נערים בונים לוויינים: "חולמת להיות אסטרונאוטית"

"דור חדש של מדענים בישראל יוביל ויפתח את תחום החלל". זו מטרתו של פרויקט שמתנהל במעבדת החלל במרכז המדעים בהרצליה. הדור החדש והמבטיח יצמח ככל הנראה מתוך 40 תלמידי תיכון הנדסאים, שעובדים במרץ על בניית לוויין, שאותו ישגרו לחלל במהלך השנה.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

פרויקט "לוויינים בחלל" הוא תוכנית לימודית כלל עירונית שמאפשרת לתלמידי כיתות ט' עד י"ב להיבחן לבגרות ברמת חמש יחידות בהנדסה טכנולוגית, שבמסגרתה הם בונים לוויין שישוגר לחלל. עם כניסתם ללימודים עוברים התלמידים הדרכות על ידי חמישה מומחים בטכנולוגיית הלוויין, ובסופן בוחר כל אחד את התחום שבו ירצה להתמחות, להגיש פרויקטים ולהיבחן בבחינת הבגרות.

לוויין בהתהוות(צילום: נמרוד גליקמן)

(צילום: נמרוד גליקמן)

הם מחולקים לצוותים של שניים עד שלושה תלמידים, וכל צוות אחראי על פיתוח חלק אחר בלוויין. "ישנו צוות שאחראי על הבקרה התרמית, שמוודאת שהלוויין לא מתחמם או מתקרר מדי, על בקרת האנרגיה – טיפול בכל ההיבטים החשמליים של הלוויין. יש צוות שאחראי על כתיבת התוכנה של הלוויין, על תחנת הקרקע, על התקשורת, האלקטרוניקה, על הרכבת הלוויין, וצוות שאחראי על שיגורו", הסבירה מרכזת הפרויקט וראש מעבדת החלל במרכז, ד"ר אנה הלר. "התלמידים מתייחסים לפרויקט הזה ברצינות רבה ומשקיעים בו את כל מרצם. העבודה שנעשית בחדר הזה פשוט יוצאת מן הכלל".

בשנה האחרונה עמלים התלמידים על בניית הלוויין דוכיפת 1. מדובר בלוויין שמשקלו עד קילוגרם אחד, ומטרתו להציל חיים. "באפשרותו לקבל אותות מצוקה שאותם הוא מעביר הלאה, ולמעשה כל מי שיש לו תחנת קרקע לוויינית ובה תדרים של חובבי רדיו יכול לקלוט את אותות המצוקה", הסבירה הלר.

בתחנת הקרקע סיפר מנהל התחנה, נמרוד דורון, רק בן 17: "בזמן שהלוויין באוויר הוא צריך תקשורת עם כדור הארץ, אחרת הוא לא שווה כלום", הסביר במקצועיות. "מתחנת הקרקע אנו יכולים לשלוח לו הודעות ולקבל את הנתונים שהוא שולח לנו. אנו עוקבים אחרי התפקוד שלו. כרגע אנו יכולים לעקוב אחר לוויינים קיימים כדי שברגע שהלוויין שלנו ישוגר, נדע בדיוק כיצד לעבוד איתו".

תלמידי תיכון הנדסאים(צילום: נמרוד גליקמן)

התלמידים במעבדת החלל עובדים כמו בחברת סטארט-אפ, וככאלה הם מקיימים מדי שנה בחירות לתפקידים שונים, בהם מנכ"ל, סמנכ"ל ודובר.

על "חדר הנקי", שבו יחוברו לבסוף כל המערכות לכדי לוויין אחד שלם, הסבירה המנכ"לית שנהב לזרוביץ', תלמידת כיתה י"ב: "החדר הזה נשמר על ידי מערכת מיוחדת שמונעת היווצרות אבק ולכלוך". היא פירטה: "ארון עם ויסות של לחץ ששומר על כל הרכיבים מהסוללות והפאנלים הסולאריים ועד לשילדה". על העניין הרב שהיא מוצאת בתחום החלל אמרה: "זה מגיל מאוד צעיר. מדובר בסקרנות שאני לא יודעת להסביר מה מקורה. אני זוכרת את היום שבו מעבורת החלל קולומביה שוגרה כשעליה אילן רמון. התלהבתי נורא. כשהמעבורת התרסקה הייתי בהלם, אבל זה לא הרתיע אותי מהחלום להיות אסטרונאוטית".

איתמר אביב, בן 14 הכותב בפורטל הצעירים "פרוגי", הצטרף לפרויקט בשנה האחרונה. הוא בחר ללמוד את נושא התוכנה, ובקרוב יסיים את הלימודים התיאורטיים ויחל לעבוד על הלוויין. "השתתפתי פעמיים בחידון אסטרונומיה, וכששמעתי על הפרויקט הזה החלטתי שאני רוצה לנסות והתאהבתי", אמר. "אני רוצה להיות מהנדס תוכנה בעתיד, והפרויקט הזה נותן לי המון ידע וניסיון בתחום".

ד"ר רז יצחקי-טמיר משמש כמהנדס המערכת בפרויקט. "זה לא משהו שרואים", הוא אומר בגאווה, "מעטים הם האנשים בישראל ובעולם שיודעים שאפשר לבנות לוויין. אבל ברגע שהלוויין הזה ישוגר, מעבר לעובדה שיש לו משימה אמיתית - לסייע בחילוץ והצלה - הוא גם יוכיח שאין מגבלה. היכולת שלנו היא אינסופית". כעת מחכים התלמידים לקבלת האישורים לשיגור "דוכיפת 1" .

"השיגור יתבצע בחו"ל מפני שבישראל לא משגרים לוויינים אזרחיים ולא לוויינים בגודל הזה, אלא רק לוויינים לצרכים ביטחוניים", הסבירה הלר, וגם ציינה כי עיריית הרצליה תומכת בפרויקט באופן מלא, ועלותו של שיגורו של לוויין קטן כמו "דוכיפת 1" נאמדת באלפי דולרים. "המטרה של הפרויקט הזה היא לעודד את לימודי הטכנולוגיה ולהקים דור חדש של מדענים בארץ, שיובילו ויפתחו את תחום החלל".