שתף קטע נבחר

 

נחל פרת בסכנה: שפכים ואלפי תושבים חדשים

עם מים זורמים, קניונים מרשימים ומנזרים עתיקים - נחל פרת נחשב לאחת משמורות הטבע היפות בארץ. אבל המטיילים הרבים שטובלים במימיה, לא תמיד יודעים שאלה מזוהמים במי ביוב מישובי המרחב - וזה רק אחד מהאיומים שנשקפים למרחב ומופיעים בדו"ח חדש של החברה להגנת הטבע

מימי נחל פרת נצבעו לאחרונה בצבע בשחור בעקבות שפכים שזרמו אליו, ולא בפעם הראשונה. שפכים אלה, לצד איומים נוספים כמו זינוק במספר התושבים במרחב ותוואי גדר הביטחון המתוכננת באזור, עלולים לפגוע באופן בלתי הפיך בשמורת הטבע הפופולרית. כך קובע דו"ח חדש של החברה להגנת הטבע, המפורסם לראשונה ב-ynet.

  

עוד בכלכלה ירוקה :

 

שמורת נחל פרת משתרעת על פני 28 אלף דונם, צפונית מזרחית לירושלים. היא נחשבת לאחד ממסלולי הטיולים המרהיבים בארץ, עם מעיינות שופעי מים כל השנה, מגוון בעלי חיים, קניונים מרשימים, אתרי עתיקות ומנזרים. הדו"ח, שנכתב על ידי אנשי בית ספר שדה עפרה, מפרט את האתגרים הרבים שנשקפים למרחב הרגיש וממליץ על צעדים למזעור הנזקים.

 

נופי שמורת נחל פרת (צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע) (צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)
נופי שמורת נחל פרת(צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)

 

בין האיומים הבולטים מצוין כי התפתחות הישובים הסמוכים לשמורה וזינוק במספר התושבים במרחב, הביאו לגידול בכמות השפכים המטופלים והבלתי מטופלים שמוזרמים אליה. אחד המוקדים העיקריים הוא מט"ש (מתקן לטיפול בשפכים) במעלה נחל מכמש, מיובלי נחל פרת, שמטפל בשפכים של העיר הפלסטינית אל בירה ושל ישובי פסגות, כוכב יעקב ותל ציון.

 

בדו"ח מפורט שקולחי המט"ש זורמים בנחל מכמש עד לעין מבוע, אך לא פעם מתרחשות בו תקלות והוא מזרים אל הנחל ביוב גולמי ובוצה. "כאשר המט"ש עובד בצורה שאינה תקינה, ולצערנו זה קורה מספר פעמים בשנה, כמו בימים אלה ממש, שפכים מחלחלים במורד הנחל ואין ספק שהם מגיעים לאזורי המילוי החוזר של המעיינות וגורמים לזיהומם", מסביר רועי סימון, שעמד בראש צוות כותבי הדו"ח.

 

מוקדים נוספים שאחראים להזרמת שפכים, הם קריסות בתחנות שאיבה וישובים ללא מערכות ביוב. התוצאות על פי הדו"ח, הן חריגות רבות של כל סוגי החיידקים, בכל המעיינות. "קשה להצביע על מגמה ברורה אולם ברור שיש זיהום מסוים ועקבי במעיינות", נכתב. "ברור גם שהמקור לחלק מהזיהום הוא שפכים או קולחים".

 

שפכים בנחל פרת (צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע) (צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)
שפכים בנחל פרת(צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)

 

איום גדר ההפרדה

איום בולט נוסף שמופיע בדו"ח הוא התפתחות המרחב כולו, בתוך כך תנופת פיתוח של כבישים, התרחבות ישובים והכפלה כמעט של מספר התושבים. אלה יוצרים קיטוע של השטחים הפתוחים במרחב ומסכנים את המגוון הביולוגי שבשמורה עקב צמצום בתי הגידול וכניסת מינים פולשים.

