את תותחית. חבל שאין לך עבודה
חשיפת גילך בקורות החיים לימדה אותך כמה את מיושנת ולא מתאימה לעולם הצעיר הזה שבו אנו חיים. העובדה שאת נשואה ובעלת ילדים מראה עד כמה את לא רלוונטית לשוק העבודה
את תותחית, פשוט עילוי. מן תערובת מדודה ומדויקת של תבונה, יצירתיות וחיוך כובש. את אדם טוב כזה, רציני ומוכשר, שאוהבים להיות בחברתו ויודעים שאפשר לסמוך עליו.
עוד במדור קריירה
- אמדוקס מפטרת עשרות עובדים
שטויות. על מי את עובדת? חמישה חודשים של ניסיון למצוא עבודה זועקים לך לתוך האוזן בדיוק את ההיפך: חשיפת גילך בקורות החיים שלך לימדה אותך כמה את מיושנת ולא מתאימה לעולם הדינאמי והצעיר הזה שבו אנו חיים, העובדה שאת נשואה ובעלת ילדים לימדה אותך בתקופה הקצרה הזאת עד כמה את אינך רלוונטית לשוק העבודה התובעני והבלתי מתפשר, פירוט ניסיונך המקצועי והשכלתך מרתיעים מעסיקים מציפיות שכר שלא יוכלו לעמוד בהם, במקרה הטוב, ואינם מרשימים מספיק, במקרה הרע. בקיצור, את כישלון והגיע הזמן שתביני את זה.
את שולחת עשרות קורות חיים לתפקידים שנראים בדיוק, אבל בדיוק מה שמתאים לך ולכישורייך, מצפה בימים העוקבים למבול של שיחות טלפון והזמנה לראיונות, אבל כלום. השיחות שנכנסות כל כך מעטות, עד שאת נאלצת כמוכת OCD לבדוק בכל פרקי זמן קצובים האם הטלפון שלך זמין בכלל. אולי הוא כבה לו סתם כך.
המלכוד
מלכוד. כן, מלכוד זו המילה. מצד אחד, כשאת פונה למשרות שתואמות את כישורייך ומהוות אתגר אמיתי לאינטליגנציה שלך, מסתבר שעשר שעות, מחוץ לבית (לא כולל נסיעות), הן הכרח. ואת כאדם, לאו דווקא כאימא, לא מוכנה לחזור בכל ערב הביתה, הלומת עבודה, בעודך אמורה להמשיך לעוד מאה משימות נוספות.
מצד שני, כשאת פונה למשרות ש"קטנות עליך" בכמה מידות, את זוכה לשכר נמוך שאינו עולה בקנה אחד עם מי שאת יודעת שאת. זאת, כמובן בהנחה שהם מתקשרים, אבל הם פשוט לא. הם כבר עושים את השיקולים האישיים שלך אצלם בראש עוד לפני שבכלל החליפו איתך מילה.
ומי אלה "הם", את שואלת? מי הם באמת? מי הם האנשים האלה שיושבים ועוברים על כל קורות החיים? מניסיוני בחודשים האחרונים אוכל לומר לך, כי ככל הנראה מדובר באותם רווקים, צעירים מאוד, שעובדים במשרות מלאות פלוס שעות נוספות במכוני גיוס והשמה (לרוב), ושעדיין לא היו בנעלייך, חמודה. אין להם הבנה עמוקה של מי הוא האדם שאת חייו הם קוראים,
מהו הערך המוסף של ההשכלה והידע שלו, מה היתרון של גילו. הם עדיין לא חוו על בשרם את המלכוד שלך. קורות החיים שלך נזרקים לפח בזריזות ובהיסח הדעת, וביחד איתך נופלים המומים עוד עשרות נשים וגברים שיודעים שהם כן היו מתאימים, אם רק היו נותנים להם צ'אנס.
אז כשביטחונך העצמי מתערער ותחושת הערך שלך בעיני עצמך בצניחה חופשית, דעי שאת לא לבד. גם אני שם. גם אני מחייכת חיוך עצוב כשאני מביטה במשרות המוגדרות כ"משרה לאימהות" באתרי הדרושים, גם אני מתביישת להיות במקום הזה שבו חשבתי שלעולם לא אהיה, גם אני מתוסכלת מכך שלא ניתן לשנות את העולם. אבל את יודעת מה? יש עוד תקווה. את תותחית, לא?
- הכותבת מחפשת עבודה