בת 12 נטלה אנטיביוטיקה - וכמעט מתה מאלרגיה
סטיבן-ג'ונסון היא תסמונת נדירה הפורצת כתגובה אלרגית לתרופות. אצל בת 12 היא פרצה לאחר טיפול אנטיביוטי, ובתוך שעות הידרדר מצבה. רופא מזהיר ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות": "פריחה לאחר תרופה עלולה לסמן שיש סכנת חיים"
לפני כחודש לקתה ילדה בת 12 בשיעול טורדני. רופא הילדים שבדק אותה חשד שהיא נדבקה בשעלת ורשם לה אנטיביוטיקה בשם רספרים למשך שבועיים. הילדה החלה ליטול את התרופה וחזרה לשגרה - אך תגובה אלרגית שפיתחה לאנטיביוטיקה הזו כמעט שעלתה לה בחייה.
היא ניצלה רק הודות לטיפול חירום שקיבלה ביחידה לטיפול נמרץ ילדים במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא.
קראו עוד על תגובות לתרופות :
- מה שלא ידעתם על תופעות לוואי מתרופות
הילדה צרחה מכאבים
"בשבועיים שהילדה שלנו לקחה את התרופה לא היו שום תגובות לוואי," מספר האב. "אבל יומיים אחרי שסיימה את כל הכמות שרשם לה הרופא היא התלוננה על כאבים בחזה, בצוואר ובעורף," הוא מתאר. רופא הילדים בדק אותה פעם נוספת, וכיוון שהוסיפה להשתעל עלה חשד שהיא חלתה בדלקת ריאות ולכן הפנה אותה הרופא לצילום חזה, שלא העיד על דלקת.
"בערך שבועיים אחרי שהפסיקה את האנטיביוטיקה הגעתי בערב הביתה וראיתי את הילדה כשפניה נפוחות, הייתה לה פריחה קלה בצוואר ובחזה וחום גופה עלה".
היא נלקחה לחדר המיון של בית החולים לניאדו ורופאת הילדים שקיבלה אותה חשדה שהיא לקתה במחלת הנשיקה או בשנית, ולכן המליצה על המשך בדיקות בקהילה. "רופא הילדים שוב רשם לה תרופה אנטיביוטית, הפעם ממשפחה אחרת," מתאר האב.
התרופה הועילה והחום ירד, אך הפריחה המשיכה להתפשט. "כעבור יום, בשבת בצהריים, הילדה התחילה לצרוח מכאבים, הפריחה תפסה יותר שטח על פני העור והיא נראתה כבר ממש רע."
האב הבהיל אותה למיון ילדים במאיר. כבר מהבדיקות הראשונות חשדו הרופאים שהיא לקתה בתסמונת סטיבן-ג'ונסון (או אריתמה מולטיפורה:( התפתחות של תגובה אלרגית לתרופות. "בתוך שעות מצבה הידרדר וכבר נשקפה סכנה לחייה," משחזר האב. "כמעט על כל חלק מהגוף שלה, למעט הרגליים, התפתחו שלפוחיות ענק, חלקן בגודל ביצה".
טיפול בריכוז נוגדנים
למקום הוזעק מנהל המחלקה לטיפול נמרץ וריאות ילדים, ד"ר יוסף בן-ארי. "הבנתי מהרופאים שהטיפול האנטיביוטי הראשון שהילדה נטלה כלל את התרופה רספרים, המכילה סולפה. עשיתי אחד ועוד אחד ומיד הבנתי שהיא פיתחה תגובת נגד חריפה לחומר וחייה בסכנה, ולכן הוריתי להעבירה מיידית ליחידה לטיפול נמרץ ילדים," הוא מתאר.
הילדה טופלה בעירוי נוזלים, בריכוז נוגדנים, אימונוגלובולינים - המופקים מאנשים רבים ונועדו לבלום את התהליך האלרגי, ובתזונה משקמת עשירה בקלוריות ובחלבון.
במקביל נקרא גם מומחה לכירורגיה פלסטית לראותה. "השלפוחיות שהתהוו בגופה תפסו כבר למעלה 75%-מ משטח העור, דבר שנחשב למסכן חיים," מתאר ד"ר אבשלום שלום, מנהל היחידה לכירורגיה פלסטית במאיר. "הן נראו כמו כוויות עור בדרגה גבוהה ולכן טופלו ככוויה," הוא מתאר.
בהוראתו נחבשו השלפוחיות. "וכאן התעוררה בעיה," הוא מספר, "כי כדי לעקוב אחר ריפוי הפצעים יש להסיר את החבישה, והדבר מסב סבל וכאב רבים לחולה. לכן השתמשנו בחבישה מתקדמת, המכילה חומרים מחטאים ומעודדי ריפוי, שאותם מניחים על הכוויות ומסירים כעבור יומיים עד חמישה ימים. השארנו רק אזורי פריחה בודדים חשופים, שנועדו לאפשר מעקב יומי."
בתוך ימים ספורים השתפר מצבה, ובתום תקופת אשפוז נוספת היא נשלחה לביתה.
"לאורך חייה השתמשה בתי לא פעם בסוגי אנטיביוטיקה שונים ואף פעם היא לא פיתחה תגובה אלרגית כלשהי," מתאר האב. "זו גם הסיבה שמשכנו זמן, דאגנו אבל לא נלחצנו. רק בדיעבד התברר לאשתי ולי שהגענו לחדר מיון בדקה ."90-ה
אי אפשר לחזות מי יחלה
תסמונת סטיבן-ג'ונסון היא תסמונת נדירה המתאפיינת בצורות שונות של תגובות עור, מפריחה קלה ואדמומיות ועד להופעת שלפוחיות גדולות על פני העור וברקמות הריריות, קשיי נשימה, פגיעה במערכת העיכול, עיוורון, חנק ומוות.
התסמונת פורצת כתגובה אלרגית לתרופות שונות, בהן סוגים מסוימים של אנטיביוטיקה, תרופה להורדת ריכוז חומצת השתן, תרופה למניעת כפיון ועוד.
במהלך התפרצות התסמונת הטיפול הוא בעיקר תומך, תחת השגחה וניטור ביחידה לטיפול נמרץ. נכון להיום, הרופאים לא יכולם לחזות מי עתיד לפתח תסמונת זו.
ד"ר בן-ארי מזהיר את ההורים משאננות: "אל תתעלמו מפריחה שמתהווה על עור הילד בעקבות נטילת תרופה. זה עלול להיות מסכן חיים. אם התגובה העורית קלה וניכר אודם קל בלבד, פנו לרופא הילדים. אבל אם מתפתחים נפיחות בפנים, שינויים בקול ושלפוחיות - מהרו להגיע למיון. כל דקה עלולה להחמיר את מצב הילד".
לפנייה לכתב/ת 
