הנאה השלטון המקומי בעיניכם? לא בעיירת פיתוח

האם יש קשר בין היחסים שלכם עם השכנים לבין מידת האמון שאתם נותנים בהנהלת הרשות המקומית? מסתבר שכן. מחקר שערכה מכללת תל חי בדק את מידת האמון שנותנים תושבים בהנהלת הרשות המקומית שלהם - לפי מידת השיתופיות של התושבים ביישוב בו הם חיים. לפי המחקר, האמון של תושבי עיירות הפיתוח במקום בו הם גרים הוא הנמוך ביותר, ואילו מידת האמון של הקיבוצניקים והמושבניקים היא הגבוהה ביותר.

• סערה בנגב: עיירות הפיתוח נגד המועצות מקומיות
• טוב לי בקיבוץ: 6 קיבוצים שכדאי לגור בהם
• החיים היפים בכפר: 6 מושבים שכדאי לגור בהם
  

המחקר התייחס, בין היתר, לחוסן הקהילתי - כלומר רמת האמון של התושב ברשות המקומית. חוסן קהילתי משמעותו שהתושב נותן אמון במקבלי ההחלטות ברשות המקומית וסבור כי היא נותנת מענה הגון לתושבים, וזאת משום שישנה מעורבות בין התושבים ואמונה שהם יסייעו זה לזה בעתות חרום.

עורכי המחקר מסבירים כי החוסן הקהילתי מורכב ממספר גורמים: מנהיגות - האופן שבו האדם נותן אמון במקבלי ההחלטות, ותופס את הרשות כנותנת מענה הגון לתושבים; קהילה - תפיסת העזרה ההדדית, המעורבות בין התושבים והאמונה שאנשים יסייעו ויעזרו אחד לשני בחירום; מוכנות - תפיסת המוכנות היישובית; קשר למקום - שייכות וזיקה למקום; ואמון חברתי - טיב היחסים ואמון בין תושבים.

מאמינים ברשות המקומית - ומתאוששים מהר יותר

לחוסן הקהילתי משמעות רבה בקרב התושבים. לדברי פרופ' קמחי, "ככל שהציבור מאמין יותר ביכולת הקהילה ובהנהגה המקומית וככל שהתושבים חיים בתחושת ביטחון שיש הנהגה שתדע לתפקד כראוי בזמן אסון ותגיש עזרה בעת הצורך - כך החוסן הקהילתי גבוה יותר ומידת ההתאוששות של התושבים לאחר מלחמה או אסון תהיה טובה ומהירה יותר".

המחקר מצא כי במקום הראשון עם החוסן הקהילתי הגבוה ביותר ממוקמים הקיבוצניקים, במקום השני תושבי המושבים, במקום השלישי תושבי המושבות, ובמקום הרביעי תושבי עיירות הפיתוח. למרות זאת, פרופ' קמחי מבהיר כי נתונים אלה לאו דווקא מעידים על כך שלתושבים עם חוסן קהילתי נמוך יש רצון לעזוב את מקום מגוריהם. עוד מצא המחקר כי עם הגיל החוסן הקהילתי גדל, כלומר אנשים צעירים הם בעלי חוסן קהילתי נמוך יותר ממבוגרים.

לדברי פרופ' קמחי, "המחקר מגלה כי ככל שצורת ההתיישבות קטנה ושיתופית יותר - כך החוסן הקהילתי גבוה יותר. ההסבר לכך נעוץ בעובדה שמרכיבי החוסן הקהילתי (תחושת קהילתיות, אמון במנהיגות המקומית, עזרה הדדית ושותפות ערכית) גבוהים יותר בקרב הקהילה הקיבוצית לעומת קהילת המושבות או עיירות הפיתוח - ומכאן רמת החוסן הקהילתי הגבוהה בקרבם".

עוד הוא אומר כי תושבי הקיבוץ חיים בתחושה שקהילתם מאורגנת טוב יותר למצבי חירום ושיש להם על מי לסמוך, בעוד שתחושות אלה פוחתות כאשר מדובר בבני המושבות וביתר שאת בקרב עיירות הפיתוח, שמאמינים פחות בהנהגה המקומית. ההיכרות שלהם עם תושבי העיירה איננה קרובה כמו בקיבוץ, ולכן גם התחושה שיש על מי לסמוך בזמן חירום היא פחותה ופוגעת ברמת החוסן הקהילתי".

המחקר נערך לכבוד כנס החוסן הבינלאומי שנערך היום (ב') במכללת תל חי, ובו נחנך מרכז רב-תחומי לחקר החוסן בישראל (The Multidisciplinary Resilience Research Centre; MRRC ) שנוסד על ידי המכללה האקדמית תל חי ומרכז "משאבים"