דנטל הום: הטיפול הביתי שיחסוך לכם רופא שיניים
טיפולי מניעה וטיפולים משמרים המבוצעים בגילאים צעירים, שומרים על בריאות השיניים לאורך שנים וחוסכים כסף וטיפולים מורכבים בעתיד. רופאת שיניים בכירה מסבירה על סוגי הטיפולים ומהו ה"דנטל הום" - הטיפול הביתי לשמירה על שיני הילדים
לטפל כשהשיניים כואבות או להקפיד על טיפול מונע? כשהורים מגיעים למרפאת השיניים עם ילדיהם הם נתקלים לראשונה במושג "טיפולים משמרים", שמטרתם לשמור על השיניים בפיו של הילד, עד להתחלפותן באופן טבעי במשנן הנשיר (שיניים חלביות) או לכול חייו במשנן הקבוע.
קיראו עוד על בריאות השיניים
- איזה חומר עדיף לסתימה בשן? מדריך לבחירה נבונה
דווקא בגילאים רכים חשוב לטפל בשיניים במשנן הנשיר על מנת לשמור על בריאותן לאורך זמן. באופן זה, מוקדי עששת ("חורים") מטופלים והטיפולים המשמרים מונעים את התפתחותה של עששת עתידית.
חשיבות הטיפול המניעתי בשיניים
מניעה אקטיבית וביצוע טיפולים מניעתיים יכולים לעצור הידרדרות אפשרית ולמנוע טיפולים רבים בעתיד. מדובר בפעולה שחוסכת את הצורך בטיפולי שיניים עתידיים מורכבים.
הורים רבים סבורים שכיוון שהשיניים הראשוניות, החלביות, נועדו ליפול ולהתחלף ממילא, אין צורך לטפל בעששת המופיעה בשיניים – וזו טעות גדולה.
השיניים החלביות נוטות להתחיל לנשור ולהתחלף סביב גיל 6 והאחרונות בגילאי 11-12. העששת היא מחלה הנגרמת על ידי חיידקים והיא מוסיפה להתקדם באין טיפול הולם.
עששת מתקדמת מייצרת הרס רב ומגיעה לכדי פגיעה במוך השן, עלולה להוביל לדלקת חמורה, נפיחות, חום ומוקד זיהום המחייב לעיתים אנטיביוטיקה ובמקרים חמורים אף לאשפוז. בנוסף לכך, עששת שאינה מטופלת עלולה לגרום לפגיעה גם בשן הקבועה שמתפתחת מתחת לשן החלבית.
מהם הטיפולים המניעתיים המומלצים? הקפדה על צחצוח שיניים בטכניקה נכונה ובמשחה מתאימה, ביצוע איטום חריצים בשיניים הטוחנות, הנחת פלואוריד על ידי הרופא או השיננית במרפאה וסילוק אבנית ורובד מהשיניים.
יש לזכור כי גם הגנטיקה והסביבה משפיעה על מצב השיניים, ועל אלה בעלי הנטייה המוגברת לעששת יש לפקוח עין ביתר תשומת לב, באמצעות ביקורים תכופים יותר במרפאה.
הטיפולים המשמרים המבוצעים במרפאה
פלואוריד: ניתן במרפאה לבצע טיפול ייעודי במשחת פלואוריד בריכוז גבוהה, על ידי הרופא או השיננית. טיפול זה משפר את עמידות השן בפני תקיפת החומצות הנוצרות על ידי החיידקים.
איטום חריצים: טיפול מניעתי בשן בריאה וללא עששת, בעלת חריצים עמוקים. הטיפול יכול להיות מבוצע בשיניים הטוחנות ובמלתעות כשהמטרה היא להגן על השיניים.
אצל חלק מהילדים מבנה השן מחורץ, ובמקרה כזה, הסיכונים גבוהים יותר שאלה יהפכו עם הזמן למוקדי עששת (חורים בשיניים). חריצים עמוקים מלקטים שאריות מזון מחד ומקשים את הניקוי מאידך ולכן קיימת התוויה לאטום אותם כאשר הם בעלי מבנה נושא סיכון.
איטום חריצים לא עושים באופן גורף בכל השיניים אלא בשיניים בעלות חריצים עמוקים או במקרים בהם הילד בסיכון גבוה להתפתחות עששת. הפעולה פשוטה ומצריכה הכנה של השן ומריחת חומר האיטום, ללא שימוש בחומרי הרדמה מקומית.
שחזורים (סתימות): כשהילד מגיע לטיפול בשן שכבר החל בה תהליך של עששת, לא ניתן עוד לבצע רק פעולת איטום אלא יש לבצע שחזור בשן. במקרה זה, בדרך כלל מבצעים הרדמה מקומית, מסלקים את העששת ומשחזרים את השן.
