במוזיאון האופניים של אלון וולף כבר ביקרתם?
לפני ארבע שנים החליט אלון וולף, תושב המושב חרב לאת, להקים מוזיאון אופניים בחצר ביתו. ביקרנו בפלא שמתחבא ממש במרכז הארץ. היה מרהיב
מדי פעם מקדיש אלון את עצמו לנחלת הכלל ומוציא טיול אופניים יחד עם סיור במוזיאון. הצטרפנו לרכיבת משפחות מקניון אם-הדרך בבית ינאי, דרך נחל אלכסנדר אל גבעת-חיים ואל המוזיאון בחרב לאת. הטיול המשפחתי, המשלב ביקור נפלא במוזיאון מומלץ אגב לכולם. צריך רק לזכור שיש לתאם מראש.
לא פחות מ-8 מחלקות
החלוקה שקבע וולף במוזיאון מפרידה בין שמונה קטגוריות - אופניים תוצרת הארץ; אופני עיר מכל העולם; אופניים מתקפלים; אופני ילדים; אופני עבודה; שטח; כביש ואופניים מיוחדים. אך כבר בכניסה מוצגים פריטים היסטוריים - החל בתמונות מראשית ימי האופניים בתחילת המאה ה-19, דרך אופני "משקשק העצמות" ועד לאופני הגלגל הגדול. דוגמה אמיתית מאלו האחרונים אף נמצאת במוזיאון. האופניים, שיוצרו ב-1880 בבריטניה על-ידי זינגר, הובאו לכאן השנה. ואם תהיתם במה מדובר, הרי שבאופני גלגל גדול יושב הרוכב מעל הגלגל הקדמי, ומרכז הכובד גבוה מעל הכביש. וכן, זו אטרקציה של ממש.
בחלק הארצישראלי של המוזיאון ניתן להתרשם מאופניים מחמש יצרניות האופניים הגדולות שרבים גדלו עליהן - תחת מטריית חברת ICM (ראשי תיבות של Israel Country Manufactury). החברה הזו, שהוקמה בקיבוץ צרעה, צמחה על רקע הקו המקשר בין האבטלה בבית שמש ובין חוסר יכולתה של החקלאות בקיבוץ לספק מקורות קיום למאתיים חברי המשק. ICM ידועה במידת גלגלי ה-"28 ובסמל הגמל המוטבע על השלדה, וייצרה אגב גם טילונים - חצי אופניים-חצי קטנוע עם פדלים.
חברה ישראלית נוספת שנתנה את הטון היא חברת חרש-אופן. זו פעלה לאחר מלחמת העולם הראשונה, עסקה בייבוא אופניים בריטיים והפכה לאחר קום המדינה למפעל ייצור כחול-לבן. החברה עדיין פעילה כיום בפתח-תקווה. גולת הכותרת כאן היא אופני דהר עם מדבקה מאחור, המעידה על רישיון לאופניים. כן, בשנות ה-50 רוכבי אופניים נדרשו לרישוי רכבם, ממש כמו קטנוע. אופני הדהר בלמו אגב על-ידי עצירת מגרעת על החישוק, תוך משיכת הרפידות למעלה.
במחלקת אופני העבודה, אפשר למצוא אופני חלוקה - נוסטלגיה שזורקת היישר לימי אסקימו לימון - אף הם תוצרת חרש-אופן. בנוסף ישנם אופני שוק עם סבלים רחבים תוצרת ICM, אופני תלת-אופן-שוק תוצרת חרש-אופן ותלת אופן אחורי תוצרת סין עם בלם יד שנועל את הגלגלים האחוריים לחנייה נוחה.
במחלקת אופני העיר, ישנם עשרות אופניים מכל העולם. בין השאר אופני ברנבור גרמניים בני יותר ממאה שנים עם חישוקים מעץ. האופניים הגיעו בתחילת המאה לארץ באונייה מגרמניה, בתו של הבעלים המקוריים שמרה עליהם בתוך מרתף במשך עשרות שנים, ורק סדר פסח גרם לה להוציא אותם ולפרסמם למכירה.
ועוד פיסות היסטוריה מרתקות
במוזיאון אופנייים סוריים שנמצאו על-ידי חבר קיבוץ שער הגולן בכפר סורי נטוש, מיד לאחר מלחמת יום כיפור. אופניים מהודו עם מוט העברת כוח (בדומה לאופנועים) במקום שרשרת, שהגיעו לארץ כאב-טיפוס בתקווה כושלת לייצור, מצאו אף הם דרכם למוזיאון.
במחלקת הילדים, למעט אופני ה"טיל" ששימשו את אלון לפני 40 שנה ומכונות כך מכיוון שבקצה הכידון יש המשך לשלדה בצורת טיל, יש עוד כמה תלת-אופן מברזל משנות החמישים, אופני ילדים ממקומות שונים בעולם, אופני "חמור" ואופני ראלי צ'ופר. השניים האחרונים נתרמו למוזיאון על ידי אליהו, יבואן אופניים ותיק מכפר סבא.
במחלקת המתקפלים ניתן להתרשם מאופני מולטן סטנדרט מסוג טריומף משנות ה-60, לצד זוג נדיר נוסף מאותן שנים מסוג ביקרטון - המתקפלים הראשונים מאלומיניום.
במחלקת השטח תמצאו אופניים צעירים יחסית משנות השמונים והתשעים, הממחישים את ההתפתחות של מערכות השיכוך המלא והסופטייל - אופני זנב רך שמשלבים אופני זנב קשיח יחד עם שיכוך מלא - כך שהבולם ממוקם בדרך-כלל מאחורי המושב. במחלקת הכביש תתרשמו מעשרות זוגות משלל סוגים - אופני נגד השעון, תריאטלון, טורינג, ועוד.
במחלקת המיוחדים לצד אופניים מקוריים של אלופים שונים מהעולם, כמו צ'יפוליני האיטלקי ומרטינס הבלגי (פעמיים אלוף עולם וזוכה שמונה קטעי טור דה-פרנס), מתקיימת פינת הנוסטלגיה הארץ ישראלית בהם אופני הביאנקי של עמוס לוי ז"ל ואופני האימונים של הנרי אוחיון. כמו כן נמצא מקום לפינת הנצחה לזכרו של ג'ק בן דויד שהלך לעולמו ב-2007. ז'ק השתתף ביחד עם הנרי אוחיון באולימפיאדת רומא 1960 ובמוזיאון אופני הברטין טיטניום קאסטום שלו, תמונות ,תעודות הוקרה וגביעים רבים.
אלי סמוכה שהקים את מועדון גלגלי העץ והיה היבואן של חברת ברטין תרם למוזיאון שלושה זוגות אופניים, ופריטים כמו כובע של ברטין, גלגל עם חישוק מעץ, חולצת מועדון של גלגלי העץ, מעבירים אחוריים וקדמיים נדירים ומדליות של הרוכב היהודי נתן המפלד.
לא סתם הזכיר לנו המוזיאון את המוזיאונים הקטנים והחמימים שנמצאים בכל פינה באמסטרדם. הרי מוזיאון מוגדר כמקום בו מוצג אוסף, והאוספים של אלון הם מהמוצדקים והמרתקים שיש (בנוסף במוזיאון אוספים של דגמים מוקטנים , בולים ,כרזות, פנסים, כלי תיקון וחלקים עתיקים). כך שאפשר להעמיס עוד ועוד תיאורים ותמונות, אבל במקום פשוט נמליץ: תקפצו לבקר.
- הכתבה באדיבות אתר בייקפאנל
לפנייה לכתב/ת 
