הפקולטה למדעי המוחיטו: קורס ברמנים
שלחנו את כתבתנו להצטרף בשושו לקורס ברמנים מקצועי ולבדוק מה לומדים שם חוץ מלהגדיל את קיבולת השתיה. היא חזרה עם תובנות על שקשוקים, ידע עיוני על בירה וכן - גם עם תעודת הסמכה. יומן קורס ו-3 מתכונים קלאסיים: מוחיטו, קוסמופוליטן ורוסי לבן
עוד בערוץ האוכל:
קופי בר באיטלקית: מתכונים קלאסיים מארץ המגף
קורצת בארגנטינאית: רביבה מכינה אלפחורס
הרימו טוסט: יום הולדת 30 ליקב רמת הגולן
רק צ'ייסר יכול לשבור את הקרח, אני חושבת לעצמי. ואז נכנסת בחורה צעירה, גבוהה ונאה מאוד. היא מתיישבת מולנו ומציגה את עצמה כשירי, מדריכת הקורס. אחריה מגיע בחור לא פחות נאה ששמו עומר. אנחנו מתחילים בסבב היכרות שכולל שם, גיל, מקום מגורים ומשקאות אהובים.
המסקנה שעולה בסוף הסבב היא שאנחנו קורס חד גוני ומשעמם שהרגלי השתייה שלו מתמצים בלגימת וודקה רד בול. מדגם מייצג של הישראליות במירעה? בהחלט, מה שהוביל את המדריך שלנו לציין שהמטרה הראשונה והיחידה שלו בחודש הזה היא לגמול אותנו מהמנהג המגונה הזה.
המדריכים מצאו חן בעיניי על ההתחלה. היחס שלהם היה קליל, מצחיק והאווירה לא הייתה לימודית מדי. לא הרגשתי שחזרתי לבית הספר, הכל נלקח בערבון מוגבל, ולא היה שיעור אחד שלא נקרענו מצחוק (עומר סטנדאפיסט מצוין, אגב. הייתי בהופעה שלו). אז כמובן שזה פלוס עצום ללמוד באווירה כזאת ולא באווירה נוקשה.
ומה לגבי חברי הקורס? רובם סיימו ממש עכשיו את השירות הצבאי שלהם או שהם כבר אחרי הטיול שאחרי השירות הצבאי שלהם. שניים-שלושה מצויים במהלכו של השירות הצבאי, וארבעה - לפני השירות. כמעט כל 25 האנשים המקסימים שיושבים איתי על הבר מגיעים מערי הלוויין שמסביב לתל אביב או במילים אחרות: מראשון לציון.
שיעור מספר 1: עינויי בירה
כוכבת השיעור הראשון הייתה בירה, משקה שברמה האישית אני מאד אוהבת. חלקו הראשון של השיעור התמקד בחומר עיוני על המשקה וכלל הסברים על תהליך הייצור, המרכיבים והמקורות של הבירה ועוד שלל פרטים שהרגישו כמו עינוי מתמשך. אחרי שסגרנו את הנושאים האלו, עברנו לחלק השני והמעניין של השיעור - טעימות. 8 סוגי הבירה שלגמנו יצרו אווירה חדשה בחדר, קלילה יותר ומשוחררת. יצאתי מהשיעור הראשון מסופקת, למרות שהניסיון שלי לחבר חבית בירה לא צלח וכל הבגדים (והשיער) היו מלאים במה שנקרא "שיכר דגנים".
החל מהשיעור השני, שעסק ביינות, הכל כבר נראה אחרת. מאותו היום ובמשך חודש צללתי לתוך קורס מהנה ואינטנסיבי, 3 פעמים בשבוע, 4 שעות כל מפגש. המבוכה נעלמה והתחלנו להיפתח אחד לשני ובסוף הקורס, אם הייתם נכנסים לאחד השיעורים שלנו, היה אפשר לטעות ולחשוב שאנחנו החברים הכי טובים מהבר השכונתי.
בדומה לשיעור הראשון, גם שאר השיעורים התחלקו לשני חלקים; בחלק הראשון למדנו במשך שעתיים על סוג אלכוהול מסוים, אופן הייצור שלו, מקורותיו ועוד, ואחריו הגיעו שעתיים של אימון. בחצי השני תרגלנו מזיגות מאחורי הבר, טעמנו משקאות ולמדנו גם על אופן ההתנהגות הרצוי עם לקוחות: איך מגישים ללקוח את הצ'ייסרים (על מפית), איך לדבר בצורה ישירה ועם זאת מנומסת עם הלקוח ומה המידה הרצויה של הצחוקים והשוטים שאפשר להריץ איתו.
