אופרות הסבון שיגרמו לרודן צפון קוריאה לבכות
הם מוכרים הכול - ממוצרי אלקטרוניקה זולים דרך בגדים, טלפונים סלולריים, ספרי תנ"ך ועד לקלטות DVD עם מיטב אופרות הסבון הדרום קוריאניות. הכירו את מבריחי הידע שמאיימים יותר מכול על משטרו של קים הבן. "לצפון קוריאנים יש תשוקה לידע מבחוץ"
האזהרה בא מכיוונו של קים ג'ונג און, שליטה הצעיר של צפון קוריאה, שחש כי ארצו המבודדת נמצאת תחת מצור. ההתקפה חייבת להיעצר, הוא אמר. "אנחנו חייבים להגביר את המלחמה נגד החדירה האידיאולוגית והתרבותית של האויב", אמר קים בנאום שנשא באוקטובר במטה שירותי הביטחון הצפון קוריאניים.
עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet
עוד חדשות מהמדינה הקומוניסטית המבודדת:
חיפוש מתקדם: יו"ר גוגל צפוי לבקר בצפון קוריאה
נמצאו חלקי טיל מצ' קוריאה: 'יכול להגיע לארה"ב'
קים, שהפך למנהיג העליון במדינה הקומוניסטית לאחר מות אביו בשנה שעברה, קרא לרשת שירותי הביטחון העצומה שנמצאת תחת פיקודו "לרסק ללא רחם את הגורמים העוינים האלה". במהלך השנה החולפת, טוענים מומחים ומבריחים, הגביר קים את האבטחה הנוקשה בגבול ארצו עם סין שמשתרע על פני 1,420 קילומטרים במטרה לעצור את מה שנתפש כמתקפה.
מהי המתקפה שממנה חושש השליט הצפון קוריאני? מתקפה זאת מתנהלת באמצעות מכשירי טלוויזיה זולים שקולטים ערוצים זרים, וטלפונים ניידים שיוצרים קשר עם העולם החיצוני - אם מצליחים להשיג אות קליטה מהרשת הסלולרית הסינית לאורך הגבול. לעתים קרובות מאוד, ה"מתקפה" באה בצורה של אופרות סבון פופולריות מדרום קוריאה שמוברחות ב-DVD או בכונני מחשב ניידים.
"דרמות דרום קוריאניות, זה מה שכולם רוצים"
צפון קוריאה היא מדינה שבה שיחות טלפון לחו"ל וחיבור לאינטרנט קיימים רק אצל קבוצה קטנה באוכלוסייה שמשתייכת לאליטה, ותחנות טלוויזיה ורדיו חייבות להיות מכווננות מראש על הערוצים הממלכתיים.
על כן אין פלא שבמדינה יש תשוקה רבה לטלוויזיה "שוברת לב" בשפה הקוריאנית.
"דרמות דרום קוריאניות, זה מה שכולם רוצים", רוטן מיסיונר נוצרי מסיאול שמנהל רשת של מקלטים בחלק הסיני שגובל עם צפון קוריאה, ומסייע לצפון קוריאנים לחיות במחתרת לאחר עריקתם מארצם. אחד ממקלטים אלה, "הבתים הבטוחים" בשמם האחר, משמש סוחרים שמוכרים הכול בצפון קוריאה, ממוצרי אלקטרוניקה לנעליים, ושמבריחים הכול - מספרי תנ"ך ועד אופרות סבון.
המיסיונר התראיין בעילום שם לסוכנות הידיעות AP כדי להגן על ביטחון הרשת שלו.
ב-TV: אם חורגת מרשעת וגיבורה בתרדמת
יש את "סתיו בלבי", דרמה סוחפת דמעות עם תינוקות שהוחלפו, אהבה אסורה וגיבורה בתרדמת. ויש את "מדרגות לגן עדן", סרט אפי על עוד אהבה אסורה, עוד זהויות שהוחלפו, עיוורון, אי שפיות, גידול במוח ואם חורגת מרשעת. בכל מקום באופרות הסבון יש סיפורים על אהבה נכזבת, יריבים שזוממים מזימות וגברים צעירים נאים שפשוט לא מבינים שמצאו אהבת אמת עם הנערה שגרה בדלת ממול.
גם אם זה נראה אבסורד, מדינה סטליניסטית שנשבעת לרסק תקיפה בדמות סדרות עם תאורה נוראית ומשחק מוגזם, עבור קים הבן מצפון קוריאה מדובר בדילמה רצינית ביותר - הצורך בקידום תהליך של מודרניזציה בארצו ובכלכלתה ובמקביל לשמור על כוח מוחלט בשלטון.
כיום, עם טכנולוגיות משתנות ומבריחים בעלי אמביציות, המשמעות היא שכל דבר - ממלודרמות ב-DVD דרך טלפונים ניידים סינים ועד ערוצי חדשות בשפה הקוריאנית שממונים על ידי הממשל האמריקני - עושה את דרכו לתוך צפון קוריאה. הנוכחות שלהם חושפת מספר הולך וגדל של צפון קוריאנים לעולם החיצוני ומאיימת לערער את יסודות משטרו של קים ג'ונג און.
