בלי כפית: החשיבות של "מזון אצבעות" לתינוק

לקראת גיל שבעה-שמונה חודשים ניתן להציע לתינוק, שהתנסה כבר במרקמים יותר גסים של מזון מוצק, "מזון אצבעות". הכוונה היא למזון בגודל ומרקם הניתן לתפיסה באצבעות התינוק, בנוסף למזונות מתפריט המשפחה, הנאכלים יחד עם כל בני המשפחה. "אוכל אצבעות" בטוח כולל: חתיכות של ירקות ופירות מבושלים רכים, פירות רכים בשלים (כמו בננה), אבוקדו, פסטה, בשר ועוף מבושלים וקוביות גבינה.

עוד על תזונת תינוקות בערוץ הורים :

7 דרכים שיגרמו לתינוק שלכם לאהוב ירקות

בריאות מהביס הראשון: 16 מזונות-על לתינוקות

מטרנה או סימילאק: איזה תחליף חלב טוב לתינוק?

למה חשוב להציע מזון אצבעות?

למזון אצבעות מספר מטרות:

תזונה: באמצעות מזון אצבעות אפשר להציג לתינוק מזונות חדשים, מרקמים חדשים וטעמים נוספים על אלו שהוא מכיר, וכך להרחיב את המגוון שעומד לפניו.

עצמאות: אכילה עצמאית היא שלב חשוב בדרך לעצמאות התינוק. יש תינוקות שנלהבים ומאוד רוצים לאכול לבד, ויש כאלו שמעדיפים שיאכילו אותם בכפית עד גיל מבוגר יחסית. מהר מאד תלמדו איפה התינוק שלכם בסקאלה.

התפתחות: אכילה עצמאית של אוכל אצבעות מחזקת את הכישורים המוטורים העדינים של התינוק, כמו אחיזת פינצטה ותיאום יד-עין. החשיפה למרקמים שונים ותחושות שונות בידיים ובפה גם חשובה מאוד להתפתחות. קשיים או סירוב לגעת במאכלים במרקמים, טמפרטורות או טעמים ספציפיים עלולים להצביע על בעיה בויסות חושי.

מתי ואיך מתחילים עם מזון אצבעות?

בדרך כלל תרגישו סימנים מצד התינוק שהוא רוצה לנסות לבד. הוא ינסה לחטוף את הכפית בזמן שמאכילים אותו או שהוא יושיט ידיים לצלחת שלכם. הקצב הוא מאד אישי, אבל רוב התינוקות מתחילים לנסות להאכיל את עצמם סביב גיל שבעה עד עשרה חודשים.

חשוב להבין שלאכול לבד זו פעולה מוטורית מורכבת: צריך להגיע עם היד לאוכל, לתפוס את האוכל ביד ואז להביא את היד לפה,

לפתוח את הפה בזמן הנכון, להכניס את האוכל לפה, לסגור את הפה (אחרי שהיד כבר לא בתוכו), ללעוס ולבלוע. ההתחלה עלולה להיות מאוד מגושמת ומלכלכת. האוכל לא תמיד מגיע לפה, אלא לפנים, לשיער, לבגדים וכמובן לרצפה. סבלנות והכלה הם שם המשחק כאן. תנו לתינוק שלכם להתנסות. זו הדרך שלו ללמוד. עם הזמן הטכניקה שלו תשתפר.

מטעמי בטיחות מומלץ להתחיל עם אוכל אצבעות כשהתינוק יושב זקוף בכיסא נאוכל ולא בחצי שכיבה, כמו בטרמפולינה. התחילו עם מספר חתיכות קטנות של אוכל בטעם שהתינוק מכיר, במרקם מאוד רך (כזה שאפשר למעוך בקלות בין שתי אצבעות). ירקות מעוכים מהמרק הם אופציה מצויינת. עם הזמן והתרגול אפשר להתקדם לחתיכות טיפה יותר גדולות, ולהציג מזונות חדשים כגון פרות חתוכים, פסטה רכה ובגודל נח לאחיזה רצועות עוף, ביסקוויטים וכדומה.

סוגי מזון הניתנים בפעם הראשונה - יש לתת כמות קטנה בלבד ולהמתין מספר שעות על מנת לוודא שלא מתפתחים סימני אלרגיה. בנוסף חשוב לוודא שהמזון רך וניתן לאחיזה נוחה. חשוב מאוד לחתוך את המזון לצורה שתמנע חנק - כלומר צורות ארוכות ולא עגולות ושמנות.

איך עוזרים לילדים לרכוש הרגלים נכונים מהביס הראשון?

חשוב להקפיד על מספר כללים:

שעת האוכל היא שעת איכות: יש להימנע מכל עיסוק אחר ולשבת עם הילד. זכרו שילד מחקה את ההורים – ולכן הם צריכים לספק דוגמה אישית.

אין צורך להכריח לסיים את האוכל: אלא אם יש הוראה רפואית אחרת.

ארוחות קטנות: מומלץ לקיים מספר ארוחות קטנות במשך היום בגלל שקיבתם עדיין קטנה והם שבעים מכמויות קטנות.

לאכול במקום אחד: במטבח או בפינת האוכל.

לא לאכול ליד הטלוויזיה: וגם לא במיטה או תוך כדי משחק. ההפרדה חשובה -

לכל פעילות יש את הזמן שלה והמקום שלה.

לאכול לפחות ארוחה משפחתית אחת ביום.

איך נדע שהילד אכל מספיק?

החשש הגדול ביותר שלנו, כהורים (וגם קצת של הסבים והסבתות), הוא האם התינוק "אכל מספיק". אפשר בהחלט להירגע: מחקרים רבים מוכיחים כי התינוק והפעוט יודעים לווסת את צריכת המזון והקלוריות שלהם בצורה המתאימה להם ביותר. אם הוא אוכל מעט ביום מסויים, הוא יאכל יותר ביום שלאחריו. אם הילד גדל בקצב תקין, והתפתחותו הגופנית והשכלית תקינה, אין לנו כל סיבה לחשוש. אסור לנו להאכיל בכפייה או להפוך את זמן הארוחה לשעה של לחץ ומתח, כדי למנוע בעיות מיותרות בעתיד.

הכותבת היא דיאטנית קלינית ומנהלת מדעית של "מטרנה"