האם אתם סובלים מתת-תזונה? תתפלאו, אולי כן

הן בקרב הציבור הרחב והן בקרב אנשי תזונה ורפואה, תת-תזונה נקשרת לרזון ולמחלות. אנו מכירים מהחדשות בטלוויזיה תמונות מזעזעות של ילדים עם בטן ענקית וידיים ורגליים רזות כגפרורים מאזורי רעב ומלחמה באפריקה, וברור לכולנו שילדים אלה נמצאים במצב של תת-תזונה אקוטית.

אבל לתת-התזונה פנים רבות, והיא יכולה להופיע גם אצל סטודנטים ואנשים עסוקים מאוד, נשים הרות ומניקות, קשישים, תינוקות וילדים, נוער, חיילים וספורטאים, אנשים בדיאטה - וגם כאלה הסובלים מהשמנה. אם כן, מהי ההגדרה של תת-תזונה?

קראו עוד על תזונה נכונה :

• 0% שומן זה דל קלוריות? 11 מיתוסים על תזונה
• מסידן עד ויטמין C: מתי צריך ליטול תוספי תזונה?
• 4 ילדים אושפזו כתוצאה מאי אכילת פירות וירקות
  

לפי רוב המילונים הרפואיים, תת-תזונה מוגדרת כמצב שבו הגוף אינו מקבל את כמות החלבונים, השומנים, הפחמימות, הוויטמינים ו/או המינרלים הדרושה לתפקודו התקין. במילון וובסטר, תת-תזונה מוגדרת כתזונה לקויה ולא מאוזנת.

על פי הגדרות אלה, הקבוצה העיקרית שעולה בדעתנו בהקשר זה היא הקשישים. לפי דיווח של קופת חולים מכבי משנת 2009, למעלה משליש מבני ה-75 ומעלה סובלים תת-תזונה, וכרבע מהקשישים מתים מסיבה זו ולא ממחלות. מסקר מב"ת של משרד הבריאות עולה כי מתוך 1,800 מבוגרים, 19% מהגברים ו-31% מהנשים בגיל 65 ומעלה נמצאו בסיכון לתת-תזונה. בקרב בני 85 ומעלה, 27% מהגברים ו-46% מהנשים נמצאו בתת-תזונה.

אחת התופעות המסוכנות המאפיינת קבוצה זו והמתפתחת עם הגיל היא סרקופניה - ירידה במסת השריר, בחוזקו ובתפקודו. תופעה זו, בדומה לאוסטיאופורוזיס, מתפתחת במהירות אצל בני 40 ומעלה שבתזונתם חסרים חלבונים, ויטמינים ומינרלים. קבוצה זו אפשר להגדיר כסובלת מתת-תזונה, גם אם החברים בה נמצאים בעודף משקל, והקפדה על תזונה בריאה עשויה להאט את התופעה.

מחקרים אחרונים הראו שכדי להאט את התפתחות הסרקופניה יש לספק כמות נאותה של חלבון, ויטמינים ומינרלים, ולשכנע את המטופלים לבצע פעילות גופנית, אפילו קלה. כל אלה דרושים לשמירה על השריר.

במחקרים נוספים נמצאה יעילות בשימוש בנגזרת של חומצת אמינולאוצין בשם HMB, כאמצעי לעיכוב אובדן מסת שריר . נגזרת זאת הנה בעלת השפעה על סינתזה מוגברת של השריר, עיכוב פירוקו ועיצוב ממברנות תאי השריר. כמו כן, נערכים כיום מחקרים על שימוש בהורמון גדילה ועוד.

תת-תזונה - גם אצל אנשים הסובלים מהשמנה(צילום: shutterstock)

התזונה של שמנים טובה?

כפי שצוין, פנים רבות לתת-תזונה, ובעולם שבו יש יותר אנשים שמנים מרעבים - כך על פי ארגוני הבריאות הבינלאומיים - נוצר פרדוקס. העולם הולך ומשמין, כולל מדינות שנחשבו פעם "רזות", כמו סין, יפן, אינדונזיה וכו'.