תחרות הקוקטייל המזוויע
אחרי שסיימנו ללמוד על כל המשקאות בעמדת התצוגה של הברמן, שמכילה את כל סוגי האלכוהול שיש בבר ומכונה בעגה המקצועית "דיספליי" ודיברנו על עמדת העבודה המהירה המכילה את המשקאות המבוקשים ביותר בבר (המכונה "ספיד"), התחלנו להכין קוקטיילים.
באחד משיעורי הקוקטיילים חולקנו לצורך תחרות קוקטיילים ל-5 קבוצות. כל קבוצה התבקשה להמציא קוקטייל ייחודי על הנייר, כלומר: לכתוב מרכיבים ומינונים תיאורטיים של קוקטייל מבלי להכין ולטעום. אחרי שכתבנו את המתכון הסודי והמיוחד שלנו, ניגשנו למחסן, הבאנו את המשקאות הנדרשים, הכנו את הקוקטייל והמדריכים שלנו טעמו אותו.
המדריכים היו צריכים לשמור על פני פוקר לכל אורך התחרות, מה שהיה לא פשוט, מאחר שהקוקטיילים של כולנו היו זוועתיים. כשהמדריכים סיימו לטעום את כל המשקאות שיצרנו, הם הודיעו בהפגנתיות ששם התחרות משתנה כעת ל-"תחרות הקוקטייל הכי פחות גרוע". הם גם ציינו שהיה להם מאוד קשה למצוא מנצח אחד כי כולם היו מזוויעים. אני הייתי היחידה שאהבה את הקוקטייל שלנו, שכלל אייריש קרים, קלואה, וודקה בטעם עוגה וסירופ בטעם שוקולד לבן, ממש עוגה בצורת משקה. האמת שאני עד עכשיו לא מבינה איך לא זכינו.
מבחן הגמר
בסוף הקורס ישנו מבחן מעשי על כל החומר שלמדנו. כשהגיע היום הגדול, הגענו כולנו לבית הספר 6 שעות לפני תחילת המבחן לצורך אימון. מתוך שש השעות שביליתי במקום, העברתי בערך חצי שעה מאחורי הבר ובשאר הזמן הייתי עסוקה בלהכניס את עצמי ואת הסובבים אותי ללחץ.
בכל מקרה, כשהגיעה השעה, כולנו התכנסנו לנו בחדר המבחן ("הבר החדש") וחיכינו שהמדריכים יגידו לנו מה סדר הפעולות. לאחר מכן כולנו יצאנו החוצה ונכנסנו כל פעם בקבוצות של 4 אנשים.
סוף סוף תורי! עכשיו אני באמת בלחץ. מה אני עושה פה בכלל, אני חושבת לעצמי. יש לי בלקאאוט ופתאום אין מושג בכלום. בחלקו הראשון של המבחן צריך לפתוח את עמדת הברמן בבר. בודקים שעמדת הספיד מלאה, שיש קרח, שבקבוקי המשקאות הקלים שיתמקססו להם עם האלכוהול (אגב, במבחן כל הבקבוקים ממולאים במים ואין אלכוהול), שכל הכוסות הדרושות נמצאות במקום ושהכל מסודר ונקי.
בחלק השני של המבחן עמד מולי המדריך תקן הלקוח ועלי היה להכין לו את ההזמנה שביקש בזמן הקצר ביותר ובדרך הטובה והנקייה ביותר. בסופו של דבר דווקא יצאתי מרוצה מהמבחן (מה שלא ידעתי זה שטעיתי לחלוטין) ואפילו המוחיטו שלי יצא הורס (ר' מתכון בהמשך).
לסיכום: היה מעניין
אחרי המבחן, יצאנו כמה חברים מהקורס להרים כוסית בבר בפלורנטין. הבטחנו לשמור על קשר, אבל עד עכשיו לא יצא לנו לארגן פגישת מחזור. ומה לגבי עבודה? אני, בשל אילוצים כאלה ואחרים, עוד לא התחלתי לעבוד כברמנית, אבל חבריי כבר השתלבו בג'ובים בתחום. אחת מברמנת כרגע בסניף של רשת ההמבורגרים "BBB", אחרים - בסניף של לה גופרה, באולם אירועים וגם בבר שכונתי בכפר סבא. בית הספר מבטיח לסייע בשיבוצים לבוגריו ואף מפעיל עמוד עם הצעות עבודה לבוגריו, אבל בסופו של דבר כל חבריי הגיעו לעבודות השונות בזכות עצמם.
