נימוסים ברשת: לענות או לא להיות

הטכנולוגיה מקלה על חיינו אך גם מעלה שאלות רבות הקשורות למוסר, נימוסים ותהיות האם סרטון היוטיוב שהרגע ראינו אמיתי או מזויף? מדור "נימוסים ברשת" ינסה לסייע לכם להתמודד עם שאלות מסוג זה. לא מסכימים איתנו? אתם מוזמנים לכנות אותנו בשמות בטוקבקים.

עוד בנימוסים ברשת:

• יום הולדת שמח ומעיק
• האם חייבים לשתף תמונות של חתולים פצועים?
• איך מתמודדים עם לייק בכפייה?
  

ויטה היקרה,

אתמול חברה שלי שלחה לי הודעה בפייסבוק ובה הציעה שניפגש. קראתי את ההודעה, אבל בגלל שלא כל כך ידעתי מה יבוא לי לעשות בערב, החלטתי להתעלם עד שתהיה לי תשובה. אחרי פחות משעה אותה חברה כתבה לי, "ראיתי שראית את ההודעה שלי, למה לא הגבת? זה מאוד מעצבן". מסתבר, וזה משהו שלא ידעתי, שאחרי שאני נכנסת להודעה מסוימת, פייסבוק מציג שראיתי אותה ואפילו באיזה שעה בדיוק. שאלתי היא, האם בכל פעם שמישהו פונה אלי בפייסבוק חייבת לענות? ומה אם ביום שלישי לא בא לי?

מורן.

מצד אחד, חברה שלך נעלבה בצדק. הרי ראית את ההודעה שלה והחלטת להתעלם. אבל אני רוצה דווקא לטעון כי חברתך היא החצופה: היא חושבת בתמימותה שהעובדה שאת זמינה מחייבת אותך גם לענות. לכל אישה, וגבר, יש את הזכות לומר "לא!". נכון, כבר התנשקנו והורדתי חולצה – אבל השיחה הזו כבר לא מתאימה לי ואני רוצה להפסיק. אם להיות בוטה מורן, לגרור אותך לשיחה הוא סוג של אונס ויראטולי.

יש גולשים שחושבים שכל התכתבות היא כמו חקירה במשטרה, שעלייך לענות על כל השאלות וכמה שיותר מהר, אחר השוטר הרע יכנס בדלת. זכותך המלאה לא לענות לא לחברתך הטובה ולא לקריפ התורן ששולח לך הודעות "סיקרנת אותי". אך אם בכל זאת את מרגישה ששיתקה מצידך תפגע בה, תעני בלקוניות, "ראיתי את ההודעה, אענה לך אחר כך". "אחר כך", אם לא ידעת, לא מוגבל בזמן.

מעבר לתמיכה הנפשית, הרשי לי להציע לך גם פתרון טכנולוגי. ישנו תוסף יעיל לדפדפן הכרום שמונע שליחת התראת "seen" לחברים עמם את מתכתבת.  אפשרות נוספת, כפי שהעירו לנו בטוקבקים ובצדק - היא להסתיר ידנית את העבודה שקראת את ההודעה: בעמוד ההודעה ישנה אפשרות להליק על "Actions"(פעולות) ואז על Mark as Unread.

תעני כבר!(צילום: shutterstock)

קוראים לי פול ואני ממש שמח שהמדור חזר. בחודשים הארוכים ש"נימוסים ברשת" לא פורסם פשוט חדלתי מלפעול ברשתות החברתיות, אני נשבע. אפילו כתבתי על זה סטטוס. עכשיו, אחרי שהתחנפתי – לשאלתי. חבר שעבד איתי במשרד עזב לפני בערך חודש, ומאז שהוא התפטר או פוטר (עד היום אף אחד לא באמת יודע), הוא מעלה המון סטטוסים מצחיקים שיורדים על הבוס שלי ועל המשרד באופן כללי.

מצד אחד, הביקורת שלו נכונה, מצד שני – הבוס שלי חבר שלי בפייסבוק ואם הוא יראה שאני עושה לזה לייקים, יכול להיות שהוא יפטר גם אותי. מה עושים? למי הנאמנות?

תראה, אני מבינה את הדחף שלך להזדהות עם מישהו שמשמיץ את המשרד, אפילו כתבנו ב-ynet מחשבים טור ארוך על התענוג שבלטנף על הבוס שלך. הבעיה היא שהיום מקומות עבודה מנסים ליצור תדמית מעושה של מקום משפחתי, כך במבחינה סימבולית לפחות, אם תעשה לייק על סטטוס שצוחק על המשרד שלך – לא תיחשב רק כעובד לא לויאלי, אלא בן משפחה בוגדני.

שים לב פול, אם ההרס העצמי שלך חזק מידי, ואתה רוצה להעלות בעצמך סטטוס נגד הבוס, אתה יכול להסתיר אותו ממנו. כדי לעשות זאת הקלק על המשולש הקטן שמופיע מתחת לשורת הסטטוס, לאחר מכן על Custom ולסיום הזן את שמו תחת המשפט Don't share this with.

מילה לבוס של פול: אתה גם כך מחזיק אותו בביצים, תן לבחור לשחרר קיטור מידי פעם. מחקר שהמצאתי הרגע ממש טוען כי עובדים שמקטרים על מקום העבודה שלהם ומקבלים חיזוקים חיוביים נוטים להיות עובדים טובים יותר. תבדוק את זה.

ליד הבניין שבו אני גר יש חבורה קבועה של הומלסים. לרוב הם לא מפריעים לשכנים ולאף אחד אין בעיה איתם, אבל לפעמים הם משתכרים ורבים על השמיכה היחידה שיש להם. אני יודע שאם אצלם את אחד הריבים הללו ואעלה ליוטיוב זה בטוח יהיה ויראלי, אבל חברה שלי אמרה לי שזה מגעיל ושגם ככה אין להם כלום. לא עדיף שיהיו כוכבי רשת?

אלכס, אני רוצה להזכיר לך סרטון ויראלי שהופץ ברשת במאי השנה. הסרטון הציג מנקה ששואבת אבק באזור מסחרי, אך לא מבחינה שלמעשה מוט השואב מנותק. והיא סתם אוחזת בצינור שלא מנקה כלום. רבים חשבו שהסרטון מצחיק, אבל היו כאלה שביקרו את התופעה. באחד האתרים ששיתף את הסרטון נכתב, "אדם נחמד היה עוזר למנקה, ומסב את תשומת לבה לעובדה שמוט השואב מנותק, ולא מתעד אותה עם הסמארטפון שלו ועוד מצחקק ברקע".

אם אתה באמת רוצה להרגיש טוב עם עצמך - פנק את ההומלסים בעוד שמיכה, אבל אל תעוף על עצמך בפייסבוק אחר כך. אתה לא האדם הכי טוב בעולם, פשוט היתה לך שמיכה מיותרת.