עיקר ההתמקדות של קים והצבא הצפון קוריאני נתון לגבול עם סין, לאורך הנתיב שבו רוב המידע מבחוץ עושה את דרכו לתוך צפון קוריאה ומצד שני פליטים רבים מנסים לצאת ממנה.
גאות של זרימת מידע
יחידות אבטחה שלמות הוחלפו בתוך צפון קוריאה, גדרות חוזקו ועונשים גדלו לכל מי שנתפס מנסה לעבור. כך על פי מבריחים, מומחים וסינים שחיים לאורך הגבול. בינתיים, יחידות ביטחון מיוחדות נוצרו כדי לאתר כל מידע או טכנולוגיה מוברחים שנתפשים על ידי פיונגיאנג כאיום.
"הייתה בהחלט דחיפה למנוע את הגאות של זרימת מידע", אמר נט קרצ'ן, עמית בארגון הייעוץ הבינלאומי "אינטר מדיה" שפרסם בתחילת החודש דו"ח על זרימת מידע לצפון קוריאה בהתבסס על תחקירים שנערכו במאות ערים סיניות. המחקר כולו הוזמן על ידי מחלקת המדינה האמריקנית. המסקנה שלו: צפון קוריאה חרדה יותר ויותר לשמור על המידע בשליטתה, אולם יש לה מעט יכולת לשלוט בזה.
לדבריו, אנשים מוכנים יותר לצפות בסרטים זרים ובתוכניות טלוויזיה, לשוחח בטלפונים ניידים לא חוקיים ולספר למשפחה ולחברים מה הם עושים. "יש ביקוש משמעותי לדברים כמו סרטים דרום קוריאניים ותוכניות טלוויזיה", אמר קרצ'ן. "ויש מבריחים שיותר ממוכנים למלא אחר הביקוש".
שלטון של משפחה אחת
אולם לעת עתה, התקופה איננה קלה לאורך הגבול ומבריחים מספרים שחיילים צפון קוריאנים החמירו מאוד את מאבקם בהברחות.
במדינה שבה משפחה אחת שולטת בצורה אבסולוטית במשך יותר מ-60 שנה, מובלעת קומוניסטית ששרדה את נפילת ברית המועצות ורעב הרסני ב-1990, הרעיון לאפשר חדירת מידע מהעולם הרחב גורם לחששות רבים.
"אפילו רמז לכניעה לאויב הוא הדרך הקצרה ביותר למוות ולהרס עצמי", אמר קים בנאום באוקטובר שצוטט על ידי סוכנות הידיעות הממלכתית KCNA. ה"אויב" פועל ממקומות כמו הנצ'ון, עיר גבול קרה ורעבה לכסף שבה נמצאים חנויות לחלקי חילוף לרכב, שווקים מקורים עמוסים בבגדי פוליאסטר ומוצרי אלקטרוניקה כה זולים ברמה שקשה להאמין.
כמה שיחות טלפון והשגת לעצמך מבריח
רק כמה קילומטרים מצפון קוריאה ומרוסיה, נמצאת עיר שבה כמעט כל שלטי הרחוב כתובים בשלוש שפות - סינית, קוריאנית ורוסית - ושבה ניתן למצוא מבריח בכמה שיחות טלפון. לעתים נדירות מוסרים המבריחים את שמם ובדרך כלל מזדהים רק במספר הטלפון הנייד שלהם.
"תן לי לדאוג איך לעשות את זה", צוחק מבריח אחד כשנשאל כיצד הוא מעביר את הסחורות שלו לתוך צפון קוריאה. הוא אדם ידידותי, לבוש מכנס קורדרוי וסוודר שחור.
כשנשאל מה הוא יכול להשיג לאורך הגבול, הוא הבהיר שהעסקים משגשגים. טלוויזיות, כולל כאלה שקולטות תחנות זרות? אין בעיה. נגני DVD? בטח. סרטים סיניים? כן. אך כאשר הוא נשאל על סרטי DVD דרום קוריאניים, האיש נע בכיסאו באי נוחות. השותף שלו קם ומדבר. אין מוצרים דרום קוריאניים - לא DVD, לא כונני מחשב קשיחים, לא מוצרי קוסמטיקה ולא אוכל. "כלום", הוא אומר בתקיפות.
אופרות סבון אולי לא נראות בהתחלה כמו צינורות להעברת מידע מחתרתי. אולם, הן בכל זאת מהוות איומים ופותחות צוהר לעולמות שהצפון קוריאנים חושקים בהם וחסרים אותם. צופי טלוויזיה צפון קוריאנים שחיים בדירות שני חדרים קטנות ונאבקים להאכיל את משפחותיהם רואים פתאום על המסך הקטן בתים עם חדרי שינה רק עבור ילדים וארוחות ערב עם אוכל אינסופי. הם גם רואים אנשים פשוטים שמתלוננים כבדרך אגב על שוטרים ופוליטיקאים. סצינות כאלה נתפשות כפרובוקטיביות במדינה שבה העריקים מספרים שהמשפחה השלטת יכולה לשלוח משפחות שלמות למחנות מעצר ושאופניים נחשבים בה למוצרי יוקרה עבור רבים.
