גליה עוז: "זו ממשלה רעה שמסיתה נגד פליטים"
גליה עוז, בתו של הסופר עמוס עוז, מציגה בסרטה "שקופים" את חייהם של תושבי דרום תל אביב, ישראלים ועובדים זרים כאחד. "זה פצע פתוח", היא אומרת, "האצבע מופנית כלפי הממשלה - המדינה מחלישה את האוכלוסיות הללו"
לפני כשנתיים החליטה גליה עוז להצטרף לאחד הסיורים בדרום תל אביב. הסיור אורגן על ידי ועד השכונות וכלל פגישה עם התושבים והקשישות שמתגוררים באזור. היא עברה בין מקום למקום וראתה את היחסים המורכבים והמצוקות של הפליטים האפריקנים מצד אחד, ושל תושבי השכונה מהצד השני. עוז, סופרת ילדים ובימאית דוקומנטרית החליטה שסיור זה לא מספיק, ושהיא צריכה לעשות משהו בעניין.
התוצאה היא "שקופים", סרט שישודר הערב (א') בערוץ הראשון ובמרכזו עומדים שני גיבורים: ק', אם חד הורית שאמה אסתר נרצחה ב-2010 על ידי מהגר סודני, ומוסא, מהגר מסודן שלא יודע מתי יאכל את הארוחה הבאה שלו. במהלך הסרט מתלווה עוז לק' ולמוסא, מבקרת בבתים של קשישות שפוחדות לעזוב את ביתן אחרי חמש בערב ללא ליווי משטרתי, ולפליטים שרק מחפשים מקום מוגן להעביר בו את הלילה.
- עוד עדכונים וכתבות בעמוד הפייסבוק שלנו
. לא חופרים, נשבעים
"הנושא הזה הוא פצע פתוח שנמצא במרכז תל אביב", אומרת הבמאית, בתו של הסופר עמוס עוז, בראיון ל-ynet. "לא רציתי להציג בסרט מבט מלטף על העוני בשכונות האלה, אלא מבט פוליטי. לא כזה של שמאל ימין, ולא של מי צודק או לא, אלא להראות את המשאבים הדלים ואת המצוקה של האנשים. מבחינתי האצבע מופנית כלפי הממשלה, המדינה מחלישה את האוכלוסיות האלה עוד יותר".
היה קשה לשכנע את מוסא וק' להתראיין?
"אחרי ק' חיזרתי שנה. היא לא מנהיגה פוליטית אלא אדם פרטי, והיא סירבה כי היא רצתה לגונן על הבת ועל האבל של מות אימה. כיבדתי את זה אבל אמרתי לה שצריך לספר את הסיפור האישי שלה לכל הישראלים כי אנשים בשכונה פוחדים, והרצח של אימא שלה לא עשה כמעט רעש. למוסא הגעתי דרך המוקד לסיוע לעובדים זרים. הוא תפס אותי באינטליגנציה וביכולת ביטוי שלו. הוא איש מרשים שמצליח לפרוס בכמה משפטים את כל המצב, לא רק שלו אלא גם של אחרים".
בסרט יש את מצוקת הפליטים מול מצוקת התושבים. במי היה לך חשוב להתמקד?
"גדעון לוי כתב מאמר, מקריאתו משתמע שהוא רוצה שאגיד שהפליטים מסכנים וצודקים יותר. אבל מי שרואה את הסרט מבין שצריך לישון על זה. יש כאן היעדרות, אבל לא של אף אחד מהצדדים. ההיעדרות האמיתית כאן היא של המדינה".
למה?
"זו ממשלה רעה. בממוצע רוב האנשים חכמים ממי שיושב במפלגת השלטון הזו. יש הסתה נגד פליטים וניסיון לטשטש את זה או להציע פתרונות איומים ולא אנושים. אי אפשר להחזיר פליט לסודן או לכלוא אותו בדרום לפרקי זמן בלתי מוגבלים. צריך לשלוח אותו לעבוד בעבודות נדרשות ולתת לו גישה לשירותי בריאות ורווחה".
בסרט בחרה עוז לא להופיע בעצמה אפילו לדקה אחת. מבחינתה היא רק מתעדת את הסיפור. היא מספרת שהקושי הגדול של הסרט היה לעמוד מול העצבות הזו של הפליטים ותושבי השכונות, ולראות את העייפות, הייאוש והויתור על הסיכוי להאמין שאפשר לתקן משהו. "רציתי לתת קול לאלה שאין להם ושהרימו מזמן ידיים", היא אומרת. "80 אלף עובדים זרים הגיעו לכאן ברישיון לא מזמן, אז שמדינה תביא פחות כדי שתוכל לספק תעסוקה לאלה שנמצאים. ההסתה וההכתמה של ציבור שלם כאנסים, עבריינים ונושאי מחלות, היא איום לא רק על מיעוטים אלא עלינו כחלק ממשפחת העמים".
להקרנת הבכורה של הסרט בשכונת התקווה הגיעו רק התושבים. למה?
"כמו שיש הדרת נשים ככה יש הדרה פוליטית. הזרים לא באו להקרנה כי גם מוקד הסיוע וגם ועד השכונות, המליצו לי לא להזמין אותם כדי שלא תהיה פרובוקציה. באולם של סרט שבחצי ממנו הופיעו פליטים לא ישב אפילו נציג אחד שלהם. לא רציתי לסכן אף אחד, לא רציתי שיעליבו אותם או יצעקו עליהם, ובאווירה שהייתה שם זה היה קורה. המצפון שלי נקי".
ואיזה תגובות קיבלת מהתושבים?
"מישראלים זה מורכב יותר. קיבלתי גם מיילים חיובים וגם מיילים זועמים. כתבו לי למשל שכאשכנזיה אני לא יהודיה אלא כוזרית, ולא איכפת לי שאפריקאים ישתלטו על המדינה. לאנשים יש ציפייה שהסרט ייצג רק אותם. שהאמת שלהם תהיה בלעדית. אין לי ביקורת על זה".
את מרגישה שהצלחת להשפיע בינתיים?
"ההישג הגדול של ההקרנה, שכללה צעקות ומהומות, הייתה שהיא חשפה במסך ענק אנשים כמו מוסא. כשאחד מאנשים של ועד השכונות דיבר בסרט, כולם באולם מחאו כפיים. כשמוסא הופיע על המסך אנשים ישבו בשקט. הרוב המוחלט הוא לא גזעני. הגזענות מגיעה אליהם דרך חברי כנסת מהימין שמתלבשים על הסיפור הזה, לא מציעים פתרון ומפיצים שנאה והסתה כתחליף למדיניות".
סרטים דוקומנטרים יכולים לשנות מציאות או רק לדווח עליה?
"צריך לדבר לא צריך לשתוק. אני אדם פסימי באופן כללי אבל יותר גרוע בעיני זה לשתוק, או לשבת בבית ולא לעשות כלום. צריך להגיד את האמת ביושר. צריך לספר סיפור אנושי מלא ועגול ולקוות שאנשים יקשיבו".
