שתף קטע נבחר
 

ישראל מתייבשת. בפקק

תקועים שלוש שעות בפקק ומרגישים שבני המאיה פשוט טעו בכמה ימים. הפילו עלינו טילים ונסתדר, אבל קצת גשם ואנחנו מתפרקים כמו מדינת עולם שלישי

אם היו עושים פעם מחקר על מה אנשים חושבים כשהם עומדים בפקקים, אני חושב שחצי מהנבדקים היו נשלחים להסתכלות פסיכיאטרית. כל המחשבות המודחקות בנבכי המוח מתפרצות החוצה. החיים, המשפחה, קשיי הפרנסה, זוגיות, עתיד המדינה ואפילו מחשבות על אלו שצריכים לעשות לוויות היום ומי בכלל יגיע בגשם שכזה. הכי אפל וקודר שיש.

 

שלושה ימים אנחנו נמצאים בשיאה של מערכת גשומה במיוחד. הכבישים חסומים, נחל איילון עלה על גדותיו, קר והראות לקויה עד כדי סכנת נפשות. אתה בקושי מצליח להרים מעליך את השמיכה המפנקת ולצאת מהמיטה לעבודה תוך סינון קללה. אבל צריך לצאת ולהביא פרנסה הביתה.

 

עוד בערוץ הדעות של ynet:

ומה עם צדק משפחתי? / אירית רוזנבלום

תנו לימין לנצח / זיו לנצ'נר

 

כשעמדתי בפקק למדתי שאנחנו אולי מדינה עתירת הישגים, אבל כשיורד גשם אנחנו מתפרקים כמו מדינת עולם שלישי מאיזה חור נידח. פתאום הנחלים עולים על גדותיהם, עורקי תנועה מרכזיים חסומים, הגישה לערים הגדולות כמעט בלתי אפשרית ותחנות הרכבת מוצפות. אתה חווה על בשרך את אוזלת היד מול פגעי הטבע ואומר לעצמך: למה לעזאזל אנחנו לא ערוכים כראוי לימים כאלה? פרסי נובל, מועמדויות לאוסקר יש לנו - אבל לסלול כבישים נורמליים ולהיות ערוכים לשבוע גשום במיוחד אנחנו לא יודעים איך.

 

נתיבי איילון, הבוקר (צילום: גלעד מורג) (צילום: גלעד מורג)
נתיבי איילון, הבוקר(צילום: גלעד מורג)

פקקי ענק גם בצומת יגור  (צילום: אבישג שאר-ישוב) (צילום: אבישג שאר-ישוב)
פקקי ענק גם בצומת יגור (צילום: אבישג שאר-ישוב)

 

כשאתה קם בבוקר ושומע שהכבישים חסומים והמרואיינים בתוכניות האקטואליה ממליצים לנסוע בתחבורה הציבורית, אתה לא יודע אם לצחוק או לבכות. "איפה הם חיים?" אתה אומר לעצמך. הם באמת חושבים שמישהו היה מעדיף להיתקע שעות בפקק ברכבו הפרטי לו הייתה כאן תחבורה ציבורית תקינה? הרי תחנות הרכבת הוצפו, האוטובוסים תקועים גם הם בפקקים כמו כל שאר כלי הרכב במדינה, ולעמוד בגשם השוטף ולנסות להשיג מונית זה בגדר נס.

 

דיברו על מטרו, רכבת תחתית, פתיחת צירים רק לתחבורה ציבורית, הוספת קווים נוחים ומהירים בין הערים המרכזיות - אבל כל אלו נשארו בגדר צילומי פוטו-אופ של מנהיגים בזמן גזירת הסרטים באירועי ההשקה השונים. במדינה קטנה וצפופה כמו ישראל אין שום סיבה שלא תהיה מערכת תחבורה ציבורית תקינה, מהירה, יעילה וזמינה, ויפה שעה אחת קודם.

 

מישהו צוחק עלינו שם למעלה 

שנים טמטמו אותי בתשדירים שישראל מתייבשת. גייסו אמנים כמו בר רפאלי וצפינו בפנים של רננה רז הופכים לסדקים כי אין לנו מים. הבהילו אותנו, גרמו לנו לחשוב שאפריקה זה כאן. המדענים דיברו על התחממות כדור הארץ, ביקשו שנחסוך במים כי אוטוטו הכנרת מתייבשת ונלך לבקש מים מטורקיה. את הבהלה שזרעו בנו ניצלו להקמת תאגידי מים מנופחים ולעלייה עקבית בתעריפי המים כי מדובר בפיקוח נפש לאומי.

 

עם כל הכבוד למדע ולתחזיות השחורות, אלוהים צוחק עלינו טוב שם למעלה. כבר כמה שנים שאנחנו מקבלים חורף גשום. הכנרת כמעט בשיאה, מי התהום התמלאו בכמויות מרשימות, ובקצב הזה ים המלח עוד יציל את עצמו. אז אם ככה, אולי הגיע הזמן להוריד את מחירי המים? אם ידעו לעלות כשטענו שהייתה בצורת, אז שידעו גם להוריד כעת כשאנחנו נמצאים במערכת חורפית עתירת גשמים.

 

הבוקר בפקק דיברתי מהדרך עם מישהי מהעבודה שגם תקועה בפקק. היא סיפרה לי שראתה בחדשות שברוסיה היה פקק שנמשך שלושה ימים. הצניחו להם מזון מלמעלה. האמת? כל הכבוד לרוסים. הם יודעים לשרוד. אנחנו תקועים שלוש שעות בפקק ומרגישים שבני המאיה פשוט טעו בכמה ימים בחישוב וסוף העולם התחיל רק עכשיו. אולי אנחנו עם מפונק, ייתכן שהטבע רוצה להראות לנו מי בעל הבית, ומי יודע, אולי יש לנו איזה חוני מעגל נסתר שהתפלל ממש חזק ותפילותיו נענו מעבר לכל דמיון.

 

דבר אחד בטוח, אנחנו לא יודעים להתמודד עם שינוי מזג האוויר. הפילו עלינו טילים ואנחנו נסתדר וננהג כמו חיילים מאוחדים. הפילו עלינו קצת גשם, ואנחנו פשוט מתפרקים. ישראלים.

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מוטי קמחי
מתפרקים כמו מדינת עולם שלישי
צילום: מוטי קמחי
מומלצים