מבחינת הלימודים - השיעורים מהם השכלתי הכי הרבה היו שיעורי הקוקטיילים, שהתפרשו על גבי כמה מפגשים. בכלל, ואת זה חבל שלא ידעתי בזמן הבגרויות - כשמכינים לבד קוקטיילים וטועמים כל מיני משקאות מיוחדים, מסיבה כלשהי החומר הנלמד נכנס הרבה יותר מהר לראש, למרות שבמקרה שלנו לא עבר הרבה זמן עד ששכחנו הכל והתחלנו לדבר שטויות.
נוסף להרבה דברים חדשים ומעניינים שלמדתי על עולם האלכוהול ולא ידעתי לפני, החלק הבאמת כיפי בקורס היה האנשים שישבו איתי בכיתה. כך שמעבר לתעודת סיום קורס, לא מעט ידע והזדמנויות לא רעות להרוויח את לחמי בעתיד, יצאתי גם עם המון חברים חדשים ומקסימים. רק בשביל זה היה שווה.
מוחיטו
אחד מהקוקטיילים הקלאסיים שימשיכו איתי גם ביומיום, הוא המוחיטו המפורסם. אפילו אני הצלחתי להכין אותו לא רע.
המרכיבים למוחיטו אחד, בכוס היי-בול (כוס גבוהה):
6 עד 8 קוביות קרח
3 כפיות סוכר (את הסוכר והלימון כותשים בעזרת עלי)
קצת נענע (חשוב לסטור לה מעט, שתקבל יותר טעם)
מנת הבית (שוט) של רום
1/2 לימון, חתוך לקוביות
קרח - עד הסוף
סודה
אופן ההכנה: כותשים לימון וסוכר בעזרת עלי בכוס. מוסיפים נענע (אפשר לסטור לה בין כפות הידיים, מה שפותח מעט את טעמיה). מוסיפים רום וקרח ומערבבים הכל בכפית. מגישים מייד.
קוסמופוליטן
שמחתי מאוד ללמוד סוף סוף להכין קוסמופוליטן, הקוקטייל שאותו שותה ללא הרף קארי בראדשו בסדרה האלמותית "סקס והעיר הגדולה". הכי פשוט וקליל שיש, ואפילו נתן לי עוד כמה נקודות במבחן המסכם (וכיפר על הפאדיחה המזעזעת שלי כשלא ידעתי לתת דוגמא לוויסקי מעושן).
הגשה: קוסמופוליטן מגישים בכוס מרטיני מקוררת - שמים בה קוביות קרח לפני המזיגה לצינון וזורקים לפני מזיגת המשקה, שכן בכוס מרטיני, כך הסתבר לי, לעולם לא תהיה קוביית קרח. רק אל תגידו שלא ידעתם.
המרכיבים:
45 מ”ל של וודקה בטעם לימון (או וודקה ציטרון)
30 מ”ל של טריפל סק (ליקר בטעם תפוז שמשמש להכנת קוקטיילים)
45 מ”ל מיץ חמוציות
30 מ”ל מיץ לימון, סאוור
אופן ההכנה:
משקשקים בשייקר יחד עם קרח ומסננים לתוך הכוס המקוררת, בה כבר אין בה קרח בשלב הזה.
ווייט ראשן ("רוסי לבן")
דווקא בשיעור על הקוקטיילים המודרניים התלהבתי במיוחד מווייט ראשן (White Russian) - למי שאוהב קוקטיילי שמנת - זהו פשוט הקוקטייל האידיאלי. לא כבד מדי וגם ממש קל להכנה.
ועוד משהו: בלי השמנת הקוקטייל הזה פשוט נקרא בלאק ראשן (black russian). הוא מיועד למי שאוהב משקאות שהם קצת יותר הארדקור.
אופן ההכנה לקוקטייל בלואו בול (כוס נמוכה, כמו כזאת ששמים בה וויסקי למשל) עם קרח:
15 מ”ל ליקר קפה (קלואה)
45 מ”ל וודקה ומלמעלה
15 מ”ל שמנת מתוקה
אופן ההכנה:
מוזגים את המרכיבים לפי הסדר. זהו.