מקלחת קרה לקשיש

אתמול דני רופ קפץ לבקר אותי בחלום, הוא לא היה לבד, היו שם איתו גם אלעד זוהר, אילנית אדלר וההיא שכל הזמן בהריון. הם עמדו שם בשורה עורפית, כל אחד והמפה הסינופטית שלו ולא אמרו כלום, רק הסתכלו עלי במבט חודר ועשו תנועות מוזרות עם הידיים.

לטורים הקודמים:

• להזדקן בסילבסטר
• אצלנו כבר מחכים לסוף, לך יש עוד זמן  
  

אחרי שתי דקות הבנתי שהם על mute והגברתי את הסאונד בשלט, דני רופ דיבר על מערכת חורפית שאמורה להיכנס לאזורנו בשעות הקרובות, זוהר דיבר על ממטרים כבדים, אדלר על צפי לשלג בירושלים ורק ההיא שכל הזמן בהריון עמדה שם וצרחה שיורדים לה המים. התעוררתי מכוסה זיעה קרה, הבטתי בחלון, גשם, רוח, קר. החורף הגיע.

אני לחוץ, ואיך אפשר שלא?!

אני מודה שעד לפני כשבועיים כשעוד הייתי צעיר בן 31, ממש לא עניינה אותי תחזית מזג האוויר. לא הזיז לי אם קר, חם, או מעונן חלקית, אבל מרגע שקפצתי חמישה עשורים קדימה בזמן, מאז שהזדקנתי אני נכנס לפאניקה מכל שקע ברומטרי וסופה מתקרבת. בגיל 81 כשכל בריזה משמעותה כאבים עזים בעצמות הזקנות שלי,

כשכל משב רוח מביא איתו התקררות קלה שעלולה להתפתח לדלקת ריאות חריפה, אני לחוץ, ואיך אפשר שלא?!

הנתונים מצביעים על כך שאחד מכל ארבעה קשישים בישראל, נאלץ לבחור בין מזון ותרופות לבין חימום הבית, שמחצית מהקשישים (44%) בארץ מוותרים על חימום לעיתים קרובות, שמקלחת חמה ביום חורף קר בשנת 2013 היא מותרות לקשיש הממוצע.

אז כן, ישראל זה לא אירופה ושלג רואים כאן בדרך כלל רק בחרמון, אבל גם בחורף הישראלי המתון שלנו הטמפרטורה צונחת וכשזה קורה עולה בהתמדה חשבון החשמל, שגם כך באדיבות ממשלת ישראל וחברת החשמל, התייקר ב-25% תוך פחות משנתיים!.

"העיקר לגמור כבר עם הסיוט הזה"

לקח לי עשר דקות ארוכות לאזור אומץ ולהיכנס למקלחת. העפתי מבט אחרון בדוד הכבוי, התפשטתי במהירות שיא ופתחתי את הדוש. המים הקרים הקפיאו אותי, התחלתי לנשום במהירות, רעדתי מקור. את הראש לא חפפתי, "נשמור אותו למחר", חשבתי לעצמי, "העיקר לגמור כבר עם הסיוט הזה", העברתי ויש מהיר של סבון על הגוף וקפצתי ראש לתוך המגבת.

השערות סמרו, השיניים נקשו ומפזר החום זרק לי מבט של "אח שלי מה נסגר? השתגעת?", לך תסביר לו שזה או הוא או התרופה ללחץ דם שיהיה לי בגיל 81. ביציאה מהמקלחת פגשתי את אשתי, "למה לא הדלקת דוד?", שאלה אותי מופתעת, "מאמי בתקציב של 2,700 שקל בחודש, להדליק דוד זו פריבילגיה שאינה שמורה לקשיש

כמוני", אמרתי, מיהרתי למיטה וזרקתי על עצמי את כל השמיכות שיש בבית בניסיון נואש להתחמם.

"להדליק לך תנור?", שאלה אותי אשתי מהחדר הסמוך, "בשום אופן לא, אם קשישים מוותרים על חימום בחורף, גם אני יכול", עניתי בקול רועד, היא לקחה את הילד ונסעה להורים.

רבע שעה מאוחר יותר כשהגוף שלי החל להפשיר, הורדתי מעלי את השמיכות, התעטפתי במעיל, צעיף שני זוגות גרביים ויצאתי מהחדר. הכנתי לעצמי תה לוהט והתיישבתי ליד החלון הסגור כדי לצפות בסופה המשתוללת. ברדיו ניגנו שירים של חורף ואני נרדמתי מכורבל על הספה. בחלומי הם שוב הופיעו, דני, אלעד, אילנית וההיא שבהריון, הפעם השארתי אותם על mute.

• בימים הקרובים שוקו יחיה מקצבת זקנה, יתמודד עם הדילמות של סבתא שלו ושל כולנו וידווח כאן על החוויות שעבר.
• רוצים לסייע לקשישים לעבור חורף חם יותר? הצטרפו למבצע "מחממים בידידות" של ynet והקרן לידידות.
• מחר, יום שני ה7/1/13 תמתין משאית המבצע בחניה של היכל נוקיה בתל אביב בין השעות 10:00-16:00. ניתן להעביר אליה שמיכות, תנורים שמישים, מעילים וציוד חימום לחורף. מתכוונים להגיע ולתרום ציוד? שלחו מייל ל- kyedidut@ifcj.org.il כדי שנוכל להיערך בהתאם לכמויות התרומות.