מה מסתתר בכונן הנייד?
מבריחים רבים אחרים מוכנים לשאת עמם לגבול את מה שהאיש בהנצ'ון לא מוכן לשאת.
על פי הערכות, מיליוני סרטים וסדרות טלוויזיה זרים שוטפים את צפון קוריאה ורובם הגדול זמינים בערים הסמוכות לגבול. בעקבות הגברת הפיקוח בגבול, מומחים אומרים שנראה שהמבריחים עברו לטכניקות חדשות, לפחות בכל הקשור להברחת סרטי וידאו: הם נושאים את ההקלטות בכונני מחשב זעירים ואז מעבירים את התוכניות והסרטים לקלטות DVD בתוך צפון קוריאה.
ברגע שמידע מתחיל לזרום, לא ניתן להפסיק אותו כמו מים בברז ולכל היותר אפשר להאט את זרימתו. במובנים רבים, קים ג'ונג און ניצב בפני מצב מורכב שטומן בחובו סתירות. צפון קוריאה מנסה באחרונה - אם כי בהיסוס ובאיטיות - להחיות את כלכלתה שבקושי מתפקדת ולפתוח דלת לעולם החיצוני.
מפלרטטים עם העולם החיצוני
תיירים זרים הפכו לדבר שבשגרה בפיונגיאנג, אף על פי שביקורם במדינה נתון לפיקוח הדוק. קים אמר לבני עמו שלעולם לא יילכו עוד רעבים ומדי פעם מציגים בטלוויזיה הממלכתית סרטים מערביים. ובמקביל, גורמים צפון קוריאניים מעודדים משקיעים זרים להגיע למדינה.
התוצאה של כל המהלכים הללו היא שצפון קוריאה מצאה עצמה מפלרטטת עם המודרניות - ליותר מ-24 מיליון צפון קוריאנים יש למשל כיום טלפונים ניידים, אף על פי שהם יכולים להוציא ולקבל שיחות מקומיות בלבד - בעודה מנסה בנואשות לשמר את אחיזתה החזקה בציבור.
"הם רוצים לבצע מודרניזציה, אבל המחיר שצריך לשלם הוא מידע, שבקלות יכול להרוס את המשטר", אמר ויקטור צ'ה, לשעבר מנהל במחלקת יחסי אסיה במועצה הלאומית לביטחון לאומי בממשלו של ג'ורג' בוש הבן וכיום מרצה באוניברסיטת ג'ורג'טאון. לדבריו, "בלי שליטה על המידע אין משטר".
2012: מספר העריקים לדרום ירד בחצי
לא ברור בדיוק מתי החל הפיקוח המחמיר בגבול נגד הברחות ההמוניות. מומחים רבים אומרים כי הדבר קרה לכל המוקדם בתחילת 2011, כשפיונגיאנג צפתה בגל המחאה ששטף את העולם הערבי. אך נראה שפיקוח זה הוגבר מאז מותו בדצמבר 2011 של "האב היקר", מנהיג המדינה קים ג'ונג איל, ועלייתו לשלטון של בנו קים ג'ונג און, שעד סוף 2010 היה אלמוני לחלוטין ועל פי ההערכות הוא בן 29 בלבד.
הסימן הברור ביותר לטיפול הנוקשה בתופעת ההברחות בגבול הוא העובדה שמספר הפליטים הצפון קוריאנים שהגיעו לדרום ב-2012 ירד כמעט בחצי, לכ-1,400, בהשוואה לשנה קודם לכן. למרות זאת, השוק הצפון קוריאני לידע חיצוני, כך טוענים כמעט כל המשקיפים, אינו יודע שובע. עבר יותר מעשור מאז שהאזרחים הצפון קוריאנים הפשוטים זכו לקבל הצצה לעולם החיצוני. היה זה בזמן אובדן השליטה של המשטר בתקופת הרעב הגדולה ב-1990, בשילוב של חדירה של מוצרי אלקטרוניקה סיניים זולים לתוך גבולות המדינה.
כיום, הרעיון של ניצחון במלחמה נגד זרימת המידע נראה בצפון קוריאה כמו משימה בלתי אפשרית.
"חשתי עצב לגבי המצב של המדינה שלי כשצפיתי בקלטות ה-DVD", סיפר עריק צפון קוריאני שמתגורר כיום בסיאול."ראיתי את הונג קונג, טייוואן, דרום קוריאה וארה"ב. כל המקומות האלה נראו כל כך הרבה יותר טוב מאצלנו".
לפנייה לכתב/ת 
