אוכלוסייה בסיכון: בני 65 נפגעים יותר בתאונות
הולכי רגל מבוגרים מעורבים בתאונות דריסה יותר מחלקם בקרב הולכי הרגל. מה הסיבות לכך ואיך מתמודדים עם התופעה?
על-פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, קשישים בגילאי 65 ומעלה נפגעים בתאונות דרכים בשיעור גבוה מחלקם היחסי בכלל האוכולוסייה. למעשה, קשישים מהווים את קבוצת הסיכון העיקרית בקרב הולכי רגל, ומעורבותם בתאונות ניכרת בכל מדד - יחסית לחלקם באוכלוסייה, למרחקי ההליכה ולמספר החציות של כבישים. למה זה קורה, ואיך אפשר להתמודד עם הסיכונים?
פחות נהיגה, יותר תחבורה ציבורית
בשנת 2011, כמעט אחד מכל חמישה הרוגים בתאונות היה קשיש בגיל 65 ומעלה - שיעור כמעט כפול מחלקם של הקשישים באוכלוסייה. כמחצית מהקשישים שנהרגו בתאונות באותה שנה היו הולכי רגל. על-פי הרשות לבטיחות, יש כמה סיבות לכך שאוכלוסיית הקשישים פגיעה במיוחד:
- היחלשות הגוף - גורמת לכך שקשישים סובלים מפגיעות חמורות במיוחד או אף קטלניות בזמן תאונה.
- מגבלות התנהגות - מגבלות פיזיולוגיות גורמות לכך שקשישים חוצים כבישים לאט, ואף נוטים לחצות באמצע הכביש.
- יכולת קוגניטיבית - ירידה ביכולת הקוגניטיבית גורמת לכך שקשישים מתקשים, בין השאר, להעריך מהירויות.
- יכולת ראיה - ההידרדרות הפיזיולוגית גורמת גם לתופעות כמו שדה ראיה קטן יחסית.
תופעות אלה משפיעות על קשישים גם כהולכי רגל, וגם כנהגים. רבים מהנהגים הקשישים, כך מסבירים ברשות, מודעים היטב להידרדרות היכולות הפיזיולוגיות והקוגניטיביות, ולכן בוחרים לצמצם את חשיפתם לסיכונים. איך? למשל באמצעות ביצוע נסיעות הכרחיות בלבד, ויתור על נסיעה בחושך או בתנאי מזג אוויר קשים, והגברת השימוש בתחבורה ציבורית.
הצטרפו למבצע "מחממים בידידות" של ynet והקרן לידידות
עם זאת, ברשות מציינים כי בכל הנוגע לשינויים בהרגלי הנהיגה, יש לנקוט זהירות ולגלות רגישות. "פרידה מהמכונית עלולה להיראות בעיני קשישים כצעד נוסף אל תוך הזקנה", מזהירים שם. "רצוי לעשות זאת בהדרגה ובהסכמה". ראוי להזכיר גם כי נהגים מגיל 70 ומעלה נדרשים לעבור בדיקה רפואית אחת לחמש שנים, ומגיל שמונים - אחת לשנתיים.
תמיד על המדרכה, ורחוק מהכביש
וכיצד מתמודדים עם בעיות הבטיחות של הולכי רגל קשישים? ברשות מסבירים כי כל תוכנית לצמצום היפגעותם של קשישים צריכה לכלול כמה מרכיבים שונים - אמצעים חינוכיים, הסברה, פתרונות תשתית ואף שינויים בתכנון כלי הרכב. מאחר שחלק מהאמצעים דורשים זמן או משאבים כלכליים, נראה כי השיפור הזמין ביותר הוא באמצעות הסברה - ולכן מציעים ברשות לקשישים לאמץ הרגלים בטיחותיים. בעלון שפרסמה, ממליצה הרשות על כמה הרגלים:
- מדרכה - יש ללכת רק על המדרכה, ורחוק ככל האפשר מהכביש.
- זהירות - גם על המדרכה יש לגלות עירנות וזהירות, אפילו מכלי רכב חונים.
- טלפון - טלפונים ניידים מסיחים את הדעת. חייבים לענות? עצרו, ועימדו על המדרכה.
- חציה - גשר, מנהרה, מעבר חציה מרומזר, מעבר מסומן - יש לחצות רק במקומות מוסדרים.
- עזרה - למי שמתקשה בהליכה, מומלץ לבקש סיוע בזמן חציית הכביש, אפילו במעבר מסומן.
ומה קורה כאשר אין מעבר חציה קרוב? ברשות מסבירים כי במקרים אלה "חשוב לבחור מקום שבו אפשר לראות היטב את תנועת כלי הרכב מכל הכיוונים". לאחר שנבחר מקום מתאים, יש לנקוט אמצעי זהירות מוכרים היטב, כמו להביט לכל הכיוונים, לרדת לכביש בזהירות, לחצות מהר ככל האפשר - ולהמשיך להביט לצדדים גם בזמן החציה.
הזכות להתנייד באופן עצמאי
התמודדות עם בעיות הבטיחות של קשישים היא אחת המשימות העיקריות של הרשויות השונות בישראל - והיא צפויה להפוך לחשובה עוד יותר, שכן אוכלוסיית הקשישים צפויה לגדול בשנים הקרובות, כתוצאה מהזדקנות האוכלוסייה. ברשות אף מזהירים כי כתוצאה מהזדקנות האוכלוסייה, קיים חשש ששיעור ההיפגעות של קשישים יגדל בשנים הקרובות.
עם זאת, ברשות לבטיחות גם מזכירים כי לקשישים קיימת זכות לנהוג כמו לכל קבוצת גיל אחרת באוכלוסייה. "העובדה שההורים שלנו מזדקנים, ואפשר שהם סובלים ממחלות או מגבלות, אין פירושה שהם אינם זכאים להמשיך להתנייד באופן עצמאי, ולנהוג כמו כל אחד מאיתנו".
לפנייה לכתב/ת 
