כשהכפר והעיר נפגשים: הצצה לבית בקיבוץ יגור
הוא: שקט ורגוע, היא: מלאת אנרגיה - ביחד הם רוצים לשפץ את הבית שיתאים להם ולילדיהם. כיצד משלבים שני קצוות בעיצוב - ואיך זה קשור לסגנון החדש שמאפיין את הקיבוצים? צפו בתמונות
בתים בקיבוץ הם כבר ממש לא מה שהיו פעם. החלום הסוציאליסטי על חדר קטן עם מטבחון ועוד מיטה בפינה התגלגל, ונוספו אליו עוד כמה וכמה אלמנטים של עיצוב פנים.
עוד על עיצוב הבית בביקור בית :
- נגיעות אדומות: ביקור בדירה משופצת בגבעתיים
- רומנטיקה בקריית ביאליק: שיפוץ בתקציב מוגבל
- שוברים את הקירות: שיפוץ תל-אביבי מרשים
הקיבוץ גרסת 2013 מציב כבר אתגרים אחרים לגמרי בפני מי שרוצה לעצב לעצמו את ה"חדר" החדש. גם במקרה הזה, כשהגיעה מעצבת הפנים מרב זהר אל זוג עם 3 ילדים המתגוררים בבית מרווח למדי בקיבוץ יגור, עמדו בפניה שני אתגרים עיצוביים חשובים.
אתגר ראשון: איך להגדיל את הסלון ואת אזור המשחקים?
בהתחשב בגודלו של החלל אל מול צרכיו, התקבלה החלטה עקרונית לפיה יש לבצע ניצול מרבי של החלל מבלי להעמיס עליו או להקטין אותו. בכניסה לבית, שגודלו 110 מ"ר, נבנה קיר החוצץ במעט בין הכניסה לסלון. מצדו האחד נבנה ספסל ישיבה קטן עם מקום לאחסון. מצדו השני, לכיוון הסלון, הוצבו יחידות נוי ואחסון שמהוות חלק אינטגרלי ממנו.
שטח המטבח מוקסם ושולחן האוכל נבחר להיות חלק ממנו. המטבח נצבע כצבע הבית; יחידת נגרות משמעותית קיבלה נימה כחלחלה; ושולבו קרמיקות מפתיעות שהטקסטורה בהן דיברה במקום הצבע. שטיח דקורטיבי קישר גם הוא בצורה נינוחה בין החלל המרכזי למטבח בהרמוניה ובשקט.
חדר משפחה היווה צורך, אך בפועל לא היה לו מקום. לכן, ממש בתוך החלל המרכזי, נבנה קיר דקורטיבי נמוך, משולב במשרביות (אלמנט סבכה העשויה לרוב מעץ, המשמשת בפתחי מבנה, חלונות או קירות). צדו האחד משרת את גב אזור הישיבה של הסלון, ומצדו האחר יש פינת משחקים, מחשב וקריאה. על הקיר - קוביות אחסון לספרים ומשחקים המקשרות גם הן בין חדר המשפחה לחלל המרכזי.
הסלון אף הוא מהווה חלק אינטגרלי באירוח. יחידת הישיבה בסלון משמשת ביומיום כסלון לכל דבר, אך בסופי השבוע נפרשים בו מזרונים, והוא מהווה עוד מקום אירוח ומנוחה.
בחלל הסלון נבחרו 3 גופי תאורה מבדי קרושה, שמלבד השונות בבדים - כל גוף קיבל נגיעת צבע בכבל החשמל, ממש באותם הצבעים של בד התאורה שהציץ מחדר המשפחה. במטבח, לעומת זאת, נבחר גוף אחד מרכזי, אם כי שקוף, גם הוא בצורת קרושה מזכוכית, שנתן מענה ראוי לחלל בו הוא נמצא.
בחדרי השינה של הילדים, על אף שהם קטנטנים, הוכנסו אלמנטים צבעוניים ושמחים על מנת לגרות את הנמצאים בו לשהייה בהם. בגופי התאורה בבית בחרה המעצבת לשלב טקסטיל שמשדר חמימות, קלילות, שמחה ואפילו קריצה ילדותית.
אתגר שני: איך מעצבים לבעל רגוע ולאישה אנרגטית?
האתגר כאן היה לא פשוט: למזג את הצרכים של הבית עם הניגודים של שני בעלי הבית. האתגר הזה אפשר למעצבת להיות יצירתית ולשלב בין חדש לישן. המטבח עוצב בנגיעה כפרית קלה, תוך שמירה על מראה נקי ללא עומס כפרי.
את הנגיעות הקלות ניתן לזהות בשולחן העץ העתיק מבית סבא ששופץ על ידי בעלי הבית, משטחי עץ בכניסה לבית, שיפוץ הרדיו הישן כיחידת נוי בסלון ושילוב המשרביות. הנימה הים-תיכונית בדמות הקשתות, גם בסלון וגם בקיר המסדרון, הדגישו בצורה ברורה את הצורך באלמנטים הכפריים.
כדי לאזן את המוטיבים הכפריים, שולבו בבית גם אלמנטים מודרניים: יחידת הטלוויזיה שמדברת עם יחידות האחסון בחדר המשפחה; השימוש בידיות ניקל והעמדתן בצורת מעגל; השימוש בבריקים, לכאורה כאמירה כפרית, אבל בצבע תכלת בשם המודרניות.
גם צבעים אפורים ששולבו בריהוט הסלון ובשיש המטבח העצימו את הכיוון המודרני בנועם. מצד אחד, נעשה שילוב בצבעים עדינים ושקטים; ומצד שני ברקע נבחרו צבעים נועזים עבור כמה פריטים בבית - שטיח הכניסה, תמונות, כריות נוי וכסאות השולחן.
כל אלו יחד יצרו כאן בית שלא מבייש אף חובב עיצוב, אבל עדיין מצליח לשמור על תחושה כפרית ועל ייחודיות. קיבוץ חדש כבר אמרנו?
הכתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטל עיצוב הפנים מבית המגזין "בניין ודיור"
לפנייה לכתב/ת 
