זוכה מרצח מחמת הספק: "הייתי כמו מת-חי"

"בן אדם שמגיע למצב שלי הוא כמו מת-חי. כאילו חי מבחוץ אבל מת מבפנים. ככה הייתי במשך כמעט ארבע שנים", כך סיפר הבוקר (יום א') בקול רועד מהתרגשות גבר בן 29 מאזור השרון, שעות ספורות לאחר שזוכה מאשמת רצח בבית המשפט המחוזי בחיפה.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet

תחילת הפרשה ב-98', כאשר מורה למוסיקה שלימד את אחות הנאשם ביצע בה מעשה מגונה בעת שהייתה בת 13. המורה נשפט שש שנים אחר כך ונידון לשנת מאסר. באישום נטען כי בשנת 2009, ארבו הנאשם ואחיו למורה וירו בו למוות. 

האח הורשע בעבר ומרצה עונש מאסר עולם. הנאשם שדינו הוכרע היום - זוכה מחמת הספק. במהלך המשפט הוא ישב 16 חודשים במעצר, ואילו בשנה וחצי האחרונות הוא נתון במעצר בית בעודו מחובר לאזיק אלקטרוני.

"כשהגעתי הבוקר לבית המשפט הייתי מפוחד מאוד", סיפר הנאשם המזוכה ל-ynet. היה לחץ מצד הפרקליטות ומצד המשפחה של המנוח שירשיעו אותי, אבל ברוך השם, האור והצדק יצאו. כששמעתי את השופט אומר שאני זכאי, פשוט אי אפשר לתאר את השמחה שהציפה אותי. זה לא ייאמן".

האיש אמר עוד כי "עברתי תקופה קשה מאוד. יותר משלוש שנים אני מנהל את התיק הזה, וידעתי שאני חף מפשע. זו הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שנפתח לי תיק במשטרה, או שבכלל הייתי בחקירה. בכל התקופה הזו העבירו אותי בין בתי כלא. הייתי בצלמון, בשאטה ובקישון, ועד היום אני לא ישן בגלל הסיוטים משם. כל לילה אני ער, ורק בארבע-חמש בבוקר אני מצליח להירדם".

"לא חושב על נקמה" 

לאחר הזיכוי חזר האיש לדירה שבה שהה בעת מעצר הבית, והמתין לאנשי חברת האבטחה שיסירו את האזיק האלקטרוני, לפני שיוכל לשוב לכפרו. "הפסדתי הכול. את העבודה שהייתה לי כמאבטח בנק, את השקט בחיים. זה לא פשוט. הדבר היחיד שאני רוצה עכשיו זה לחזור לחיים, לא חושב על נקמה, או תביעה נגד המשטרה. מהעניין הזה הייתי רוצה לשכוח כמה שיותר מהר. מה שקרה, קרה. אני רוצה להתאפס על עצמי כמה ימים, ולחזור אחרי זה לעבוד ולחיות. לקבל מחדש את החיים והמשפחה שלי".

סנגורו של הנאשם, עו"ד עאדל בויראת, הביע סיפוק מהחלטת השופטים ואמר כי "בסופו של דבר הצדק יצא לאור. בית המשפט אמר את דברו, אחרי ששמע את כל העדים, והאיש יצא זכאי למרות ששילם מחיר כבד מחירותו. בסך הכול התוצאה הסופית טובה".

"מחדל חקירתי" 

בגזר הדין המזכה, קבע אב בית הדין, סגן הנשיאה יוסף אלרון, כי התביעה לא הוכיחה מעל לכל ספק את אשמתו של הנאשם. עיקר ביקורתו היה כלפי עדותו של מדובב שנשלח לתאו של האח (שהורשע בסופו של דבר). רבים מבין הדברים שנאמרו בין האח למדובב לא תועדו כראוי. כך לדוגמה טען המדובב כי האח אמר לו שאת הנשק ששימש לרצח קיבל מאחיו, אך הדברים לא הוקלטו.

כמו כן התברר כי השיחה בין המדובב לאח התנהלה בערבית, אולם השוטר שהאזין לה בזמן אמת לא שלט בשפה. סגן הנשיאה אלרון קבע כי מדובר ב"מחדל חקירתי מהמעלה הראשונה", והוסיף כי "מחדל חקירתי זה הינו מהותי ובנסיבות העניין ניתן לראותו כפועל לזכות הנאשם, במובן זה שיש

לקבוע שהדברים הנטענים לא נאמרו למדובב על ידי האח".

השופט אלרון ציין עוד כי הגיע הזמן שהמשטרה תמצא את הפתרונות הטכנולוגיים שיאפשרו תיעוד מדויק של הנאמר למדובבים. בנושא איכון מכשירי הטלפון הסלולריים של שני האחים, קבע סגן הנשיאה אלרון כי המרחק בין בית הנאשם לבין בית המנוח הוא כ-800 מטר, וציין כי "'מרווח הטעות' מהווה לכל הפחות ספק סביר למסקנה בדבר מיקומו של הנאשם בזירת הרצח ביום הרצח, ועל כן לא ניתן לבסס עליה את הרשעתו".

אחיו של הנאשם שזוכה מרצה כיום כאמור עונש מאסר עולם בגין הרצח. בעוד מספר חודשים יישמע ערעורו בבית המשפט העליון.