לקושש קשיש

חברי וחברות כנסת יקרים לעתיד, בשם בני גילי, אחי ואחיותיי לקשישות, ברצוני לומר לכם תודה. תודה שסוף סוף הפנמתם ושהחלטתם אחת ולתמיד לשים את הסוגיה על השולחן. תודה שהפסקתם להתעלם, שזכרתם אותנו, שלא שכחתם. תודה שהגעתם למסקנה המתבקשת שאנחנו חשובים לא פחות ממעמד הביניים או הגרעין האירני.

תודה שהבנתם שהמצב חמור ושיש לעשות מעשה כאן ועכשיו. תודה שפתחתם את הלב והאוזניים והקשבתם לקול החלוש שזעק לעזרה. תודה שגיבשתם תוכנית אמיתית למיגור התופעה. תודה שהכנסתם אותנו למצע שלכם, לתשדיר התעמולה, לנאומים והעלתם אותנו על סדר היום. תודה.

לטורים הקודמים:

• "זאת חוויה מכוננת שהגוף שלך מתחיל לבגוד בך"
• "שילך קיבינימט הכתב והתובנות המדכאות שלו"
• בדד, בגיל 81
• זעקה שנותרה אילמת
  

אנשים אמרו לי שבגילי זה לא בריא להתרגש, שאתם כמו זקן עם אלצהיימר, תמיד מבטיחים לפני הבחירות ואחר כך שוכחים, אבל אני תמיד ידעתי. תמיד ידעתי שבסוף אתם תהיו שם בשבילנו, שתתגייסו למטרה, שתתפכחו, שייפול לכם האסימון.

"תזכרו את כל מה שאנחנו עשינו בשביל מדינה"

ידעתי שיום יבוא ואיתו יגיע הרגע המכונן בו אתם תזכרו את כל מה שאנחנו עשינו בשביל מדינה. לאורך כל הדרך האמנתי בכם, אני נשבע, גם כשכולם אמרו שאתם חרא ושפוליטיקה זה חרא, שהכול קומבינות וכולכם מושחתים ושבסוף אתם תדאגו רק לתחת של עצמכם. "הפעם הם ידאגו גם לישבן המקומט שלנו", עניתי למלעיזים, "אין מצב שהם שוב משתמשים בנו לצורכי תעמולה זולה!".

אתם, הפוליטיקאים הרי מכירים את מצבנו טוב יותר מכל אחד אחר. אתם אלו שיושבים בוועדות, מקבלים את הדוחות, רואים את הסטטיסטיקות שומעים את ההסברים. בינכם ניתן למצוא לוחמים לשעבר, משרתי ציבור, אנשי רוח, דת, כלכלנים, אקדמאיים, אתם הרי מלח הארץ. לכן אני מסרב להאמין שדווקא אתם תעשו בנו עכשיו ניצול ציני קר, שדווקא אתם תשתמשו עכשיו באיזה סבתא מסכנה עם מבט אומלל בעניים לסרטון תעמולה רק כדי לקושש עוד כמה מנדטים. אני פשוט מסרב להאמין.

בחלומי אני כבר מפנטז על היום שאחרי הבחירות, כשישראל תהפוך לגן עדן לקשישים. אז יתאחדו להן כל המפלגות, מימין ומשמאל המפה הפוליטית וישימו פעם אחת ולתמיד קץ לסבל.

כשהיום הזה יגיע, מאות אלפי קשישים בישראל יחיו מקצבה נורמאלית ויזכו לאכול ארוחות טובות ומשביעות. ביום שאחרי נהנה מטיפולי שיניים בחינם ומסל תרופות זול במיוחד. ביום שאחרי נוכל לקבל עזרה מינימאלית גם אם לא עברנו מבחן משפיל של ביטוח לאומי.

ביום שאחרי תחבורה ציבורית לקשישים תהיה חינם וכל זקן וזקנה יהיו זכאים לדיור מוגן על חשבון המדינה. ביום שאחרי נוכל לשבת בבתי קפה, לאכול פעם פעמיים בשנה במסעדה, ללכת לסרט, לקנות מתנת יום הולדת לנכד. ביום שאחרי לא נצטרך לדאוג כל החודש לחשבון החשמל ונתקלח במים חמים כל יום. ביום שאחרי לא נצטרך לבחור בין מזון, חימום או תרופות. ביום שאחרי יהיה פה שמח וצעירים וקשישים יישבו יחדיו בחברותא וישרו שירי ארץ ישראל הישנה בשילוב הפרויקט של רביבו.

בעוד שמונה ימים, אעשה מעשה ואלך להצביע. אעמוד בקלפי עם תחושת אחריות לאומית כבדה ואשלשל את הפתק שלכם. אני יודע שהפעם לא תאכזבו אותי, שהפעם תעמדו בהבטחות, שהפעם זו לא חלטורה. אנו סומכים עליכם בעניים עצומות, פשוט כי אין לנו ברירה.

• בימים הקרובים שוקו יחיה מקצבת זקנה, יתמודד עם הדילמות של סבתא שלו ושל כולנו וידווח כאן על החוויות שעבר.
• מה קורה אצלכם בבניין? בשכונה? מכירים קשיש/ה שזקוק לשמיכה או תנור? העבירו את הפרטים למייל kyedidut@ifcj.org.il  וננסה לסייע להם.
• רוצים לסייע לקשישים לעבור חורף חם יותר? הצטרפו למבצע "מחממים בידידות " של ynet והקרן לידידות . בעמוד המבצע מופיעים פרטים להיכן ניתן להעביר שמיכות, תנורים שמישים, מעילים וציוד חימום לחורף. מתכוונים להגיע ולתרום ציוד? שלחו מייל ל- kyedidut@ifcj.org.il כדי שנוכל להיערך בהתאם לכמויות התרומות.