החקיקה הנדרשת. ההוצאה לכל משפחה כבדה מאוד והקצבה שהמשפחות מקבלות לא מכסה את ההוצאות האלו. זה הילד שלנו ואנחנו מטפלים בו באהבה, אבל זקוקים גם להירתמות של המדינה".

ההפגנה. זועקים בשם אלה שלא יכולים(צילום: זילר יפעת)

בין המוחים הייתה גם רבקה טובאלי, שבנה הבכור עידו בן ה-16 מוגדר כאוטיסט. בעוד חמש שנים יסתיים חוק החינוך המיוחד עבורו

 והיא כבר מודאגת. "הסיכוי שתמצא לו אחר כך מסגרת נמוך מאוד", היא אומרת. "הוא יצטרך להישאר בבית, איתנו, ואנחנו כמתבגרים אין לנו את היכולת לטפל בו. באף רשות מקומית אין תקציב כדי להקים את המסגרות לילדים הבוגרים, את מרכזי התעסוקה או אפילו כדי לממן את ההסעות אליהם. המדינה גילתה אוזלת יד מדהימה והשאירה את העובדים לבד".