כביסה בסיר ועקבות דם: השותפים הכי הזויים
שותפה שתלתה חופשי את כל התחתונים במקלחת וכיבסה את הבגדים המלוכלכים בסיר הבישול; דייר שנהג לגנוב באופן קבוע את פרטי הלבוש של השותף; שותפה שאיבדה את המפתח לדירה - אז מסמרה את הדלת למשקוף; וגם דיירת שרוצה להיות נקבת האלפא היחידה בבית. מצעד השותפים מהגיהנום ממשיך
לא מדובר בסרט של היצ'קוק אלא בחלק ב' של סדרת השותפים האיומים. אחרי שהצגנו בפניכם שלל מקרים הזויים של שותפים לדירה שהקשו על מגורי הדיירים, הגיעו אלינו פניות נוספות על שותפים בעייתיים אפילו יותר. נציין כי הפונים ביקשו לשמור על עילום שם.
כתבות נוספות על שכירות בערוץ הנדל"ן :
- "השותף חשב שאני מכשפה": שותפים מהגיהנום
- השוכר קרא לי פּוּטה: מצעד השוכרים ההזויים
- קונדומים באסלה ועובש בקירות: השוכרים ההזויים
- אתם סיפרתם: חוזי השכירות הכי הזויים בישראל
"כבר בימים הראשונים קלטתי שמשהו לא תקין עם השותפה שלי", מספרת מיכל (שם בדוי), קיבוצניקית בת 28 מהדרום. "חצי מהשבוע היא לא הייתה אוכלת כלום - ובחצי השני אוכלת לי את כל האוכל. כל כמה שבועות הייתה לה מעין תקופת צלילות, שבה היא הייתה מנקה את הדירה, מבשלת ומתנהגת בחביבות - כך ששכנעתי את עצמי לתת לה צ'אנס ולא לברוח".
"יום אחד", ממשיכה מיכל, "השותפה החליטה שאני מבזבזת יותר מדי חשמל כשאני משתמשת במכונת הכביסה - למרות שלא כיבסתי כבר כמה שבועות בגלל הלחץ ממנה (כי הבנתי שהיא די קמצנית). אחרי ששמתי את הבגדים בכביסה ויצאתי מהבית, חזרתי לגלות להפתעתי שהיא חתכה את כבל החשמל של המכונה - ושהבגדים שלי נותרו ספוגי מים וסבון בתוכה. מכונת הכביסה, אגב, היא בכלל של השותפה. מה שהיה מדהים זה שיום למחרת היא קראה לבעל מקצוע שיתקן את הכבל, וצחקה איתי על העניין כאילו זו הייתה מתיחה לא מזיקה".
בשלב מסוים מספרת מיכל, היא החלה לחפש דירה חדשה ולשהות בדירה הנוכחית כמה שפחות. "בתקופה הזו", היא אומרת, "המצב החמיר ובלילות המועטים שהייתי כן ישנה בדירה חוויתי שלל מוזרויות: ערב אחד השותפה רצתה להשתכר אך לא מצאה פותחן - ולכן שברה את צוואר בקבוק הבירה על השיש, השאירה את השברים, שתתה את כל הבקבוק, ואז כשבאה למטבח לקחת עוד בקבוק - דרכה על הזכוכיות והשאירה טביעות רגליים מוכתמות בדם על כל הרצפה.
"במקרה אחר חזרתי הביתה לאחר כמה לילות שלא ישנתי בדירה, והדלת הייתה נעולה. ניסיתי לדפוק, להתקשר אליה, לאימא שלה, לצלצל באינטרקום - אך דבר לא עזר. אחרי שעתיים התקשרתי למשטרה, שבאה ופרצה את הדלת. מתברר שהשותפה לא מצאה את המפתח שלה, אז היא מסמרה את הדלת למשקוף וכלאה את עצמה בדירה. ההסבר שלה היה שהיא הניחה שעזבתי את הדירה. אותה הנחה כנראה גם גרמה לה לקחת לי מהחדר את השמיכה ולתת אותה לכלבה שלה".
בסיכומו של דבר, מוסיפה מיכל, היא כבר לא חזרה לישון בדירה ותוך כמה ימים עזבה אותה סופית. "באחת הפעמים שבאתי לקחת דברים היה בדירה סטודנט תמים וטוב לב שבא לראות את הדירה. השותפה, שהייתה ביום טוב, עשתה עליו רושם מצוין והם קבעו להיפגש שבוע לאחר מכן ולחתום על החוזה. כשהוא הלך ליוויתי אותו החוצה, ולפני שסגרתי את הדלת לחשתי לו: "תברח!".