"דנטל הום" - איך תעשו את זה בבית
"דנטל הום" הוא מושג שנועד לבנות קשר יציב והמשכי בין ילד-הורה-רופא השיניים. מושג זה משלב את עבודת מרפאת השיניים עם הבית, ובונה מסגרת מתמשכת שתפעל לשמירה על השיניים לאחר הביקור במרפאה.
הקפידו על צחצוח: אתם חוגרים את הילד בחגורת בטיחות לפני כל נסיעה? באותה מידת אחריות הקפידו שהוא יצחצח שיניים לפני שהוא הולך לישון וכשהוא קם בבוקר.
הוא עדיין לא שורך שרוכים לבד? הוא כנראה גם עוד לא יודע לצחצח כראוי – סייעו לילדכם בצחצוח השיניים לפחות עד גיל 7. אין בעיה שהילד יצחצח בעצמו, בתנאי שאתם תצחצחו אחריו ותשפרו את הצחצוח גם באזורים אליהם לא הגיע בכוחות עצמו.
התאימו לילדו מברשת שיניים מתאימה: הקפידו על מברשת שתתאים לגיל הילד, עם ראש קטן שיוכל להגיע לכל אזורי הפה. מברשות למבוגרים אינן מתאימות לילדים.
אל תפחדו להשתמש במי פה: שטיפת מי פה מומלצת רק מגיל 6 ומעלה לילדים שיודעים לירוק ובהשגחת ההורים. יש להשתמש בשטיפת מי פה ללא אלכוהול.
אל תשכחו חוט דנטלי: מדובר באחד העזרים הפשוטים והחשובים לשימוש, המסייע לסילוק חיידקים ושאריות מזון מהאזורים בין השיניים ומנקודות המגע של השיניים זו בזו. אם קשה לילד או להורה להחזיק חוט, נסו את ה"פלאקרס", חוטים שמגיעים עם ידיות פלסטיק נוחות לאחיזה ושימוש המקלות על ההורה לנקות לילד את השיניים בחוט דנטלי.
התאימו לילדים משחת שיניים: זאת כדי שכמות הפלואוריד תהיה נכונה לגילם. ככלל, מגיל שנתיים עד גיל שש, יש להשתמש במשחת שיניים מיוחדת לילדים המכילה פלואוריד בריכוז של 500-900 (חלקים למיליון), בהשגחת מבוגר תוך עידוד הילד ליריקת שאריות המשחה מפיו. כמות המשחה ע"ג המברשת בגודל אפון קטן בלבד. מגיל 6 בלבד ניתן להבריש עם משחה בריכוז מקובל (1000-1500 חלקים למיליון) שוב בכמות קטנה של משחה.
אל תתנו לילדים משקאות ממותקים בלילה: לצערנו את נתקלים במצב שבו ילדים מגיעים למרפאות השיניים עם "עששת הבקבוק". עששת זו נוטה להתפתח בקרב ילדים שנרדמים בלילה עם בקבוק ובו שתייה ממותקת או חלב או בקרב ילדים הנרדמים תוך כדי יניקה או יונקים פעמים רבות במהלך הלילה.
זכרו, בלילה הפרשת הרוק בפה יורדת. הדבר גורם להשארות שאריות חלב וסוכרים על השיניים - מה שמשמש כר נוח להתפתחות עששת. אחרי הנקה או האכלה בלילה יש לצחצח שיניים או לפחות לנקות אותן בעזרת גזה רטובה. ככלל - השתדלו להימנע מהנקת או האכלת לילה.
הקפידו על תזונה בריאה: מותר לאכול ממתקים או חטיפים, אבל במידה, וזכרו שפירות הם הממתקים של הטבע. יש לצחצח שיניים לאחר אכילת הממתק או החטיף. העדיפו ממתק שלא נוטה להידבק לשיניים, להשאיר שאריות ונשטף בקלות למשל, ארטיק או גלידה על פני סוכרייה או חטיף.
יש להשתדל לאכול ארוחות מסודרות ו"להצמיד" אכילת ממתק או חטיף לארוחה. שתייה: יש להעדיף שתיים מים על פני שתייה ממותקת כלשהי כמו גם מים בטעמים שמכילים תוספת סוכר.
אל תוותרו על ביקורות קבועות במרפאה: הורים נוטים פעמים רבות להמעיט בחשיבות הביקורת התקופתית במרפאה. ביקורת תקופתית אחת לחצי שנה תאפשר לשמור על קשר רציף עם הרופא והמרפאה, לאתר בעיות - במידה ויש כאלה - בעודן קטנות ומצריכות טיפול קל ופשוט ותאפשר לבצע טיפול מניעתי במרפאה כמו סילוק אבנית ורובד והנחת פלואוריד במקרה הצורך.
הכותבת היא מומחית לרופאת שיניים לילדים, רשת מרפאות "כללית סמייל", מרכז שניידר לרפואת ילדים