חולמות על אופניים בסעודיה, גוזזות שיער בקהיר

"2012 הייתה השנה של האישה הערבייה". כך פתחה העיתונאית הלבנונית, אוקטבייה נסר, את מאמרה בעיתון "א-נהאר" השבוע. אפשר לחלוק על הקביעה, אך אין ספק שעל רקע השינויים מרחיקי הלכת בעולם הערבי, קולה של האישה הערבייה נשמע ברור ורם יותר מאי פעם.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet

"אם תלינו תקווה ששנת 2012 תשרטט את המסלול לעתיד, ניתן לומר שהיא נכשלה כישלון חרוץ בכך", קובעת העיתונאית הלבנונית, בהתייחסה להתרחשויות בעולם הערבי. "להיפך, השנה הנוכחית חשפה לאור הזרקורים את המחלוקת, העמיקה את הפילוגים יותר ויותר וגילתה את הסכנות הנסתרות. בעיצומו של המצב הזה היו רגעים רבים של אור. הגיבורות של אותם רגעים היו הנשים הערביות, שבתחילת השנה נראה היה שהן המפסידות הגדולות מההתעוררות הערבית. בהמשך הגיעו לאוזנינו סיפורים על נשים שלא איבדו תקווה והמשיכו במאבק למען עתיד טוב יותר".

היא ציינה בין השאר את הייפא אל-מנסור, במאית סעודית שעשתה היסטוריה כאשר הייתה לראשונה שיצרה סרט באורך מלא בסעודיה. הסרט, שעליו עבדה חמש שנים, מספר את סיפורה של מריאד בת העשר, שחלומה הוא לרכוב על אופניים. היא פועלת בנחישות כדי להגשים את החלום בחברה שבה אופניים מצטיירים כפגיעה בערך האישה. בניסיון של השלטונות לסכל את הפקת הסרט, נאסר על הבמאית להיות נוכחת בזירת הצילומים והיא העבירה את הוראותיה בטלפון.

ראיון עם הייפא אל-מנסור (אנגלית) וקטעים מסרטה

נסר גם גוללה את סיפורה מעורר ההשראה של הודא אל-הבאש, דרשנית איסלאמית שלימדה במשך 30 שנה בבית הספר האיסלאמי לבנות במסגד א-זהארא בדמשק. היא לימדה את הסוריות הצעירות קוראן באופן שיסייע לנשים להבין את זכויותיהן על פי הדת ולחיות את חייהן במקום להסתמך על פרשנויות אחרות. סיפורה זכה לתהודה לאחר שנעשה עליו סרט תיעודי השנה. על רקע המצב בסוריה נאלצה המורה לסגור לפני כמה חודשים את בית הספר ואף עזבה את המדינה.

הקדימון לסרט התיעודי על הודא אל-הבאש

העיתונאית גם מציינת את התפשטותה בפעם השנייה של עליה מגדי מהדי, הבלוגרית המצרית המפורסמת, שהציגה תמונות עירום בבלוג שלה במחאה על השלטון האיסלאמי במצרים, ועוררה סערה גדולה במדינה. כבר ב-2011 התפשטה אל-מהדי כדי למחות על חקיקה איסלאמיסטית ו"לבטא את חירותה".

עליה מהדי מפגינה בשוודיה(צילום: AFP)

גם ברשת החברתית מוצאת נסר עדויות ל"שנת האישה". פלסטינית, לבנונית ומצרית יזמו עמוד פייסבוק בשם "ההתקוממות של האישה בעולם הערבי", שלטענתן משך כבר יותר מ-85 אלף חברים.

עמוד הפייסבוק "התתקוממות הנשים בעולם הערבי"

"כל הנשים האלה הן סמלים לקריאת תיגר ולמהפכה", סיכמה נסר. "שנת 2012 הייתה נקודת המוצא בדרך מלאה באתגרים. אך הדבר הוודאי הוא שקולותיהן של הנשים יעלו ויישמעו יותר ויותר מעתה ואילך".

הקריקטורה של אל-עדל. "אם תגידו כן (לחוקה), לא תגורשו מגן עדן"

קריקטורת התמיכה של קרלוס לטוף

בשבוע האחרון ניתן היה להבחין בכמה דיווחים ברוח המאמר הנ"ל. דועא אל-עדל, קריקטוריסטית ממצרים, שמאיירת בעיתון הליברלי "אל-מסרי אל-יום" עומדת בפני תביעה של עורך דין שטוען כי פגעה באיסלאם בקריקטורה ביקורתית שפרסמה. באיור מופיעים אדם וחווה תחת עץ הדעת ואדם נוסף הנראה כמלאך אומר להם: "אם תגידו כן (לחוקה), לא תגורשו מגן עדן". היא הסבירה כי התבססה על הצהרות אנשי דת שאמרו כי הצבעה בעד החוקה תכניס את המצביעים לגן עדן, בעוד הצבעה נגדה תוביל אותם לגיהנום. בינתיים היא זכתה לקריקטורת עידוד מהמאייר הברזילאי קרלוס לטוף שצייר אותה נאבקת בעפרונה מול חרב האיסלאמיסטים.

גזיזת השיער בתחריר

אך נשות מצרים לא נאבקות בחוקה רק בעיפרון, אלא גם במספריים. בשבוע שעבר התכנסו נשים בכיכר

א-תחריר וגזרו את שיערן במפגן התנגדות לחוקה, שלטענתן דוחקת לשוליים את תפקידה של האישה. במחאה השתתפו אף שלוש נשים שעטו רעלה. אחת מיוזמות המחאה, פאטמה שריף, אמרה: "הצעד הזה הוא התחלת הסוף של משטר האחים המוסלמים שניסח חוקה שמחסלת את זכותה של האישה בחברה והופכת אותה לרהיט".