דוד חולה בסרטן; מד"א הגשימו חלומו להגיע לכותל
דוד שניר, החולה קשה בסרטן גרורתי מתקדם הוסע על ידי אמבולנס מד"א לטיפולים בירושלים. בדרך חזרה הוא ביקש מהנהג להגשים לו חלום: להגיע בפעם האחרונה לכותל. הנהג, שהתרגש מהבקשה, הוציא אותה לפועל. "לא אשכח את הנסיעה הזו לעולם", הוא אומר ל-ynet
עוד על סרטן הערמונית:
מחלוקת רופאים: האם חובה לטפל בסרטן ערמונית?
סרטן הערמונית: תמיד מצריך טיפול? 10 עובדות
סרטן הערמונית: פריצת דרך מאריכה חיי החולים
לפני כחמש שנים קיבל דוד שניר, תושב תל אביב בן 67 שהיה כל חייו פעיל ובריא, תוצאות בדיקות דם שגרתיות שביצע. הרופא הבחין בתוצאה חריגה של בדיקת ה-PSA הבודקת חשד לסרטן הערמונית. הוא הפנה אותו מיד לאבחון, שגילה שאכן לקה במחלה.
בשנת 2008 החל שניר בסדרת הקרנות ארוכה, לאחריה טופל בתרופות, אולם הסרטן המשיך לכרסם בו ולשלוח גרורות. בהמשך קיבל גם טיפול כימותרפי, שהופסק לאחר שגופו הגיב באופן קשה.
ביום חמישי האחרון הוא נשלח לבדיקה בבית החולים שערי צדק בירושלים כשוא מוסע למקום באמבולנס של מד"א. כששב מהבדיקה ביקש מנהג האמבולנס, יוני עוזיהו, להגשים לו חלום: לבקר בכותל. "זו אולי הפעם האחרונה שאראה את הכותל", אמר לו. "אני אדם מאמין ואפילו לבית הכנסת איני מסוגל להגיע. יש סיכוי סביר שלא יזדמן לי יותר לראות את ירושלים".
הנהג, שהתרגש מהמעמד, ביקש מהנהלת מגן דוד אדום אישור להסיעו לשם. אז התבבר כי לא מדובר בבקשה פשוטה וכי יש צורך באישור מיוחד והתגייסות אנשי הצוות הרפואי של מד"א ואנשי האבטחה בכותל, שכן שניר מרותק למיטת הטיפולים. לאחר תיאומים אושרה הבקשה - ועוזיהו המשיך לכיוון העיר העתיקה.
"לא האמנתי שזה אכן קורה", אומרת ל-ynet עדה שניר, רעייתו של דוד. "בעלי אדם מאמין, והביקור בכותל משמעותי מאוד עבורו. הוא נותן לו קצת כוח להמשיך הלאה במאבק לחיים. החיים שלנו קרסו, העסק שהקים במו ידיו במצב קשה מאוד, מצבו הגופני והנפשי רע ביותר. הוא אינו מסוגל לשבת ברכב, לא ביקר בבית הכנסת חודשים ארוכים, וכאדם מסורתי, האפשרות לראות את הכותל, בפעם האחרונה אולי, הייתה מרגשת ביותר".
כאשר הגיעו לכותל הסתייעו הפרמדיקים בשוטרי ומאבטחי האתר, שאישרו להם להגיע עד לכותל עצמו עם מיטת האמבולנס. החולה, נרגש כולו, הניח תפילין ושם פתק בין האבנים העתיקות, כשהוא מזיל דמעה מהתרגשות. "לא אשכח את הנסיעה הזו לעולם", הוא אומר ל-ynet. "הביקור הזה נתן לי התעוררות וכוח, ואולי גם תקווה אחרונה שאצליח לנצח את המחלה. ובעיקר, אני אסיר תודה ליוני הנהג שהגשים לי את החלום האחרון הזה".
יוני עוזיהו, נהג האמבולנס, התקשה לעצור את התרגשותו כששיחזר את האירוע. "ירדו לי דמעות בעיניים בלי סוף", הוא מספר. "אדם עם מחלה סופנית, במקום הכי קדוש ליהודים, אומר לך: אתה כנראה הסיכוי האחרון שלי לראות את הכותל, לשים פתק ולקבל ברכה. אני לא חובש כיפה אך אני אדם מאמין ולא ישנתי כל סוף השבוע מהתרגשות. אני עדיין מחסיר פעימה כשאני נזכר. זה אולי המקרה הכי מרגש בכל 12 שנותיי במד"א. הצלחתי לגרום לאדם להגשים חלום, ואני, מבחינתי, זכיתי".
לפנייה לכתב/ת 
