שתף קטע נבחר
 

נשא HIV פוטר ויקבל פיצוי של כ-42 אלף שקל

בפסק דין שהותר לאחרונה לפרסום, קבע בית הדין לעבודה כי עובד שפוטר בסמוך להודעתו כי הוא נשא נגיף האיידס, פוטר מחמת אפליה. המעסיקה, חברת תיירות גדולה ומוכרת, חויבה לשלם לו עשרות אלפי שקלים על עוגמת הנפש

פוטר בסמוך להודעתו כי הוא נשא נגיף האיידס (HIV ) - חברת התיירות הגדולה בה הועסק תפצה אותו ב-42 אלף שקל. בתום ראיון למשרת סוכן מכירות באחד הסניפים של חברת תיירות ידועה, הודיעה מנהלת כח האדם למרואיין כי התקבל לעבודה מיידית. בשל כך, התפטר מהחברה בה עבד וסיכם על מועד תחילת העבודה.

 

אפליה - כתבות נוספות בנושא:

תביעה: פוטרתי לאחר 4 ימים בגלל מוצאי המזרחי

אתיופית לא הועסקה - תפוצה ב-40 אלף שקל

ערבי וחרדי לא בשכונה שלי? החוק שימנע אפליה

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

 

אלא שביום השני לעבודתו ובסמוך לכך שסיפר למעסיקה כי הוא נשא HIV, טען העובד כי הודיעו לו שעבודתו כסוכן מכירות הסתיימה, כיוון שעובדת לשעבר אמורה לחזור למשרה שתפס. לטענתו, אמנם הוצע לו לעבור לעבוד במחלקה אחרת, אולם הוא סירב כיוון שמדובר בתפקיד זוטר ופקידותי שאינו הולם את כישוריו.

 

בתביעה שהגיש נגד החברה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, טען התובע כי פוטר מחמת אפלייתו בשל המחלה, למרות שאין לה כל השפעה על יכולותיו בעבודה, והיא אינה מסכנת את יתר העובדים. לטענתו, נפגע מאוד מהתגובה שקיבל כשסיפר על מחלתו. עוד טען, כי התפטר מעבודתו הקודמת משום שהתקבל לעבודה החדשה, וכי מצא עבודה חלופית רק לאחר שלושה חודשים.

 

הנתבעת, שהודתה כי הציגה בפני התובע סיבת פיטורים שקרית, טענה בין היתר כי רק לאחר שהתובע התקבל לעבודה, הסתבר לה שאין לו תקן והמנכ"ל לא מאשר את העסקתו. עם זאת טענה, כי הציעה לו משרה חלופית אך הוא סירב, ומשכך - הוא זה שסיים את יחסי העבודה.

 

דעות קדומות וסטריאוטיפים  

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה קיבלה את התביעה, לאחר שקבעה כי הנתבעת פיטרה את התובע ללא כל סיבה עניינית, מחמת הפלייתו, ובהשפעת סטריאוטיפים על נשאי HIV.

 

נפסק, כי פיטורי התובע לפתע, ממש לאחר שהעסקתו אושרה ובסמוך לכך שסיפר על דבר מחלתו - תמוהים, וכי הנתבעת לא הוכיחה כי הם נבעו מאיזושהי סיבה עניינית. כך למשל, היא לא הביאה כל מסמך שיתמוך בטענה שחרגה מהתקן, מה גם שאם זו הייתה הסיבה - מדוע היה עליה להמציא לתובע סיבה שקרית לחלוטין?

 

עוד נקבע, כי ככל הנראה, המשרה החלופית הוצעה לתובע מאי נעימות ומחשש מההשלכות המשפטיות של פיטוריו, מה גם שמדובר בתפקיד זוטר ולא מובטח, ועל כן היה רשאי לסרב.

 

נפסק, כי הנתבעת הפרה באופן בוטה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, חוק שוויון הזדמנויות ואת עיקרון השוויון הכללי, כשפיטרה את התובע מחמת דעות קדומות על המחלה אותה הוא נושא, ואף נהגה בחוסר תום לב מובהק כשמסרה לו סיבת פיטורים שקרית.

 

לפיכך, חויבה הנתבעת לשלם לתובע פיצוי של 12,600 שקל בגין הפסד השתכרות למשך שלושה חודשים, וכן 30 אלף שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו. בנוסף, נפסקו לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 8,750 שקל.

 

לדברי עו"ד אבי סלמן ממשרד סלמן-אלון העוסק בדיני עבודה, "בית הדין לעבודה העניק פרשנות רחבה להגדרת 'אדם עם מוגבלות' הקבועה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בקובעו כי החוק חל על נשאי הנגיף הכשירים לעבודה, זאת נוכח היותה של המחלה מחלה כרונית, המגבילה ממשית את חייו האישיים של נשא הנגיף, ובהתחשב בכך שהאפליה מבוססת על דעות קדומות וסטריאוטיפים".

 

"שוב הוכח כי המעבידים מפלים אפליה קשה ופסולה בעלי מוגבלויות, ופוגעים בזכותם לעבוד ככל האדם, הוסיף עו"ד אראל גלבוע, המתמחה גם הוא בתחום. "בית המשפט אמנם פסק לתובע פיצוי, אך לצערי, שוב חוזר הדפוס הקבוע בישראל לפיו סעד משפטי ניתן לעובד רק לאחר שפוטר ובלא שיוחזר לעבודתו, ומעבידים מנצלים זאת כדי להמשיך ולהפלות לרעה בעלי מוגבלויות תוך פגיעה קשה בזכותם הבסיסית לעבוד ולהתפרנס בכבוד".

 

לקריאת פסק הדין

 

לאתר המשפט הישראלי "פסקדין" - www.psakdin.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אילוסטרציה
צילום: Getty mages imagebank
מומלצים