מי קובע אם ילד יישאר בגן או יעלה לכיתה א'?

בשבוע הבא מתחילה ההרשמה למוסדות החינוך עבור שנת הלימודים תשע"ד, והמציאות טופחת על פנינו: הגוזל שלנו אמור לעלות לכיתה א', אבל הוא קטן, או לא בוגר מספיק, או שקשה לו להסתגל למסגרות. בעצם, היינו רוצים לעכב את המעבר שלו לכיתה א', הרי אם רק הייתה לו עוד שנה בגן חובה כולנו היינו מאושרים יותר.

המצב הזה נשמע מוכר? מערכת החינוך בפירוש רואה עצמה כחלק מהמענה החינוכי במקרים מסוג זה, ודחיית המעבר לכיתה א' היא רק פתרון אחד מתוך מערך פתרונות אפשריים, שאמורים להשיג את השינוי ואת השיפור המתבקשים.

מוכנים לכיתה א'?

• איך תדעו אם הילד בשל לעלות לכיתה א'?
• בלי פחד: כך תגרמו לילד שלכם לאהוב מתמטיקה
  

• 100 זה לא הכל: מה יהפוך את הילד לתלמיד טוב?
  

בעת המעבר ממסגרת גן הילדים למסגרת בית-ספרית חייבים להביא בחשבון מספר גורמים: מאפייני האישיות של הילד, סביבת הילד על כלל מעגליה (משפחה, בית, קהילה) והסביבה החינוכית: הגן שבו הוא נמצא ובית הספר שאליו מיועד.

מי מקבל את ההחלטה?

ההחלטה עצמה תתקבל על סמך תהליך אבחון הכולל חוות הדעת של פסיכולוג הגן (הפועל במסגרת שירות הפסיכולוגים החינוכיים – שפ"ח) ותצפיות הגננת.

ההורים רשאים לפנות גם לאבחון פרטי אצל פסיכולוג חינוכי, אך פסיכולוג זה אינו רשאי לנהל תצפיות בגן אלא רק לקבל את תצפיותיה של הגננת. חוות דעתו תועבר לשפ"ח, אך אלו אינם חייבים לפעול לפיה.

מהם השיקולים להשארת ילד בגן?

1. כאשר הצוות החינוכי מזהה נסיגה בתפקוד הילד כתוצאה מלחץ מהותי, כגון עלייה לארץ, פירוק התא המשפחתי, מחלה קשה במשפחה וכיוצא באלו.

2. כאשר הילד מתפתח לאט יותר והישגיו ההתפתחותיים לאורך השנים הקודמות היו מעט באיחור, כגון פג, עיכוב בשל מחלה קשה שעבר הילד וכדומה.

3. על ההחלטה להביא בחשבון את:

• מידת העצמאות של הילד.
• מידת היכולת ומסוגלות של הילד לקבל סמכות.
• מידת יכולתו של הילד לווסת דחפים ורגשות.
• מידת התמודדותו של הילד במצבי תסכול וקושי.
• מידת ההתמדה של הילד במשימות ומטלות.
• מידת הכישורים החברתיים של הילד, כלומר יכולות התקשורת (קומוניקציה) והחִברות (סוציאליזציה).
• מידת התפקוד של הילד בתחומי ההתפתחות השונים והתאמתה למצופה מבני גילו.
• מידת סקרנותו הטבעית והבעת העניין של הילד בסביבה ובלמידה.
  

4. אם נמצא כי אכן קיים פער ביכולותיו ותפקודו של הילד, נדרש להעמיק ולהכריע בהיבטים נוספים:

• האם הפער קבוע, מתמשך תקופה ארוכה או זמני?
• מהם תחומי התפקוד שנפגעים מאותו פער?
• האם ניתן לצמצם את הפער באמצעות הכוונה מתאימה, ואם כן - כמה מצטמצם הפער?
• עד כמה משמעותי הפער שנמצא?
  

חשוב להדגיש כי יש להביא בחשבון את פער הגילים בגן בעת ההשוואה, ולא ניתן להתייחס לתפקודם של צעירי השנתון (ילידי אוקטובר-דצמבר) כאל בוגרי השנתון (ילידי ינואר-יוני).

אין להשוות את צעירי השנתון לבוגרי השנתון(צילום: shutterstock )

מהו סדר הדברים?

מפגש היכרות – במפגש פתיחת השנה אמורה הגננת ליידע את הורי ילדי הגן בתהליך ולספק הסברים כלליים על הנוהל.

תחילת השנה עד דצמבר – בתקופה זו הגננת מתייחסת לכל הילדים בני השנתון כמיועדים לעלות לכיתה א'. במקביל, היא תאתר ילדים שלגביהם יש ספק כלשהו באופן התפקוד או ההתמודדות על פי הפירוט הקודם. לגבי ילדים אלו (וכן גם לגבי ילדים שההורים הביעו ספק דומה) תתייעץ הגננת עם פסיכולוג הגן. לאורך כל התקופה עליה לבצע מעקב ותיעוד בכלים מקצועיים.

בהסכמה בכתב של הורי הילדים האמורים, יערוך גם פסיכולוג הגן תצפיות. עבור ילדים שלגביהם יימצא כי יש צורך בהתייחסות נוספת, תיקבע פגישה משותפת של צוות הגן, הפסיכולוג והורי הילד, שבה ידווחו הממצאים ויועלו ההתלבטויות. בנסגרת זו יוחלט כיצד לקדם את הילד במהלך השנה, וייקבעו פגישות מעקב נוספות.

אמצע השנה (ינואר-פברואר) – כל ילד שנראה שיש לשקול ברצינות את הישארותו בגן חובה שנה נוספת, יש להעביר לבירור מקצועי נוסף בשפ"ח.

