לגיוס חרדים: מבחנים מיוחדים, הליך מיון בלי נשים

"גיוס כלל החרדים יפגע בצבא", כך לפחות טוענת המדינה. פקיעת תוקפו של "חוק טל" הובילה זה מכבר להגשת עתירות שקוראות לגייס את כלל החרדים בגילאים המתאימים. במקביל, דרש בג"ץ מהמדינה להסביר מדוע הציבה את שנתונים 94-95 כנקודת הפתיחה למהלך, במקום לגייס עשרות אלפי חרדים נוספים בגיל 19-30. תשובתה חושפת טפח מהכנות מערכת הביטחון לשינוי הדרמטי שעשוי להתרחש בעתיד.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet

במסמך שהגיע לידי ynet טוענת המדינה כי ההיערכות המורכבת לגיוס מיידי מהווה מעמסה גדולה על צה"ל וכי גיוס נרחב עוד יותר אינו עומד במבחן המציאות ויפגע בצבא. לפי ההודעה, בצה"ל מסבירים כי גיוס כלל החרדים יביא להקמה של מסגרות בהשקעת תקציבי ענק שתוך זמן קצר לא יהיה בהם כלל שימוש. המדינה ציינה שבצה"ל קיים חשש כי "השקעת תשומות גדולות מידי באפשרות חילול השינוי תפגום ביכולת הצבא לעמוד בתפקידים והחובות העיקריים המוטלים עליו".

גיוס מועמד חרדי לצה"ל. תוך שנתיים יגוייסו 20 אלף

לטענת המדינה, יעדי הגיוס טרם תפוגת החוק היו אמורים לעמוד בשנת 2015 על 2,400 מתגייסים, ואילו בהליך החדש, יקלוט הצבא תוך שנתיים כ-19,500 תלמידי ישיבות. "שירות ממשי" לכמות כה גדולה של מתגייסים מכילה, על פי המסמך, השלכות תכנוניות ומעשיות.

לצורך גיוס כה נרחב, הסבירה המדינה, נאלץ הצבא להתחשב בסוגיית שילוב הגברים והנשים בצבא, להקים בסיסים וגדודים יעודיים, לאייש צוותים שכוללים גברים בלבד, וליצור תנאי הפרדה הולמים.

אתגר נוסף שניצב בפני צה"ל הוא מיון המועמדים לשירות. על פי המסמך, לשכות הגיוס פועלות בתפוקה הולכת וגוברת כדי לעמוד ביעדי הקליטה, ומקיימות הליך מיון ייחודי לבני הישיבות. זה מאויש על די רופאים, רכזי תנאי שירות וקציני בריאות הנפש שכולם גברים.

תוכן מבחני המיון הותאם אף הוא לחרדים, לאורח חייהם ולרקע ההשכלתי שלהם, ובנוסף, הובעה התחשבות בהנחה כי עבור חלקם מדובר בגיוס בכפייה.

בין היתר, תוכן המבחנים בעברית עבר התאמה לעולם התוכן המוכר לחרדים והולם אותו. 

במקביל, נערך צה"ל להתמודד גם עם ניסיונות התחמקות והמדינה מציינת כי תלמידי הישיבות מתייצבים להליכי המיון, אך לא ברור מה תהיה מידת ההתייצבות לשירות בפועל.

"מהלך תקדימי, היסטורי ודרמטי", כינתה מערכת הביטחון את הגיוס המתוכנן, תוך שהיא מציינת כי העדיפות הינה לפתרון ממשלתי. במקביל, מבהירים במערכת כי הכנסת תתבקש לאשר את הארכת הוראת השעה שמציבה את זמן השירות לחיילים על שלוש שנים. רק בעתיד, על פי ההערכות, ניתן יהיה לבחון את השלכות הגיוס ההמוני הפוטנציאלי על הסוגיה.