מהי פסיכולוגיה חיובית - ואיך היא עשויה לעזור לכם

האם טיפול פסיכולוגי נועד לטפל בבעיות העבר או להציע פתרון לעתיד? תלוי את מי שואלים. פרופ' מיכאל רוזנבאום, פסיכולוג קליני מהמרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, אומר כי בעוד שהתפיסה הקלאסית של הפסיכולוגיה הקלינית היא לטפל בבעיות ובמחלות, הפסיכולוגיה החיובית מעדיפה דווקא להתמקד בפתרון ובראייה לעתיד. "הפסיכולוגיה החיובית לא מתנערת מהבעיות, אבל מעדיפה להתמקד בנקודות החוזק של האנשים", הוא מסביר.

למה שלא תחשבו חיובי?

• פסיכולוגיה חיובית - כך תהיה מאושר: עשה זאת בעצמך
• טרנד: אימונים אישיים לנפש, אפילו בטלפון
• אימון אישי: האם זה יכול להתאים גם לך?
  

כנס בנושא הפסיכולוגיה החיובית שייערך במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה בתחילת פברואר, מנסה להסביר את היתרונות של הפסיכולוגיה החיובית, אל מול הפסיכולוגיה הממוסדת והוותיקה.

"המטרה של הכנס היא להוסיף לפסיכולוגים ולמטפלים כלים ל"ארגז הכלים הטיפולי שלהם". אנחנו מנסים להסביר שבמקום להתמקד רק בפתולוגיות ובבעיות, כדאי להתמקד במיומנויות ובעוצמות של האנשים, הדברים שיעזרו להם לפתור את הבעיות שלהם", אומרת ד"ר שרון זיו ביימן, פסיכולוגית קלינית, סגל המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.

ד"ר זיו ביימן מסבירה כי למרות שהתחום קיים כתחום טיפולי כבר 15 שנה, מתנהל מאבק להשאירו מחוץ לאקדמיה, למרות הביסוס האקדמי שלו והפוטנציאל העצום שלו.

"תחומי המחקר העיקריים בארה"ב בתחום הפסיכולוגיה החיובית הם בפיתוח מודלים להפחתת אלימות ושיפור הביטחון העצמי. כך למשל, בהתמודדות עם ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתות, אלימות, קשיים מיוחדים, התמודדות עם חרדות. אלה תוכניות שעובדים איתם במערכת החינוכית בארה"ב", היא מסבירה.

מה גורם לאנשים להיות מאושרים ומצליחים?

"אחד הראשונים שפרסמו את הפסיכולוגיה החיוביות היה פרופ' מרטין סליגמן מאוניברסיטת פנסילבניה, בזמן כהונתו כנשיא האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה", מסביר פרופ' רוזנבאום. אבל הוא לא היה הראשון שדיבר על התחום. גם פסיכולוגים הומניסטיים כמו מאסלו, רוג'רס ופרום, חקרו את הנושא בשנות ה-50 וה-60 וכתבו מאמרים, בעיקר בתחום החיפוש אחר האושר והסיפוק העצמי.

בתחילת שנות ה-2000 הפסיכולוגיה החיובית השתלבה בטרנד של החיפוש אחר ה- well being, הביטוי העצמי והסיפוק האישי. אנשים חיפשו אחר "המתכון" שיעזור להם להצליח בחיים.

תוכניות טלוויזיה כמו ד"ר פיל ודומיו היו לתוכניות הכי נצפות, ואנשי מקצוע שטענו כי יש להם התשובה איך להיות מאושרים הפכו מבוקשים. ולא רק. גם הרצאות שהסבירו את הדרך המדויקת לאושר הפכו להיות להיט. בין השאר, הרצאותיו של טל בן שחר, החוקר הישראלי, מילאו אולמות באוניברסיטת הרווארד.

פרופ' רוזנבאום מסביר את ההצלחה: "לדברי סליגמן הפסיכולוגיה צריכה לחקור את האנשים הבריאים, כדי לראות מה גורם להיות מאושרים, מצליחים, נדיבים וחכמים. זאת בניגוד לפתולוגיות ולבעיות של הפסיכולוגיות הקלינית. אין פלא שזו המורשת של הפסיכולוגיה הממוסדת כי שורשי הפסיכולוגיה הקלאסית מבוססים על מורשתו של פרויד, שהיה קודם כל רופא ולכן מדבר על מודל המחלה", מסביר פרופ' רוזנבאום.

"במקום לחפש את הסיבות לחולי ולפתולוגיות, התחום הזה מנסה להתמקד במה דרוש להיות בריא, נדיב, אמיץ, חכם וכתוצאה מכך גם להיות מאושר, וזה בעצם מה שכולנו מחפשים", הוא אומר. 

