קווי לילה בשבת - מדוע רק צעירי הצפון נהנים?

מדוע מופעלים "קווי הלילה" של משרד התחבורה בשישי-שבת בצפון הארץ, אך לא במרכז או בדרום? משרד התחבורה מעודד צעירים שיוצאים לבלות, לוותר על המכונית הפרטית ולהשתמש בקווי לילה - קווי אוטובוס ייעודיים, שמופעלים בלילות ונוסעים בין איזורי בילוי ומרכזי מגורים. אולם, דווקא בזמן הבילוי העיקרי של צעירים רבים, הלילה בין שישי ושבת, השירות אינו פעיל בדרום הארץ ובמרכזה.

לעומת זאת, בכל איזור הצפון השירות דווקא מופעל, ואף מוצע במתכונת מורחבת בערב שבת. יש להבהיר, השירות בצפון אינו מוגבל לחיפה ואיזור הקריות כנגזר מהסכם הסטטוס קוו, אלא קיים גם בערים ורשויות מקומיות מרוחקות. למשל:

• עפולה
• כרמיאל
• יקנעם
• נצרת עילית ומגדל העמק
  

במשרד התחבורה בחרו להגיב לפניית ynet בהדגשה כי מדובר בחיפה והקריות בלבד: "הפעלת קווי הלילה ביום שישי באזור חיפה והקריות מבוצעת במסגרת ההסכמים הקיימים ובהתאם לסטטוס קוו", אמרו במשרד.

קווי לילה: למה בצפון מותר, ובמרכז או בדרום אסור?(צילום: דנה קופל)

יותר נוסעים, פחות תאונות

מאז החל משרד התחבורה בהפעלתם ב-2007, הוכפל מספר קווי הלילה כמעט פי עשרה - מחמישה שפעלו בירושלים בלבד, ל-48 קווים שפועלים כיום ב-50 ערים ורשויות מקומיות. במשרד התחבורה גם מצהירים כי מספר המשתמשים בקווים עולה במקביל להרחבת השירות. לדברי בכיר במשרד, "בשנה האחרונה נסעו בקווי הלילה כ-700 אלף צעירים". זאת, לעומת כ-600 אלף בשנת 2011.

במשרד גם מסבירים כי הפעלת קווי הלילה משפרת את הבטיחות. על-פי סקר שערך המשרד ב-2011, כ-44% ממשתמשי הקווים הם צעירים בגילאי 18 עד 24. אחד מכל חמישה נוסעים אמר כי הוא משתמש בקווי הלילה כדי שיוכל "לצרוך אלכוהול בלא חשש". על-פי דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת, "המשמעות של ממצא זה היא הפחתה של כ-10,000 נהגים בשבוע בשעות הלילה, שללא קווי הלילה יתכן שהיו נוהגים תחת השפעת אלכוהול".

נתונים אלה, כך ממשיכים במרכז המחקר של הכנסת, מעידים כי קווי הלילה תורמים לשיפור הבטיחות. שר התחבורה, ישראל כץ, אמר רק בשבוע שעבר כי "מספר הנוסעים בהם (קווי הלילה) עלה, ומספר התאונות באזור פעילותם ירד". דברים דומים אמרו במשטרה למחברי הדו"ח של מרכז המחקר: "הפעלתם עשויה לסייע בצמצום מספר כלי הרכב הנעים בדרכים ובאיזורי הבילוי, וכך להפחית את הפוטנציאל לתאונות באותם איזורים ובכלל".

סטטוס קוו, נוסח ישראל

הפעלת תחבורה ציבורית בימי שבת בחיפה היא חריגה מוכרת ומותרת מהסכם "הסטטוס קוו": הסכם שאמנם אינו מעוגן בחוק, אך מונהג מאז ימי ראשית המדינה. למעשה, ההסכם נכלל בכל ההסכמים הקואליציוניים מאז שנות ה-50. החרגת חיפה מההסכם מוסברת לרוב בכך שאוכלוסייתה מעורבת, וכן בכך שראש העיר המיתולוגי של העיר, אבא חושי, התעקש על הפעלת התחבורה הציבורית בשבת.

יש לציין כי נהוג לייחס את הסכם הסטטוס-קוו למכתב ששלח ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, להסתדרות אגודת ישראל ב-1947. באותו מכתב נקבע כי יום המנוחה השבועי במדינה שתקום יהיה יום השבת, למעט עבור מי שאינם יהודים. אולם, במכתבו של בן-גוריון אין כל התייחסות להסדרי תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, וכל שנכלל בו הוא כמה הצהרות כלליות בנושאים כמו כשרות וחינוך.

בעניין זה ראוי להזכיר את דבריו של שופט העליון בדימוס מישאל חשין, שהתייחס לסטטוס קוו בפסק דין שעסק בסגירת רחוב בר-אילן בירושלים. לדבריו, "סטטוס קוו 'נוסח ישראל' הוא מושג עמום, מעורפל וגמיש. האוחזים בו מזה ומזה ימשכו אותו, כל אחד מהם לעברו הוא". השופט חשין אף הציע כי סגירת רחובות לתנועה בשבת תיעשה במקביל להפעלת תחבורה ציבורית בשבת, וזאת במסגרת "אמנה הנכרתת ביושר ובתום-לב" בין דתיים וחילוניים.