הקעקועים של אלישע בנאי: כשהמחט מגיעה ללב
לאלישע בנאי יש קעקועים בכל הגוף, אבל רק בדיעבד הוא מבין באמת למה עשה אותם. הוא רצה להיות כמו ג'ון פרושיאנטה, או כמו אבא יובל, אבל את החריטה הכי מפחידה וקרובה ללב - הוא עשה בשביל אמא. פרק שלישי בסדרה
"הדיסק הראשון שקנו לי, הדיסק הראשון שצרכתי וינקתי והזרקתי, היה 'בלאד שוגר סקס מג'יק' של 'רד הוט צ'ילי פפרס'. אני לא אשכח אף פעם איך בתור ילד בן ארבע או חמש הייתי פותח את האלבום ורואה את התמונות של הקעקועים של כל חברי הלהקה והייתי נגנב. הערצתי את ג'ון פרושיאנטה הגיטריסט וזה אחד האנשים שאני הכי מעריץ עד היום. תמיד אמרתי אין מצב שאני אגדל ולא אעשה קעקועים".
כך פותח אלישע בנאי את סיפורו על הרומן הארוך שלו עם קעקועים, כאמור כבר מגיל חמש. בנאי בן ה-24, מצטרף למדורנו החדש והמיוחד "מתחת למחט", שמביא את יצירות האמנות שעל גופם של מוזיקאים ואת הסיפורים שמאחוריהם. בשבועות הקודמים אירחנו את זמר להקת "אורפנד לנד", קובי פרחי ואת הזמר אורן ברזילי. עכשיו כאמור מגיע בנאי, בנם של יובל בנאי ואורלי זילברשץ, מנהיג להקת הרוק "אלישע בנאי ו-40 השודדים".
לבנאי קעקועים רבים על הגוף והתשוקה הגדולה אליהם העסיקה אותו תמיד. "כשהייתי בן 7, אבא שלי חזר הביתה עם קעקוע, ציור אבירי שכזה על הכתף, וזה הדליק אותי עוד יותר. בגיל 14 כבר הכנתי סקיצות משלי ומראה למקעקעים. הייתי מת לזה כבר, תמיד אמרו לי 'חכה ועזוב אותך'.
"בגיל 15 ו-16 זה הגיע מהכיוון של הפאנק רוק והמטאל האמריקאי שאני אוהב, סגנון שמאוד משתייך לז'אנר הקעקועים. בגיל 17 וחצי עשיתי את הקעקוע הראשון שלי על הזרוע השמאלית הפנימית. קעקוע מאוד שמח, מאוד צבעוני בסגנון שנקרא 'ניו סקול' ויצר אותו המקעקע אריק מון, שהוא צייר בחסד וגם מוזיקאי.
"אני תמיד אומר על הקעקועים שלי שאני מבין למה עשיתי אותם רק בדיעבד, אני מסתכל על התקופה וחושב למה עשיתי. אז עשיתי חללית וזה אולי יישמע מטופש, אבל אם חושבים על זה: חללית, גיל 18, מישהו שמחפש את המקום שלו, רוצה לעלות, רוצה לעוף. זה נורא התאים לי.
"אחר כך חשבתי שאני רוצה לעשות משהו יותר רציני והלכתי למאסטר, המקעקע אבי וענונו", ממשיך בנאי, "הוא התחיל לי את החצי שרוול וצייר את המלך העצוב על הכתף שלי. בדיעבד ולא בדיעבד, הציור הזה מאוד מתקשר לחיים שלי אבל אני לא יכול להגיד למה. זה לדעתי הקעקוע הכי מרשים שיש לי על הגוף, יש בציור הזה משהו כל כך אנושי. זו אמנות, הרבה מעבר לציור.
"לאט לאט התפתחתי ומצאתי את אותו ראש עם המקעקע אבי נשיא, שהוא התלמיד של אבי וענונו. עשינו את ההמשך של השרוול. הוא צייר את הורד בסגנון ה"אולד סקול", וגם קעקע את לי את החזה.
כמה זמן לקח הקעקוע על החזה?
"שתי פגישות, חמש או שש שעות בכל פעם, מאוד כבד, הרבה שעות מתחת למחט. אני יודע שהרבה אנשים מפחדים מהכאב שבקעקוע, אבל לי זה בדרך כלל לא מפריע, לא מזיז לי, יש לי כמעט בכל מקום בגוף, גם כאלה שלא הראיתי. אבל בחזה, כשהמחט הגיעה אל הלב וכשאתה יודע שיש לך שם משהו מתחת, נכנסתי לאזור בגוף שלי שלא הכרתי, זה היה מעבר לפיזי.
אני אמור לעשות לקעקוע קצת שיפורים ונגיעות קטנות אבל מפחד לחזור לשם ולסיים. הרגשתי אז שיוצא ממני משהו, וזה עשה לי קצת רע. אני מפוצץ קעקועים ואני רוצה לעשות עוד, אבל מאז מאוד נרגעתי".
יש משמעות לאישה שבקעקוע?
"יש, אבל יש דברים שאני שומר לעצמי".
יש משהו מאוד רומנטי בציור, גם כמובן בעובדה שבחרת את החזה ואת הלב.
"מאוד רומנטי, אבל זה יותר לאמא. באמת".
והקעקוע האחרון שלך?
"הלב הקטן על האצבע שלי. הרי קעקועים אתה עושה בשביל עצמך, זה משהו שהוא שלך ותמיד יהיה איתך. אז יש לי את הלב, לפעמים צריך לב".