השמנה נחשבת היום כגורם סיכון לתמותה לא רק בשל המחלות שלהן היא גורמת, כמו סוכרת, מחלות לב, יתר לחץ דם ורבות אחרות, אלא בפני עצמה כגורם סיכון עצמאי, בין היתר משום שהיא מובילה לתת-תזונה כהגדרתה לעיל. במאמר שהתפרסם בכתב העת הרפואי היוקרתי Lancet בסוף 2012, נראה שבתמונה הכלל-עולמית מהווה היום תת-משקל גורם סיכון לתמותה פחות מאשר השמנה.

עם זאת, יש לציין שבאוכלוסיות הנמצאות בסיכון מוגבר לתת-תזונה ולתת-משקל, כמו קשישים מעל גיל 75, המצב הפוך. בקבוצה ספציפית זו תת-משקל מהווה גורם סיכון לתחלואה ותמותה.

האם אנשים שמנים אכן מוזנים בצורה מיטבית? עד לתקופה האחרונה לא היו בספרות המדעית עדויות לגבי מצבם התזונתי, ומידע מבוקר התחיל להופיע רק בשנים האחרונות, כתוצאה מריבוי ניתוחים בריאטריים.

במחקר שהתפרסם ב-2012 בכתב העת Obesity Surgery נבדקו 54 נשים וגברים שמנים מאוד (בעלי BMI השווה ל-51 בממוצע, מעל 130 קילו) לפני ניתוח בריאטרי - ושנה לאחריו. התברר כי לפני הניתוח:

• 83% סבלו מחוסר בוויטמין D
  

• 11% סבלו מחוסר בוויטמין B6
  

• 9% סבלו מחוסר בוויטמין B12
  

• 29% סבלו ממחסור בברזל
  

שנה לאחר הניתוח, מצב החוסרים לא השתפר, פרט לברזל שכנראה קיבלו כתוסף. האנשים הללו ירדו במשקל ובאחוזי השומן בצורה משמעותית, אך ירדו גם במסת הגוף הכחוש (שרירים). ומה שעוד יותר מדאיג, רמת האלבומין, חלבון המראה על מצב התזונתי, ירדה משמעותית אף שנשארה בגדר הנורמה, מה שמרמז על ירידה במצב התזונתי של המנותחים.

מחקר אחר, שבו השתתפו 60 נשים וגברים שמנים מאוד (BMI כ-57), שעשו ניתוח "שרוול" לירידה במשקל, מראה מחסורים קשים 12 חודשים לאחר הניתוח: 26% סבלו מאנמיה, 43% מרמות נמוכות של ברזל, 15% מרמות נמוכות של החלבון אלבומין, 39% מרמות נמוכות של ויטמין D, עוד 9% ממחסור בוויטמין B12 ו-15% ממחסור בחומצה פולית.

הנתונים הללו זועקים לנו, אנשי מקצועות הבריאות, להתחיל לטפל באנשים שמנים, הנמצאים בסיכון גבוה להתפתחות של תת-תזונה.

בסיכון - ילדים בררנים

לכאורה, זה נשמע אבסורד: אדם אוכל הרבה ומשמין, איך הוא יכול להיות בתת-תזונה? כדי להסביר זאת, נחשוב מה הוא סגנון החיים שלנו במאה -21 ולצורך זאת נכניס מושג חדש, obesogenic environment - סביבה מעודדת השמנה:

• ספורט ופנאי. חוסר פעילות גופנית החל מגיל צעיר, ישיבה מול המחשב והטלוויזיה בשעות הפנאי, נסיעה במכונית במקום תנועה וכו'.
  

• משפחה. הורים המעבירים לילדים הרגלי אכילה לקויים ובכך מחזקים את הנטייה הגנטית שקיימת בחלק מהאוכלוסייה. כל זה נעשה כמובן לא משום שהורים רוצים לגרום נזק לילדיהם, אלא כי הם בעצמם לא קיבלו מספיק חינוך והסברה בנושא תזונה בריאה.
  

