מיזם: רופאי העתיד פוגשים מושתלים ומשפחות תורמים

פרויקט מיוחד במינו באוניברסיטת תל אביב. ביום ראשון התקיים באוניברסיטת תל אביב מפגש בין מושתלי איברים לבין משפחות התורמים, יחד עם סטודנטים לרפואה. זאת במסגרת פרויקט ייחודי וראשוני מסוגו בעולם, שהוא תוצאה של שיתוף פעולה בין המרכז הלאומי להשתלות והסגל האקדמי באוניברסיטת תל אביב, בחוג לחינוך רפואי בפקולטה לרפואה בריכוזה של דר. דפנה מיתר, באוניברסיטת תל אביב.

קיראו עוד על תרומת איברים

במסגרת הפרויקט, שזו לו שנתו ה-7 נחשפים סטודנטים לרפואה למורכבות התהליך שעוברת המשפחה התורמת ובו זמנית גם לאלו שמחכים לתרומת האיבר שישנה את חייהם.

חותמים עכשיו:

"הייחודיות של התוכנית הזו היא בכך שהיא חושפת את הסטודנטים לנושא תרומות האיברים דרך חוויות אישיות, והשלמת ידע ומאפשרת להם להבין את מלוא החשיבות ובהמשך להיות שותפים פעילים בתהליכים להשגת תרומות", אומרת ד"ר תמר אשכנזי, מנהלת המרכז להשתלות. היא מוסיפה כי פרויקט דומה מתקיים גם באוניברסטאות בן גוריון, חיפה ובפקולטה לרפואה בצפת.

ד"ר דפנה מיתר- רכזת החוג לחינוך רפואי –הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב, מוסיפה: "התכנית שלנו בנויה משלושה חלקים, כאשר השניים הראשונים בשיתוף המרכז להשתלות: הראשון החוויתי והשני להעשרת הידע. המפגש השלישי, גם הוא בקבוצות קטנות, נועד לעבד את כל הנושא על היבטיו הרגשיים ומדעיים. זהו הנושא היחידי בחינוך הרפואי שמוקדשים לו כל כך הרבה שעות".

ד"ר אשכנזי מסבירה: "אנחנו מאמינים שכאשר הסטודנט נוגע ברגשות שלו עצמו, הוא ידע לעשות זאת בהמשך גם עם מטופליו. והשילוב של מטרה זו עם נושא תרומת איברים החשוב כל כך משיג בעצם שתי מטרות, גם את לימוד תרומת האיברים, שהוא חלק משמעותי בהכשרה של כל רופא ורופא".

לדבריה, המודעות בארץ להשתלות היא גבוהה מאוד, בייחוד בקרב אוכלוסיית בני 18-45. עם זאת, היא מדגישה כי רק 50% מההסכמות לתרומה מתממשות.

ד"ר תמר אשכנזי (ראשונה משמאל) ודר טוביה בן גל - קרדיולוג השתלות ומנחה בפרוייקט (ראשון מימין) עם המושתלים ומשפחות התורמים (צילום: דנה קופל)

"מפגש מזוויות שונות של החברה הישראלית"

"הפאנל מעלה את המודעות לנושא ההשתלות בקרב אנשים מכל מיני מגזרים", מספר דודו וייסברג שתרם את איבריה של בתו, ספיר וייסברג ז"ל, שנפטרה לפני כשלוש שנים כתוצאה מתסחיף ריאתי בו לקתה.

"כשספיר נפטרה פנו אלינו הרופאים ושאלו האם אנחנו מעוניינים לתרום את האיברים שלה. הסכמנו מיד, מה עוד ששלושה חודשים לפני מותה היא חתמה על כרטיס אדי כך שזה היה גם הרצון שלה". וייסברג, תושב קריית מוצקין, לוקח חלק בפרויקט במשך שלוש השנים האחרונות ומעיד כי הפך להיות פעיל יותר בעקבות האבל האישי שפקד אותו.

"מאז מותה של ספיר אני מעורב יותר בכל הנושא והחתמתי לא מעט אנשים על כרטיס אדי. בנוסף אני מקפיד להשתתף במפגשים השנתיים עם הסטודנטים, בשאיפה שהרפואה תתקדם וכמה שיותר אנשים ייחשפו להשתלות ויתרמו" הוא מסכם. את דבריו מחזק בנו, אביעד וייסברג בן ה-27, שאומר כי "מתוך כל היגון והעצב, התרומה נותנת זיק של תקווה שהמוות שלה ממשיך חיים של אחרים".

שירה כוכבי (במרכז) ולימינה עדה אברמסון ששכלה את ביתה הילה זל"(באדיבות המרכז הלאומי להשתלות)

"חוויה משמעותית לשוחח עם רופאי העתיד"

מי שיכולה להזדהות עם דבריו היא שירה כוכבי, בת 36 תושבת כרמיאל, שעברה לפני שלושה חודשים השתלת כליה – לבלב לה המתינה במשך ארבע השנים האחרונות. "מגיל צעיר מאוד אני סובלת מסכרת, ולפני כארבע שנים החלה הידרדרות במצבי שהובילה לקריסת מערכות ולאי תפקוד של הכליות. כתוצאה מכך חיברו אותי לדיאליזה ונכנסתי לתור ההמתנה להשתלה".

בגופה של כוכבי הושתלו איבריו של גלעד וטורי ז"ל, שנפטר בשל מפרצת בכלי הדם במוח לאחר אימון ריצה בבית הספר בו למד. "לאחר ההשתלה שוחחתי עם בני, אביו של גלעד, וגיליתי אדם מדהים ומשפחה אצילה עם כוחות נפש עצומים".

לפני שעברה את ההשתלה ביולי 2011  עברה תאונת דרכים קשה מאוד. "בעקבות התאונה נגרם לי ריסוק בשתי הרגלים מרפקים וקרסול ימין, ולאחריה עברתי שיקום ארוך ואינטנסיבי במרכז הרפואי השיקומי רעות בתל אביב".

לדברי כוכבי, הצוות הרפואי וגם הצוות הסיעודי והפיזיוטרפיה תמך בה לאורך כל תקופת השיקום. "גם את הדיאליזות עשיתי בבית החולים השיקומי רעות תל אביב, לולא השיקום המוצלח שעברתי שם אינני יודעת היכן היתי היום", אומרת כוכבי בהתרגשות.

לצד זה היא מוסיפה כי "השאיפה שלי היא שכמה שיותר אנשים יתרמו איברים ויהיו מודעים לאפשרות הזו ולכך שהיא מצילה חיים. אני מרגישה שקיבלתי את החיים שלי במתנה".