שתף קטע נבחר

למה כולם נוסעים לחרמון? תמשיכו להיות פראיירים

יורד קצת שלג וכולם בדרך לחרמון. קובי מרקוביץ', גולש מנוסה, נזכר איך היה שם פעם ותוהה מה השתנה: המחיר? עדיין יקר. התור למעליות? עדיין קיים. אז למה אנחנו עדיין מגיעים לשם?

אני לא זוכר באיזו שנה זה היה בדיוק, נראה לי בערך בשנת 2005 או 2006, שביקרתי בפעם האחרונה בחרמון, אבל מאז אני משתדל מאוד לא להגיע להר השלג הלאומי שלנו. 

 

כמו כל הגולשים, התעוררתי מוקדם באותו יום וכבר בשעה שש בבוקר הייתי מול המחסום הצה"לי בכביש הגישה לחרמון. זה מצחיק שיש מחסום צה"לי בדרך לסקי, אבל זה מה יש. בשעה שמונה כבר התחלתי במלאכת ההיאבקות. הכל בכדי להשיג סקי פס - מעין חתיכת קרטון שתלוי על הצוואר עם נקב, שנותן לך לעלות על מעליות הסקי.

 

 

עוד כתבות על החרמון בערוץ התיירות:

 

נראה לי שזה היה יום שישי. ימי שישי זה נקב בצורת כוכב, שבת זה נקב בצורת עיגול. יעבור עוד זמן עד שיהיה כאן משהו ממוחשב ופשוט, אבל זה מה שהיה.

 

זכיתי להיות בין הגולשים הראשונים שביתקו את מסלול השיאון ואפילו חתכתי קצת לאוף פיסט. כמה ימים לפני, היתה מכת שלג טובה ואוף פיסט עמוק. דרדרתי עלי קצת שלג, אפילו קצת הרבה. נלחצתי, נפלתי ואיבדתי את אחד המגלשיים שנפלו.

 

שעתיים חיפשתי את המגלשיים באזור הנפילה. לא מצאתי. איכשהו הגעתי לבוטק'ה של מפעילי רכבל השיאון. יושבים שם כמה חבר'ה דרוזים על הכיפאק. ביקשתי שיקראו לסקי פטרול או משהו כזה בכדי שיבואו לאסוף אותי למטה. אבל לא סקי ולא פטרול, וגם לא רכב וגם לא נעליים.

 

"כבר ב-8 התחלתי במלאכת ההיאבקות". גולשים בתור לחרמון (צילום: אילנה פישר) (צילום: אילנה פישר)
"כבר ב-8 התחלתי במלאכת ההיאבקות". גולשים בתור לחרמון(צילום: אילנה פישר)

 

מסתבר שהרכבל יכול לעבוד יותר מהר

מצאתי את עצמי יום שלם יושב ביחד עם שני מפעילי הרכבל, שותה קפה טוב, מנשנש ולא גולש. מגניב לגמרי הרכבל הזה, שהשליטה במהירות התנועה שלו נמצאת בידי המפעיל. מסתבר שהרכבל יכול

לעבוד יותר מהר, הרבה יותר מהר, אבל אז לא יהיה תור ארוך ולא יהיה מגניב מספיק ולגולשים יהיה על מה להתלונן.

 

גם הישראלים הרי תמיד מופרעים, אז חשוב שהרכבל יהיה איטי מאד בכדי שמישהו לא יתפרע. קצת מזכיר לי את הגישה במגרשי הכדורגל: פעם מישהו חשב שכמה שהגדרות יהיו יותר גבוהים - ככה הקהל ירגיש יותר בגן חיות ויהיה יותר שקט. עד שמישהו חכם אמר "הפוך גוטה, הפוך", הורידו את הגדרות והופ - לא קרה כלום. "הקופים" לא באמת ברחו.

 

בשעה ארבע ירדתי עם המפעילים בסיור הצה"לי שבא לקחת אותנו למטה, אותם חבר'ה מהמחסום בבוקר כנראה. עכשיו הבנתי למה הם פה.

 

הפקקים לא מפסיקים. עמישראל בדרך לחרמון, אתמול (ג'ורג' גינסברג) (ג'ורג' גינסברג)
הפקקים לא מפסיקים. עמישראל בדרך לחרמון, אתמול(ג'ורג' גינסברג)

 

רק אנשי נווה אטי"ב בשלהם

מאז אולי חזרתי לחרמון רק פעם אחת. שמעתי שכבר פחות גולשים מגיעים לשם, שכל חורף יש מחאה שהולכת ומתגברת נגד הסכומים שמבקשים באתר. חבר הכנסת דני דנון ניסה להעביר חוק, עודנו מנסה, אך לשווא. בפורומים בולטים כמו "למטייל" ו"תפוז" דנים בחריפות במחיר הכניסה והתנאים. הרבה מאד נגד, מעט בעד. רק אנשי נווה אטי"ב בשלהם.

 

אני מכבד את זה שהם שם, הם קיבלנו מנדט מהמדינה להתגורר ב"חור" הזה ובתמורה קיבלו את החרמון. זה בסדר. זה גם בסדר שעולה הון לבקר שם, כי הם פתוחים שבועיים בשנה ובלה בלה בלה שקר כלשהו, שיחליט כל אחד לעצמו ולא יתלונן.

 

אבל לי יש כמה תהיות לגבי הביקור באתר הסקי הלאומי (שרק הכניס אליו עולה לאדם 49 שקל): האם אפשר לקנות סקי-פס (245 שקל ליום), למשל, בחנות ליד הבית או עדיין רבים בתור רק באתר? האם יש משטרה שעוצרת את כל מי שחותך דרך הנתיב השמאלי בפקק הארוך, או שה"יאללה באלגן" עדיין קיים? התור הארוך לרכבלים - עשו קצת סדר איתו?  

 

טוב מספיק. לא רוצה לבאס את החגיגה הלבנה שלכם יותר מדי. לכו תקנו קולה במחיר מופקע ותמשיכו להיות פראיירים. 

 

שיהיה לכם חורף חם וזול.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ג'ורג' גינסברג
עדיין ממשחיכים לבוא. גולשים בחרמון, אתמול
ג'ורג' גינסברג
מומלצים