היהודייה שחקרה בסתר. מתה כלת נובל בת 103

ריטה לוי-מונטלצ'יני, ביולוגית כלת פרס נובל לרפואה שהמשיכה במחקר בחשאי חרף הפשיזם והנאציזם הלכה לעולמה היום (יום א') בביתה שברומא. היא הייתה כלת פרס נובל המבוגרת ביותר במותה – בת 103, והמשיכה בעבודה גם בשנותיה האחרונות.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet

"הגברת של התאים", כפי שנודעה באיטליה, הייתה יהודייה שחיה במחתרת בתקופת הפשיזם והכיבוש הנאצי והפכה לאחת המדעניות החשובות בארצה. ב-1986 היא חלקה את פרס נובל לרפואה עם הביו-כימאי האמריקני סטנלי כהן עבור מחקרם פורץ הדרך בארה"ב. המחקר קידם את הבנתן של תופעות רבות, בהן גידולים, מלפורמציות וסניליות. ב-2001 העניקה לה איטליה את אחד מתוארי הכבוד החשובים במדינה ומינתה אותה לסנאטורית לכל חייה.

לוי-מונטלצ'יני בטקס הענקת תואר סנאטורית לכל החיים. "מתה בשלווה אחרי ארוחת הצהריים, כאילו הלכה לישון"(צילום: EPA)

אחייניתה, פיירה לוי-מונטלצ'יני, חברת מועצת העיר בטורינו, ספדה לה ואמרה כי עם מותה כבתה "משואה לחיים". היא סיפרה לעיתון מקומי כי דודתה המשיכה לעבוד כמה שעות מדי יום "ממש עד הסוף" וכי היא הלכה לעולמה בשלווה, "כאילו היא ישנה", לאחר ארוחת הצהריים. ראש עיריית רומא, ג'יאני אלמנו, הכריז על מותה וכינה אותו אובדן עצום "לכלל האנושות". הוא אמר כי היא סימלה "תרבות, מצפון אזרחי ואת רוח המחקר של ימינו".

לוי-מונטלצ'יני הייתה אישה קטנת מידות שנודעה בבלוריתה הלבנה ובסדר יומה העמוס, גם בגיל מבוגר. "בגיל 100 יש לי מוח עדיף על זה שהיה לי כשהייתי בת 20 – הודות לניסיון", אמרה בראיון ב-2009, במלאות לה מאה.

ראיון באיטלקית לרגל יום הולדתה ה-100

היא נולדה באפריל 1909 למשפחה יהודית בטורינו שבצפון איטליה. בגיל 20, חרף התנגדותו של אביה שסבר שנשים לא צריכות ללמוד, היא נרשמה ללימודי רפואה וכירורגיה והשלימה תואר באוניברסיטת טורינו ב-1936.

מורה היה האנטומיסט ג'וזפה לוי (אין קשר משפחתי) ולעתים קרובות היא זקפה לזכותו את הצלחתה ואת הצלחת חבריה, סלבדור לוריה ורנטו דולבקו, שזכו אף הם בנובל בנפרד. לאחר שסיימה החלה לוי-מונטלצ'יני לעבוד כעוזרת מחקר אך היא איבדה את משרתה ב-1938, כשהמשטר הפשיסטי אסר על יהודים לעבוד באוניברסיטאות.

משפחתה החליטה להישאר באיטליה ולוי-מונטלצ'יני הפכה את חדרה למעבדה מאולתרת, שבה חקרה את התפתחותם של עוברי תרנגולות. בהמשך, המחקר הזה הוביל אותה לגילוי החשוב של מנגנונים שמכוונים את התפתחותם של תאים ואיברים. אך ביצים הפכו למצרך נדיר בגלל המלחמה, והמדענית הצעירה רכבה על אופניה מכפר לכפר בניסיון לקנות ביצים טריות מאיכרים. המורה שלה, לוי, הצטרף אליה במחקרה החשאי והפך לעוזרה.

ב-1943, עם כניסת הגרמנים לאיטליה, ברחה משפחתה של לוי-מונטלצ'יני לפירנצה וירדה למחתרת. לאחר שחרור העיר על ידי בעלות הברית, היא עבדה כרופאה במחנות פליטים. ב-1947 היא הוזמנה לארה"ב, שם חייתה יותר מ-20 שנים, שאותן כינתה "השמחות והפורות ביותר" בחייה.

מראה שברירי, מוח כביר

במהלך מחקרה באוניברסיטת וושינגטון היא גילתה לראשונה גורם עצבי שמביא להתפתחות תאים. היא הראתה שכשגידולים מעכברים הושתלו בעוברי תרנגולות, הם הביאו לגידול מהיר במערכת העצבים העוברית. היא הסיקה שהגידול משחרר גורם עצבי מעודד צמיחה שמשפיע על סוג מסוים של תאים. הגילוי תרם להבנת תופעות רבות והוביל גם לגילוי של סטנלי כהן שחשף גורם נוסף בהתפתחות התא. הם חלקו את פרס נובל לרפואה ב-1986.

לוי-מונטלצ'יני שבה לאיטליה ועמדה בראש מעבדה לביולוגיה של התא במועצה המדעית הלאומית ברומא. לאחר פרישתה בשנות ה-70 המאוחרות המשיכה לעבוד כפרופסורית אורחת וכתבה כמה ספרי מדע פופולרי. היא הקימה את קרן לוי-מונטלצ'יני שמעניקה מלגות ופועלת לקידום תוכניות לימוד בכל העולם, במיוחד עבור נשים באפריקה. לפני 11 שנים הוענק לה תואר סנאטורית לכל החיים, מהחשובים שבתוארי הכבוד באיטליה, והיא הייתה פעילה בפרלמנט. רק לפני כמה חודשים היא סייעה לקדם פנייה לממשלה להקצות משאבים למדענים צעירים באיטליה.

לוי-מונטלצ'יני. לא נישאה מעולם ולא הולידה ילדים אך לא חשה "כל היסוס או חרטה בתחום הזה"(צילום: EPA)

לוי-מונטלצ'יני לא התחתנה מעולם ולא היו לה ילדים. "מעולם לא היה לי כל היסוס או חרטה בתחום הזה",

סיפרה בראיון ב-2006, "החיים שלי הועשרו בקשרים אנושיים נהדרים, בעבודה ובתחומי עניין. מעולם לא חשתי בודדה".

המתמטיקאי האיטלקי פיירג'ורג'ו אודיפרדי סיפר כי תמיד נפעם מהפער בין מראיה של "האישה הקטנה והשברירית הזו לבין עוצמת מחשבתה". בראיון לערוץ איטלקי הוא נזכר בדברים שאמרה לו ביום הולדתה ה-100. היא סיפרה שהיא לא ישנה יותר משעתיים או שלוש שעות בלילה כי "אין לי זמן לאבד".