"השותפה סגרה את הדוד וחיטטה בארגזים"
גם שירלי (שם בדוי) בת 25 משכונת רמת אביב בתל-אביב נאלצה להתמודד עם שותפה לא קלה. "הכל התחיל כשהשותף שלי החליט שהוא עוזב לפני תום החוזה ונאלצתי למצוא לו מחליף תוך זמן קצר", היא מספרת. "את השותפה החדשה הכנסתי מהר מאוד, מה שהייתה במחשבה לאחור טעות יקרה. כשאני הייתי מדליקה את המזגן (מרכזי, משותף) - היא הייתה מכבה. אני הייתי מכבה - היא הייתה מדליקה. כששאלתי אותה מה הבעיה היא סירבה לענות, פשוט התעלמה".
וזה לא מפסיק כאן. "באותו הזמן התחלתי לשים לב שיש לי מים קרים במקלחת, למרות שהפעלתי את הטיימר של הדוד", מוסיפה שירלי. "גיליתי שהשותפה פשוט סגרה את הטיימר כי מבחינתה אין צורך במים חמים - מאחר שלדבריה מדובר בבזבוז חשמל ושאין לה בעיה להתקלח במים קרים. אמרתי לה שנתפשר ונדליק על שעה בלבד, והיא אמרה בסדר. אך כשהלכתי לחדר ואחרי שנייה יצאתי - ראיתי שהיא שוב סגרה את הטיימר. התחלתי להבין שזה יהיה נורא: אם בסך הכל אנחנו מתגוררות יחד כשבועיים וזה מה שקורה - אני חייבת לעזוב. אני, שהשקעתי בדירה הזו כל כך הרבה והייתי זו שהכניסה את השותפה לדירה".
שירלי מספרת שכשהודיעה לשותפה שהיא עוזבת, האחרונה הודיעה לה חד וחלק שהיא "מוכנה לקבל שותף שמגיע עם ריהוט קומפלט בלבד (כי הרי כל הריהוט בדירה שלי)". לדבריה, "בזמן שארזתי תפסתי אותה מחטטת לי בארגזים וסבלתי מכל רגע שנאלצתי לשהות איתה בדירה. בשלב מסוים, כשלא הצלחתי למצוא שותף, החלטתי שאני פשוט לא יכולה יותר ועזבתי לדירה אחרת - בעודי משלמת על שתי הדירות".
"רק אחרי 4 חודשים הצלחתי למצוא מישהו שהסכים להיכנס לדירה ושהתקבל על ידה - אחרי שכל מי שהגיע אמר לי 'יש לך שותפה משוגעת, אני לא מוכן לגור פה', ואילו האנשים התמימים שכן רצו להיכנס לדירה נדחו על ידה", מסכמת שירלי. "ניסיתי לפנות ללב שלה, להסביר לה שאני קורסת כלכלית. אבל היא הודיעה לי שלא מעניין אותה ומצדה שאשלם מיליונים. בסופו של דבר, אחרי שיתוף פעולה של בעלת הדירה, היא נאותה לאשר שותף במקומי. וכל שנותר לי לאחל לה זה שהיא תמצא שותפה זוועה - בדיוק כמוה".
כביסה בסיר בישול ותחתונים במקלחת
רוית (שם בדוי) מתל-אביב מספרת על שותפה "מטורפת", לדבריה. "כדי להיכנס לדירה הייתי צריכה לעבור 'מבחן קבלה' מול השותפה שנשארה בדירה, ורק אחרי שהיא אישרה לשותף שלי שאני יכולה להיכנס לגור במקומו - נכנסתי", אומרת רוית. "הבעיה הייתה שאחרי חודשיים כבר לא יכולתי לגור איתה, וכשרציתי לעזוב היא עשתה לי 'דווקא' ובכל פעם שהבאתי מישהו אחר - היא הפחידה אותו, טינפה את הדירה, עשתה רושם של שוכרת מטורפת (שזה נכון) וכך לא יכולתי לצאת מהדירה כמעט 4 חודשים".
