האם תאגידי המים יחוייבו לפרסם מכרזים?
במשך 20 השנים שחלפו מאז התקבל חוק חובת המכרזים, נמנעו שרי הפנים להרחיב את החוק על התאגידים העירוניים של הרשויות המקומיות המבקשים לרכוש שירותים מספקים. החובה הורחבה היום בוועדת חוקה כאשר משפטנים של משרדי האוצר והמשפטים איימו כי יטרפדו את הנוסח הסופי שהתקבל
הכנסת אישרה פטור ממס לתאגידי המים
דו"ח המבקר: לפקח על התאגידים העירוניים
הקלות לחברות ממשלתיות בקביעת שכר בכירים
חובה זו לא הוטלה על התאגידים במשך 20 השנים שחלפו מקבלת החוק, מאחר שהחוק התנה את תחולתו על התאגידים באישור תקנות ייחודיות שיותאמו להם, אבל עד כה נמנעו שרי הפנים מהתקנת התקנות בעיקר בלחצי התאגידים ובהעדר הסכמה אתם על נוסח כלשהו "שיהיה ייחודי ויתאים להם" לפי כוונת החוק.
אבל גם לאחר אישור התקנות, נראה שטרם נאמרה המלה האחרונה וספק אם התקנות ייושמו במועדן. שכן, מיד לאחר הצבעה הודיעו נציגי הלשכות המשפטיות של משרדי הפנים, המשפטים, האוצר והתמ"ת על הסתייגותם מהנוסח הסופי. הם אמרו שימליצו לשרים לשקול צעדים לעיכוב היישום של התקנות אם ימצאו שהנוסח שאושר פוגע בחוק.
שכן מלכתחילה מועד כניסתן לתוקף לא היה אמור להיות מיידי אלא לאחר חתימת השר עליהן וכעבור 90 יום מפרסומן ברשומות, כלומר לא לפני מחצית מאי.
המשפטנים מסתייגים מנוסח החוק
לדעת המשפטנים, הנוסח הסופי מחליש את תוקפו לגבי התאגידים ועלול לעקר מהתקנות את רוח החוק. לפי החוק מוטלת על שר הפנים חובת התייעצות עם שרי המשפטים והאוצר לפני התקנת התקנות. אבל אפילו הנציג המשפטי של משרד הפנים, הכריז כי ימליץ לשר שלו לבל יחתום על התקנות. היו"ר רותם הגיב בזעם על כוונתם לעכב את יישום התקנות.
לנציג המשפטי של משרד המשפטים, עו"ד חנן ארליך, שאמר כי ימליץ לשר שלו לפעול אצל שר הפנים, אמר רותם, "אתה מאיים ואני אפנה נגדך ליועץ המשפטי לממשלה". היועץ הגיב, "עמדתי היא על דעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר". בנציג האוצר עו"ד ברוך לוברט שאמר כי ימליץ לשר לבחון מחדש את תוצאות ההתייעצות, הטיח רותם, "אני מחליט ולא הוא".
היו"ר רותם טען כי חובת ההתייעצות איננה מחייבת את שר הפנים לקבל את דעת השרים, ועל כל פנים, חברי הכנסת הם המחוקקים והתקנות מקבלות תוקף מתוקף סמכותה של הכנסת אם אושרו כחוק. עם זאת הוא התעלם מכך שאין לו הסכמה אפילו בבית, כשנאמר כי גם היועצים המשפטיים של הוועדה מסתייגים מהנוסח שהתקבל.
בפועל אושרו התקנות בקולותיהם של שניים מחברי הוועדה בלבד (מתוך 13), של היו"ר ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), ושל ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס). האישור ניתן בדיון והצבעה חוזרים לאחר שבהצבעה הראשונה בה השתתפו רק שניהם, התוצאה היתה תיקו והתקנות לא אושרו. רותם תמך ומיכאלי התנגד למרות ששניהם בקואליציה וביקש לפתוח את הדיון מחדש. רותם לא התנגד.
לפני ההצבעה הראשונה נראה כי נוסח התקנות שהתגבש בעבודת הוועדה שהיה מקובל על משרדי המשפטים והאוצר, נתקל בהסתייגות משרד הפנים (שבשליטת ש"ס). עוד במהלך העבודה טען סגן היועץ המשפטי של המשרד, עו"ד נתן בביוף, כי "התקנות לא מספקות תשובות להליכים כלכליים מודרניים, ככל שנכנסו בהן שינויים לעומת העקרונות המנחים את חובת המכרזים שהוטלה על משרדי הממשלה והעיריות".
הוועדה ניסתה בשבועות האחרונים לפשר בין הממשלה שביקשה ערב הבחירות, אחרי סחבת של 20 שנה "לעשות סדר בעסקאות התאגידים שנהפכו לחצר האחורית של הרשויות המקומיות" לבין דרישות החופש עליו התעקשו התאגידים ובעלי הבית העירוניים שלהם הם שאבו עידוד מפסיקת בג"צ שקראה לממשלה "להתגמש איתם".
בין השאר, התקבלה הצעת הוועדה לאפשר לתאגידים לרכוש טובין ושירותים ללא מכרז בתנאי שההתקשרות תהיה עם ספק שתבחר החברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי. משרדי המשפטים והאוצר דחו את הפשרה בטענה שהחברה איננה כפופה לחוק המכרזים כך שהצעת הועדה אינה מתיישבת עם עקרונות החוק ומעקרת את דיני המכרזים.
הדיון החוזר שנערך היום עסק בהסתייגויות שהיו לח"כ מיכאלי (חברו לסיעה של שר הפנים) כך שהנוסח הסופי שעמד להצבעה נטה לטובת התאגידים כגון במתן אפשרות לוועדת המכרזים ללחוץ על זכיין במכרז, לאחר זכייתו, להוריד מהמחיר שהתקבל.
הדיון המסכם היה קצר מהצפוי וניכר היה שהוועדה נחפזת לסגור עניין בדקה ה-90 לפני הבחירות לכנסת הבאה ו"לנקות את השולחן" לפני התחלפות הממשלה. החיפזון עלול להיות בעוכרי התקנות. שכן התערבות המשפטנים עלולה לטרפד את כניסת התקנות לתוקף בלוח הזמנים שקבוע בהן (לא לפני מחצית מאי) מבלי להביא בחשבון את הבחירות ותוצאותיהן המעורפלות.
כ-700 תאגידים מגלגלים מדי שנה כ-7 מיליארד שקל, חלקם מתקציבי הרשויות המקומיות, בעלי הבית.
הוועדה שינתה את נוסח התקנות שהגיש שר הפנים, בין השאר במתן פטור מחובת מכרז לפרויקטים עד לסכום של 139,400 שקל במקום עד 50 אלף שקל שהציע השר, ופטור מחובת מכרז פומבי והסתפקות במכרז "סגור" לפרויקטים עד סכום של 680 אלף שקל במקום עד 200 שקל כהצעת השר.
לפנייה לכתב/ת 
