תיק פתוח: השאלות הלא פתורות בפרשת הרפז

דו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול (א') בנושא פרשת הרפז, שהחלה בזיוף מסמך שאמור היה להשפיע על איוש משרת הרמטכ"ל והגיעה עד מלחמה כוללת בין לשכות שר הביטחון והרמטכ"ל, כלל ממצאים נגד שר הביטחון אהוד ברק, נגד הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ונגד אלוף משנה ארז וינר. בזמן שמערכת הביטחון ממתינה במתח ובחשש להחלטה אם תיפתח חקירה פלילית בפרשה, ישנן עדיין כמה שאלות הרות גורל שלא קיבלו תשובות אפילו בדו"ח הארוך והמפורט - תשובות שעשויות להיות בעלות השפעה דרמטית על תוצאות הפרשה.

1. מה קרה לקלטות מלשכת שר הביטחון אהוד ברק?

בלשכת הרמטכ"ל פעלה מערכת אוטומטית שהקליטה את השיחות שבוצעו ממנה. התיעוד הועבר למבקר המדינה במהלך הבדיקה והביך את הלשכה. להבדיל, המערכת בלשכת שר הביטחון איננה אוטמטית אלא נשלטת על ידי המתקשר. לאחר תחילת הבדיקה התברר ששני דיסקים שהכילו שיחות רבות הושמדו לאחר שנפגמו. אשכנזי ואל"מ וינר טענו לאחר מכן שהחומר בדיסקים הללו עשוי היה לגלות כיצד פעלו במחנה ברק נגד הרמטכ"ל. מנכ"ל משרד הביטחון מינה ועדת בדיקה פנימית בראשות עוזרו שלומי מעיין, וזו קבעה כי תנאי מיזוג בחדר הכספות הם שגרמו לנזק לדיסקים, ומתחקור נסיבות המקרה ובדיקת פוליגרף לעובדים התברר שלאף אחד מהם או לגורם מחוץ למשרד הביטחון לא היה קשר להריסתם. אם כן, מי אחראי לכך? מבקר המדינה קבע כי אף שמינוי הוועדה מהווה סטייה שהוצדקה מהוראות משרד הביטחון, פעילותה ותוצאותיה נמצאו תקינות.

(צילום: ירון ברנר)

2. כיצד אזרח כמו בועז הרפז, ללא הכשר ביטחוני ועם כתם של פרצת ביטחון מידע בעברו, זכה לתנועה חופשית בין לשכת הרמטכ"ל, משרד הביטחון ומסדרונות אמ"ן?

אחד המחדלים שהדו"ח עוסק בהם, בשולי פרשת הבוץ בין אשכנזי לברק, קשור בבועז הרפז, סגן אלוף במילואים ששימש כקצין מבצעים ביחידה מסווגת באמ"ן עד ששוחרר מצה"ל ב-2004. על פי הדו"ח, שנה קודם לכן הורה ראש אמ"ן דאז, האלוף זאבי-פרקש, להרחיק את הרפז מהמערך המסווג לאחר שהתגלה מסמך מסווג שמקורו במחשב של הרפז (בעקבות חקירת מצ"ח של הנושא נשללה מהרפז האפשרות לחזור לשירות פעיל). כל זאת לא מנע משישה קצינים באמ"ן להמשיך ולהיוועץ בו בנושאים צבאיים לאורך תקופות ארוכות שבהן לא היה לו הכשר ביטחוני.

באחת התקופות, השיחות עמו בוצעו למרות איסור מפורש של ראש אמ"ן. חלק מהשיחות בוצעו בטלפון וחלק במסדרונות המטה של יחידה מסווגת באמ"ן. כפי שדיבר עם אל"מ וינר על לוחות הזמנים של לשכות ברק ובנימין נתניהו, כך נחשף האזרח הרפז גם לתוככי אמ"ן. קצינים ששוחחו עמו העידו שזה נחשב לנורמה מקובלת, במיוחד מאחר שהרפז נתפס כקרוב לרמטכ"ל אשכנזי (מאז רועננו הנהלים והרמטכ"ל הנוכחי בני גנץ הורה על הקמת ועדת בדיקה של התנהלות הפרשה באמ"ן. לא ברור אם ומתי יינקטו צעדים אישיים נגד הקצינים שהפרו את ההוראות).