ב-2004 סליגמן אף כתב מדריך שממפה את התכונות החיוביות של בני אדם - development of the Character Strengths and Virtue - CSV. הספר, מגדיר בדומה ל-DSM של הפסיכולגיה הכללית, שישה סוגי תכונות חיוביות המורכבים מעשרים וארבעה מאפיינים אישיותיים.

"התפיסה של הפסיכולוגיה הממוסדת היא כי הבעיות הנפשיות נובעות ממקור מסוים, ולפני שמטפלים בהם, צריך להבין את המקור שלהם. הפסיכולוגיה החיובית מאמינה שאת העבר אי אפשר לשנות, אבל אפשר ורצוי לשנות את העתיד", אומר  פרופ' רוזנבאום ומוסיף, "אני משלב בטיפולים שלי את שתי הגישות, גם את הטיפול בבעיות אבל גם מתמקד בחיובי ובחוזקות".

שילוב של כמה גישות יחד

בישראל, התחום זוכה להרמת גבה מצד הממסד הפסיכולוגי בגלל כמה סיבות. גם בשל העובדה שרבים משייכים את הפסיכולוגיה החיובית למרדף אחר האושר באופן פשטני מאוד, וגם כי התחום אומץ בהתלהבות על ידי קהילת המאמנים.

"הפסיכולוגים טוענים כי בפסיכולוגיה חיובית יש התעלמות מהבעיה, אבל אני למשל, אינטגרטיבית בתפיסה שלי. לכל מטופל יש את הכלים שמתאימים לו. אני בסך הכל קוראת להרחיב את הכלים ברפרטואר הטיפולי", אומרת ד"ר זיו ביימן.

היא מוסיפה כי "השילוב יעיל במיוחד בעיקר במערכות חינוכיות. חשוב גם להבין שאין כל בעיה עם האימון, כל עוד מדובר בהכשרה מספקת לתחום. גם אני מאמנת במהלך הטיפולים שלי, כי  אימון זו טכניקה ובמסגרתה אני יכולה לאבחן מה עוד צריך לעשות, הבעיה היא לא עם הטכניקה אלא להוציא דבר מהקשרו ולהפוך אותו למקצוע", היא מסבירה.

מה שאנחנו מנסים להסביר בכנס שאפשר לנצל את הכלים והשיטות של הפסיכולוגיה החיובית גם בפסיכולוגיה הקלינית - הממוסדת. "עם זאת אין צורך להתעלם מהעובדה שאנשים חווים מצבים קשים ויש צורך בטיפול, אבל צריך להבין כי האינטרגציה בין שני הזרמים, תוביל לתוצאות הטובות ביותר".

איך מודדים אושר?

אז אם כולם כך כך רוצים להיות מאושרים, איפה פה הבעיה? כנראה שהתשובה מורכבת אבל נעוצה בעובדה שאנחנו לא בדיוק יודעים איך למדוד אושר.

"אנחנו קוראים על מחקרים שבודקים את "מדד האושר" מכל מיני היבטים. כמו למשל, הערים הכי מאושרות, העובדים הכי מאושרים ועוד. כל אלה הם בעצם שילוב של מיומנויות ועוצמות שיש בתוך האנשים לעשות את החיים שלהם יותר מספקים, יותר טובים", מסביר פרופ' רוזנבאום. "אם הם מצליחים להסתכל על חצי הכוס המלאה בחיים שלהם, אז אפשר ללמוד מהם", הוא אומר.

לדבריו זה בדיוק ההבדל בין אנשים מאושרים לאנשים שרוצים להיות מאושרים. "מי שמאושר מפתח את התכונות שהכי חזקות אצלו. וככל שהוא משכלל אותן, אז הן נעשות אפילו יותר מוצלחים. ככל שיש לאדם חוויות חיוביות יותר, אין ספק שהוא הרבה יותר מאושר", אומר פרופ' רוזנבאום ומוסיף, "אין ספק שהחיים מזמנים לנו גם רגעים קשים ובעיות, אבל החוכמה היא לדעת להתגבר ולנצל את השיעור שלמדנו כדי לא לחזור על אותן טעויות שוב ושוב"  

וזה בדיוק היתרון של הפסיכולוגיה החיוביות בתחנות השונות בחיים. החל ממערכת החינוך, דרך העבודה ואפילו החוויות שאנחנו נבחר לחוות בגיל מבוגר מאוד. "הכל שאלה של ביטחון עצמי וסיפוק עצמי. כל אחד מאיתנו, אם הוא ירגיש שהוא שולט בחיים שלו ומפיק מהם את המירב, יהיה מאושר", מסכם פרופ' רוזנבאום.

הכנס בנושא פסיכולוגיה חיובית ייערך בהיכל התרבות אור יהודה ב-7.2.13  - לתוכנית הכנס