ג' (השם המלא שמור במערכת), בן 31 מרמת גן, התגורר עם שותפה לא היגיינית בלשון המעטה. "השותפה שלי הייתה עושה כביסה בסיר בישול, וכשהייתי מתלונן בפניה היא לא הייתה מבינה מה בדיוק הבעיה", הוא מספר. "למרות התלונות החוזרות ונשנות היא המשיכה לכבס את הבגדים שלה בסיר, ואם זה לא מספיק היא לא נטלה חלק בתורנות הניקיונות של הבית, לא היה אכפת לה שהבית היה מטונף והכי גרוע – היא תלתה את התחתונים שלה חופשי באמצע המקלחת".
גם אורנית (שם בדוי) בת 28 מתל-אביב התגוררה עם שותף "ג׳יפה שלא ניקה", לדבריה. אורנית מספרת כי השותף "לא הוריד את המים בשירותים והיה נוהג להשאיר כלים בחדר שלו במשך שבועות". פעם אחת, מספרת אורנית, היא פתחה את דלת המקרר כדי להכין ארוחת ערב - "והטחינה במקרר העלתה עובש. כשהערתי לשותף על כך הוא השיב שפשוט לא אכפת לו".
רונן (שם בדוי), קיבוצניק מהצפון, שכר בתקופת לימודיו דירה עם שותף. "חשבתי שככה זה יהיה יותר זול עבורי ונסתדר", הוא מספר, "אבל גיליתי בכל פעם שחסרים לי דברים, שפתאום אני לא מוצא פרטי לבוש, בושם וכו'. בסופו של דבר גיליתי שהשותף פשוט גנב לי את הדברים האלה. זה כמובן היה הסוף לשותפות בדירה".
שירה (שם בדוי) בת 30 מהדרום התגוררה בתקופת הלימודים בחיפה. ''גרתי בקונסטלציה מוזרה, שכללה את החבר שלי דאז ושני שותפים", היא מספרת. "אחד השותפים היה מדריך טיולים בחו"ל שנהג לסבלט את החדר שלו בכל פעם שנסע. רק חבל שהוא לא טרח להודיע לנו מראש על האורחים הצפויים - וכך מצאנו את עצמנו לא פעם פותחים את הדלת לזרים גמורים שהגיעו להתארח בדירה שלנו לשבוע".
שירה מציינת שהיו תקופות שזה קרה כל חודש, "מה שגרם לתחושה של הוסטל", היא אומרת. "לפעמים הוא סבלט את החדר לחברים שלו ולפעמים גם לתיירים ותיירות - בעיקר גרמניות. מי שנהנה מהמצב היו בעיקר השותפים וגם החבר שלי - שהפך זה מכבר לשעבר".
נקבת האלפא היחידה בדירה
אז איך נימנע מלכתחילה מהסיכון להתגורר יחד בדירה עם שותפים מהגיהנום? אחד הפתרונות לכך הוא בדיקה באתרי שיתוף גולשים או בלוחות נדל"ן. מבדיקה בלוח winwin לחיפוש דירות מצאנו דרישות מאוד ספציפיות. כך, למשל, באחת המודעות לחיפוש שותפים כתבה הדיירת: "כתל-אביבית מצויה, חשוב לי לדעת מי החברים הקרובים של השותף כדי למנוע היתקלות של מכרים משותפים ולא רצויים בביתי".
דיירת אחרת כתבה בלוח: "האם בן/בת הזוג שלך מתכוונים להגיע לדירה לעתים קרובות? אם כן, השותף שלי חייב להנחות אותה בחוקי הבית - למשל שהחברה שלך לא תשתמש לי בקרמים כשאני לא בבית".
ואילו באתר סיטי וול, המאפשר שיתוף והעברת אינפורמציה ובו גולשים שחוו אכזבות ועוגמת נפש מדירות שעלו באתרים אחרים מספרים על השותפים שהיו להם, כתב אחד הגולשים שכשחיפש דירה נתקל בתנאי מוזר למדי: "הדירה מיועדת לאנשים שמוכנים לקבל את התנאי - בלי בצל בדירה".
גולש אחר סיפר שאחד השותפים הודיע לו שמכיוון שהשניים מסתכסכים, הדירה תחולק לשניים ולאף אחד מהצדדים אסור יהיה לחצות את הצד המסומן שאינו מיועד לו. ואילו גולשת אחרת סיפרה שכחיפשה דירה נתקלה במודעה של דיירת שהציעה את הדירה לגברים בלבד "כי הייתה מעוניינת להיות נקבת האלפא היחידה בדירה".
גם אתם נתקלתם במצבים הזויים בדירת המגורים שלכם? אתם מוזמנים לפנות אלינו בפייסבוק או באמצעות הדואר האדום