(צילום: גיל יוחנן)

3. האם הופקו הלקחים כדי ש"מלחמת הלשכות" לא תחזור על עצמה (כיצד מתנהלים יחסי ברק-גנץ)?

מתחים בין לשכת שר הביטחון ללשכת הרמטכ"ל ליוו את המערכת שנים לפני פרשת הרפז וסביר שיתעוררו גם בעתיד, אולם המבחן יהיה בהשפעתן על שיתוף הפעולה והתפקוד. טראומת "פרשת הרפז" כבר השפיעה לטובה, כלפי חוץ לפחות, על היחסים בין לשכות ברק וגנץ, שמשאירים את הפערים ביניהם בנושאים המהותיים עמוק בתוך חדרי הישיבות. גם חטיבת דובר צה"ל פועלת לרוב בקנאות לפי קודים ממלכתיים ו"נקיים", בניסיון להשכיח עד כמה שניתן את קרבות הרפש שנוהלו בתקופה הקודמת. לראיה, במהלך כהונתו הצליח רא"ל גנץ להעביר מינויים שהיה חפץ בהם, כגון המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, סגן הרמטכ"ל אייזנקוט ומפקד חיל האוויר אמיר אשל.

4. על מה הדו"ח לא ענה וכיצד ישפיעו המסקנות על בחירת הרמטכ"לים הבאים?

חקירת המשטרה שהתנהלה בתחילת הפרשה ניקתה את לובשי המדים המכהנים - בהם אל"מ וינר, גלנט ואשכנזי - מזיוף המסמך המיוחס לבועז הרפז. אבל הדו"ח לא מפזר את העננה סביב זהות הגורמים שחברו להרפז ויזמו את התוכנית לקבוע את זהות הרמטכ"ל בניגוד לדעת שר הביטחון. אבל נכון לעכשיו, השינויים שעליהם ממליץ המבקר בהליך בחירת הרמטכ"ל לא נראים באופק. בעוד קצת יותר משנה אמור הרמטכ"ל ה-21 להחליף את גנץ (אלא אם הוא יזכה להארכה של שנה רביעית משר הביטחון של הממשלה הבאה), ולקראת זאת קבע מבקר המדינה ארבע המלצות:

• לקבוע מועד קבוע למשך כהונת הרמטכ"ל (ולא לפי נוהג בלתי מחייב של שלוש או ארבע שנים עם אופציה להארכה בשנה).
• להתחיל בהליך המינוי כארבעה חודשים לפני סיום הקדנציה של הרמטכ"ל המכהן.
• למסד את ההתייעצות של ראש הממשלה עם שר הביטחון.
• לקבוע באופן מסודר וכתוב את מסד הנתונים של המועמדים.
  

חלק מההמלצות דורשות שינויי חקיקה, ובהנחה ששר הביטחון הבא יושבע רק בעוד חודשיים או יותר, ספק אם השינויים יבוצעו עד נובמבר, אז ככל הנראה יחל המרוץ הראשון לרמטכ"לות בעידן שאחרי פרשת הרפז.

(צילום: גיל יוחנן)

5. הפרקליטות קיבלה לפני יותר משנתיים את חומר החקירה מהמשטרה על הפרשה. מדוע עדיין לא התקבלה החלטה אם להעמיד את הרפז לדין ובאילו עבירות?

כיוון שהרפז הוא אדם פרטי, הדו"ח אינו מתייחס אליו כאל מבוקר. אבל כבר באוקטובר 2010 העבירה המשטרה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה את תיק החקירה, שבו נכתב כי הרפז הודה שזייף את המסמך ואף שִחזר כיצד עשה זאת. למרות הזמן הרב שחלף, טרם הסתיים בפרקליטות המדינה הליך גיבוש העמדה בנוגע להגשת כתב אישום נגדו.