 

 

בעתיד עלול להתווסף מכשול משמעותי נוסף לאזור - מקטע של גדר ההפרדה המתוכנן במקביל לישובים כפר אדומים ונופי פרת, על מדרון הגדה הדרומית של נחל פרת. הדו"ח מתריע כי החציבה מדרון התלול תגרום נזק נופי עצום וקורא לחפש אחר חלופות אחרות. "פעולה זו תשים חלילה קץ לטבע ולנוף הייחודיים של מרחב הנחל", מצוין בו.

 

פיתוח אתרי תיירות בלב השמורה וזינוק במספר המבקרים בנחל ובמעיינות – מהווים אף הם איום על פי הדו"ח. המטיילים, שמגיעים לכ-120 אלף בשנה, מגבירים אמנם את המודעות לאזור, אך גם משאירים אחריהם פסולת רבה הכוללת בקבוקים, עטיפות מזון, שאריות אוכל והפרשות. "פסולת זו בעיקר מכערת ומלכלכת את הנחל עצמו ויכולה לגרום לזיהום זמני של אזורי הרחצה ולפגיעה בבעלי חיים", אומר סמיוני.

 

 (צילום: החברה להגנת הטבע) (צילום: החברה להגנת הטבע)
(צילום: החברה להגנת הטבע)

לצפייה במפה בהגדלה  

 

מה אפשר לעשות?

הדו"ח מפרט שורה של המלצות בהן שמירה ופיקוח, שיפור תשתיות פחי האשפה, השילוט וההכוונה, וכן הסברה למבקרים ותושבים על האיומים וכיצד למזער אותם. בנוסף הוא ממליץ להכין תכנית אב לשימור השמורה בשיתוף תושבי האזור.

 

לשם פתרון בעיות הזרמת השפכים ממליצים הכותבים לקיים פעילות הסברה בקרב מהנדסי המועצות לשם קידום מתקנים קומפקטיים ביישובים וחיבורם לפתרון קצה, לקיים מעקב ומתן קנסות למזהמים באזורי התעשייה ולקדם תכנית לטיפול בשפכים של יישובים וחיבורם לפתרון קצה.

 

"שמורת הטבע נחל פרת היא מהשמורות היותר מוכרות לאוהבי הארץ ולמטיילים בה", אומר סימון. בשנים האחרונות אנו מזהים הזדמנויות רבות לשימור נחל פרת ולפיתוחו, ובמיוחד לאור המטיילים רבים הפוקדים את השמורה. מאידך אנו מזהים גם איומים גדלים והולכים, שאם יהפכו ממחשבות למעשים, ישפיעו על השמורה ועל הפוקדים אותה".

 

מים זורמים כל השנה (צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע) (צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)
מים זורמים כל השנה(צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)

 

מהמינהל האזרחי נמסר בתגובה: "בעיית זיהום השפכים ממתקן טיהור השפכים באל בירה מוכרת ואנו עושים את מרב המאמצים במטרה למנוע המשך היווצרות התקלות, לרבות פנייה לגורמי הרשות הפלסטינית ולגורמי הקהילה הבינ"ל העוסקים בסוגיה. יצוין כי בסיור האחרון, אשר התבצע לפני כשבוע, נמצאה הסיבה להזרמת הבוצה לנחל, והוחלט על הפתרון אשר אמור להביא להפסקתה. כמו כן, הוחלט כי העירייה תפנה לאלתר משטח המתקן את כל הבוצה שהצטברה שם לאתר סילוק פסולת, וכן תפעל באופן שוטף לפינוי הבוצה.

 
"עוד יצוין כי המנהל האזרחי מקיים פעילות ענפה לניקוי נחל מכמש. במסגרת זו, בוצעו בחודשים האחרונים מס' פעולות לניקוי הנחל מבוצה ומפסולת כמו גם פעולות הדברה לאורך הנחל בהשקעה של למעלה מ-50 אלף שקל. הן גורמי איכות הסביבה במנהל האזרחי והן נציגי המשרד להגנת הסביבה יעמדו לרשות עיריית אל-בירה בכל נושא מקצועי על מנת שזו תפעל ככל יכולתה לשיפור ושדרוג המתקן לטיהור השפכים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רועי סימון, החברה להגנת הטבע
נחל פרת
צילום: רועי סימון, החברה להגנת הטבע
צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע
שפכים בנחל פרת
צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע
מומלצים