• חינוך ומדיה. מצד אחד, אין חינוך לתזונה בבתי הספר. מצד שני, אנו "מופצצים" במדיה המעודדת השמנה, כמו תוכניות בישול, בלוגים ועיתונים עם מתכונים מפוצצים בקלוריות - ולמרות זאת אנו נדרשים להיות רזים וחטובים.
  

• המזון והתזונה. המזון הפך להיות עשיר בסוכר, מלח ושומן - וגם זמין וזול. אז ברור שנאכל ונשמין גם בבית, גם במסעדות וגם באירועים.
  

במצב כזה, לא מפתיע שאנשים בוחרים באוכל שמן, מתוק ועם עומס קלורי גבוה, אך לא מקבלים את אבות המזון החיוניים. באוכל מסוג זה אין בדרך כלל מספיק ויטמינים ומינרלים, השומנים שבו אינם בריאים והם לעתים קרובות מכילים כמות לא מספקת של חלבון בעל ערך ביולוגי גבוה.

במצב הקיים, ברור ש-15%-20% מהילדים יסבלו מהשמנה ומעודף משקל, לצד חוסר באבות מזון חיוניים. בכלל הילדים מהווים קבוצת סיכון לתת-תזונה, במיוחד אכלנים בררנים שלא אוכלים סוגי מזונות מסוימים כמו ירקות, פירות, מוצרי חלב, בשר וכו'.

בהקשר זה היינו עדים בתקופה האחרונה לפרסומים על ילדים שבריאותם נפגעה כתוצאה מאכילה בררנית, ואין ספק שצריך לבצע בדיקות מקיפות בקרב ילדים בכלל ואכלנים בררנים בפרט, כדי למנוע התפתחת של תת-תזונה המהווה גורם סיכון לבעיות גדילה, התפתחות, קוגניציה וכדומה.

בוחרים באוכל שמן, אך לא מקבלים את אבות המזון החיוניים(צילום: shutterstock)

משרד הבריאות בתמונה

קבוצות נוספות הנמאות בסיכון לתת-תזונה הן מתבגרים ונוער עם נטייה להשמנה מצד אחד או להפרעות אכילה מצד שני. בין קבוצות הסיכון גם תינוקות וילדים, מעשנים, חיילים וספורטאים, נשים הרות ומניקות, אנשים עסוקים שאין להם זמן לאכול, אנשים שעושים דיאטות לא מאוזנות וכמובן חולים (אם כי לפחות שם המודעות לתת תזונה גבוהה יותר).

אז מה עושים? בהיבט ההשמנה, משרד הבריאות פועל במסגרת התוכנית לאורח חיים פעיל ובריא למנוע השמנה בכל קבוצות האוכלוסייה. אחת הפעולות שלו היא לחייב/לשכנע את המסעדנים לפרסם את כמות הקלוריות של המנות בתפריט. האם זה יעבוד? אין לדעת. נכון להיום, במדינות שבהן נוהג זה הוכנס לא נראה שיפור משמעותי בצריכת המזון.

בהיבט של תת-תזונה, חשוב לאתר את האנשים שנמצאים בקבוצות הסיכון בהקדם ולבנות להם תוכנית תזונתית שתשלב תזונה מאוזנת של כל אבות המזון, ולעתים אף להיעזר במזון רפואי לשם כך.

בנוסף, חשוב שאנשי בריאות, ובמיוחד דיאטנים קליניים, יקבלו הזדמנות להעביר מידע לכלל הציבור ובמיוחד לאוכלוסיות בסיכון, להורים לילדים, למורים וגננות, כל זאת כדי לשנות את הרגלי התזונה בגני הילדים ובבתי הספר וכמובן במשפחות, כך שניהול הבית ילך וישתנה ויהפוך בריא יותר.

אני מקווה שכולנו יחד נשפר את המצב התזונתי של אוכלוסיית מדינת ישראל, ונפחית את שיעור תת-התזונה בצורה ניכרת.

הכותבת היא מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במרכז הרפואי איכילוב, ראש המחלקה למדעי התזונה באוני' אריאל. ד"ר רז תפתח מחר (ד', 2.1.13) את הוועידה המדעית לתזונה בישראל במלון דיוויד אינטרקונטיננטל ת"א