בועז הרפז(צילום: גיל יוחנן)

בפברואר 2011 הורה היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין על קיום בדיקה שמטרתה לבחון אם קיימת תשתית ראייתית לפתיחה בחקירה פלילית בפרשה - שלא בעניין הזיוף עצמו (שבועיים קודם לכן כבר הודיעה הפרקליטות שהרפז יואשם בכפוף לשימוע בזיוף מסמך ושימוש בו בכוונה להשפיע על תהליך מינוי ראש המטה הכללי של צה"ל). לשם כך מונה צוות משולב של משטרת ישראל והשב"כ. בהמשך נערך להרפז שימוע, אבל בפרקליטות החליטו לבחון את עניינו במכלול הפרשה והחשדות השונים שעלו ממנה, וכפי כנראה החלטה בעניינו תינתן לצד החלטה בדבר פתיחה בחקירה כללית של הפרשה. כך או אחרת, גם במקרה של כתב אישום, ספק אם יופנו כלפי הרפז אישומים נוספים מעבר לזיוף, מאחר שכל מעשיו בוצעו כאזרח פרטי ללא חשד להפרת אמונים.

לאחר הבדיקה הראשונה של הצוות המשולב הגיע וינשטיין למסקנה שאין מקום לחקירה פלילית נוספת מעבר לחקירת הזיוף, והוא הודיע על כך למבקר באוגוסט 2011. אך מאז עברו הרבה מסמכים, גרסאות ועדויות לידי פרקליטות המדינה, ואלה הצריכו עוד ועוד בדיקות שעשויות לשנות את התמונה.

(צילום: גיל יוחנן, ירון ברנר, אוהד צויגנברג, יובל חן)

6. השאלה המרכזית: האם הפרקליטות או היועץ המשפטי לממשלה ישתמשו בממצאי הדו"ח לפתיחת חקירה פלילית?

חרף הנטייה של היועץ המשפטי לממשלה, משרד מבקר המדינה סבור שההתפתחויות בפרשה ראויות לבדיקה פלילית - במיוחד בנוגע לאיסוף המידע מצד וינר על אודות אהוד ברק. הגישה מתבססת על עדותו האחרונה של הרפז, חרף הסתירות שבה, וכן לאור בקשות מצד וינר, אשכנזי וברק לפתוח בחקירה, כל אחד מחשדותיו ורצונו לנקות את עצמו (בפרקליטות הודיעו לאורך כל הדרך כי החלטה בעניין חקירה פלילית תינתן רק לאחר שהמבקר יסיים את עבודתו).

פרסום הדו"ח מגביר את הלחץ על היועץ המשפטי לפתיחה בחקירה. הלחץ מגיע לא רק מכיוון משרד המבקר,

אלא גם מכיוון הפרקליט הצבאי הראשי, שכבר באוגוסט האחרון המליץ ליהודה וינשטיין לפתוח בחקירה פלילית נגד אשכנזי ווינר. לדעת הפצ"ר, התמונה העולה מדו"ח המבקר נוגעת לעבירות של מרמה, הפרת אמונים והתנהגות שאינה הולמת קצין צה"ל (ביכולתו של הפצ"ר לפתוח בחקירה נגד וינר שעדיין משרת בצה"ל אם הפרקליטות לא תעשה זאת).

אך מי שיקבל כמובן את ההחלטה הוא היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, שיישען על המלצת המחלקה לתפקידים מיוחדים שאמונה על בדיקת הסוגיה. בפרקליטות ובמשרד המשפטים יש קולות לכאן ולכאן, אך הנטייה הרווחת היא כאמור לא לפתוח בחקירה. המתנגדים לפתיחה בחקירה סוברים כי אמנם מדובר בפרשה רוויית רפש ויחסים עכורים, אך אלה לא התגבשו לכדי מעשים פליליים של ממש.

7. סוגיית דני בורוביץ' והניסיון להשיג מידע מכפיש על דובר צה"ל דאז, תא"ל (מיל') אבי בניהו. האם תיפתח חקירת משטרה?

לא כל ההיבטים של הפרשה גלויים או מפורסמים בדו"ח מבקר המדינה. אחד מהם, שגם בעניינו סבור המבקר שיש צורך בחקירה פלילית, קשור לעדותו של דובר מפלגת העבודה לשעבר, דני בורוביץ'. ממנה עולה לכאורה מידע מכפיש על דובר צה"ל לשעבר תא"ל אבי בניהו. בורוביץ' טען בפני המבקר כי אסף חומר מכפיש על בניהו והציג אותו ביוזמתו בפני ראש מטה לשכת שר הביטחון, יוני קורן, ובפני יועץ התקשורת של אהוד ברק, ברק סרי. סרי, שתחילה הפנה אותו למשטרה, תיווך בהמשך בינו לבין עיתונאי.