עד סוף פברואר אמורה הגננת להעביר פנייה לשירות הפסיכולוגי ברשות המקומית לגבי הילדים שלגביהם יש התלבטות. דבר זה נעשה בחתימת ההורים והם אמורים לקבל העתק.

באחריות השירות הפסיכולוגי להעביר לאגף החינוך ברשות המקומית את מספר הילדים שלגביהם יש התלבטות לגבי התאמתם לכיתה א' בשנת הלימודים הבאה.

לקראת סוף השנה (מרץ-מאי) – הילדים שאותרו מופנים להערכה פסיכולוגית בשפ"ח, בליווי ההורים. בעקבות הערכה זו תתקבל החלטה בדבר מעברו או הישארותו של הילד, כאשר בהחלטה המקצועית שותפים גם הגננת ופסיכולוג הגן, תוך שיתוף ההורים.

השפ"ח אחראי להעביר לרשות המקומית את ההחלטה עד סוף מאי, והרשות המקומית אחראית עד סוף תקופה זו לשמור לילד מקום גם בגן החובה וגם בבית הספר שאליו מיועד הילד. באחריות ההורים לבצע רישום במרכזים המיועדים לכך עד תום תקופה זו.

אם ההורים מעוניינים להשאיר את הילד בגן?

ההורים שמעוניינים שילדם לא יעלה לכיתה א' ויישאר שנה נוספת בגן, וטרם יידעו את הגננת והיא לא פנתה ביוזמתה בנושא אליהם, יפנו לגננת ולפסיכולוג הגן בהקדם. השפ"ח חייב לבצע את העברת השמות עד סוף חודש פברואר.

אם ההורים מסרבים לשתף פעולה עם הפסיכולוג?

בסירוב לשיתוף פעולה לא ניתן למנוע קבלת החלטה בעניין הילד.

אם ההורים אינם מסכימים להחלטה שהתקבלה?

משרד החינוך רואה בעמדת ההורים חלק מהותי בתהליך הסתגלותו של הילד במסגרות החינוכיות השונות. לכן, הוא מחייב את הגננת והפסיכולוג של הגן ליצור קשר של שיתוף ושיח הדדי עמם, כדי להגיע יחד להחלטה משותפת לטובת הילד.

ניתן להתנגד לכל אחת מההערכות המקצועיות הניתנות במהלך הדרך, אבל התהליך ימשיך. ההורים רשאים להפנות בכתב בקשה לדיון של מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית. בשלב זה בדיונים ישתתפו גם מפקח גני הילדים, מנהל השפ"ח או נציגו, ויוזמנו הגננת והורי הילד. אם ישנם גורמי טיפול פרטיים בילד - הם אמורים להגיע גם כן. את הזימון אמור לבצע אגף החינוך ברשות המקומית.

בוועדה יוצגו סיכומי תצפית הגננת, המלצת השירות הפסיכולוגי, עמדת ההורים (יש להגישה בכתב) וחוות דעת כתובה של גורמים פרטיים, אם ישנה. ההחלטה תתקבל בתוך 30 יום ממועד הדיון, תוך מתן נימוקים.

כיצד מתמודד הילד במצבי תסכול וקושי?(צילום: shutterstock)

אם ההורים אינם מסכימים עם החלטת הוועדה?

ההורים רשאים להגיש ערעור בכתב למנהל המחוז עד ה-15 ביוני (באותה שנה). מנהל המחוז אמור לזמן את המפקח על הגן, את הפסיכולוג המחוזי, את הורי הילד וגורמים רלוונטיים נוספים, והחלטתו תינתן בתוך 21 יום מעת פנייתם של ההורים. החלטת מנהל המחוז היא הסופית והקובעת.

האם ניתן להשאיר שנה שלישית בגן חובה?

משרד החינוך קובע כי אין להשאיר ילד בגן חובה שנה שלישית, מעבר למקרים חריגים ביותר שאינם רלוונטיים לחינוך הרגיל. מקרים אלו כוללים בעיית גישה או הגעה למוסד בית-ספרי בגין אחת מהלקויות הבאות: הפרעה נפשית, פיגור קשה/עמוק/סיעודי, שיתוק מוחין או נכויות פיזיות קשות.

רק במקרה כזה יש לפנות בכתב בטופס ייעודי למפקח לחינוך מיוחד, אשר יוודא כי הבקשה עומדת בקריטריונים ויזמן ועדת חריגים הכוללת את המפקח לחינוך מיוחד, נציג האגף לחינוך מיוחד ונציג המרכז לשלטון מקומי.

מהן ההשלכות של הישארות בגן חובה?

אנו נוטים להסתכל על השלכות ההחלטה על השנה הקרובה ועל הסתגלותו של הילד לכיתה א', אך בפועל מדובר בהחלטה שיש לה השפעות על שלבים שונים בחיים. מדובר בהחלטה ארוכת טווח, אפילו עד גיל ההתבגרות. החלטה כזו משפיעה על הילד באירועים שונים במהלך חייו, כגון ימי הולדת, כניסה למצוות, קבלת צו גיוס, הוצאת רישיון נהיגה וכדומה.

בנוסף, יש להביא בחשבון גם את הבשלות הפיזיולוגית של הילד, כמו משקל, גובה, הופעת סימני בגרות ובהמשך גם בשלות מינית.

ההישארות בגן חיובית במקרים שבהם נראה כי יש חסך או קושי במיומנויות ספציפיות, שעצם ההישארות תקנה לילד הזדמנות לשפר אותן - החל בכישורי התנהלות ועצמאות, ביטחון עצמי, הקניית אחריות וכל בהגברת המוטיבציה ללמידה, לסקרנות ולחקר.