רשות המים: "ישראל כבר לא מתייבשת"
גשמי הברכה ממלאים את הכנרת, שלפי ההערכה תגיע בסוף החורף כמעט לקו האדום העליון. ברשות המים כבר מכתירים את ישראל כ"מעצמת מים תעשייתית" שמייצרת מים בעצמה: "עברנו מהפכה". ולמרות זאת - המים שוב מתייקרים
גשר דגניה כנראה לא ייפתח החורף, אבל הכנרת צפויה להגיע קרוב מאוד לסף זה: על פי הערכת רשות המים, כ-70 סנטימטרים בלבד יחסרו למפלס הכנרת בסוף החורף על מנת להגיע לקו האדום העליון. מאז החלה הסופה ביום שישי שעבר עלה גובה המפלס ב-89 סנטימטרים. בחורף מלא עולה בממוצע המפלס ב-1.60 מטרים בלבד. "ישראל כבר לא מתייבשת", אמרו ברשות המים. ולמרות זאת, מחירי המים ממשיכים לעלות בתחילת השנה - אחרי שבשלוש השנים האחרונות כבר התייקרו ב-22-13 אחוזים.
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet
ברשות המים אמרו עם זאת כי הגירעון שהצטבר במאגרי המים בשנים האחרונות עומד על כמיליארד קוב. אורי שור, דובר רשות המים, הסביר: "השנה יעלה גובה מפלס הכנרת יותר מאשר בשנה ממוצעת וזה מצוין. עם זאת, השוואה של המפלס הנוכחי לעומת המפלס אשתקד אינה מדד מייצג, מכיוון שרשות המים מבצעת פחות שאיבות מהכנרת. השאיבות מהאגם פחתו בשנתיים האחרונות במטרה לשקם את מקורות המים, מה גם שמפעלי ההתפלה מאפשרים זאת".
כשיורד גשם, הוא יורד על הכול, ולפיכך לא רק הכנרת זכתה לכמויות מים לאחרונה, אלא גם אקוויפר החוף וההר. אולם בשני המאגרים הללו מחלחלים המים לאִטם עד שיגיעו לשכבה חרסיתית ובלתי חדירה, ורק אז ניתן יהיה למדוד את הכמות שהתווספה לאקוויפרים בעקבות השבוע הסוער האחרון.
על כן נעשות המדידות באקוויפר אחת לחודש, ולא מדי יום כפי שקורה בכנרת. "כמויות המים שמחלחלות לאקוויפרים תלויות גם בפריסה של מי הגשמים. אם על הכנרת יורדים 100 מילימטר גשם תוך כמה דקות, המפלס עולה בעשרה סנטימטר. על פני האדמה, לעומת זאת, אם תרד כמות עצומה של מים בזמן קצר, הרוב לא יחלחל אלא יזרום. לעומת זאת, אם כמות פחותה יותר תרד באותו תא השטח בתהליך אטי ובפריסה רחבה, הכול יחלחל. כך שלא רק הכמות קובעת", הסביר שור. לדבריו, באופן תיאורטי האקוויפרים יכולים להתמלא עד אפס מקום, אבל הוא לא מאמין שזה יקרה. "במצב כזה תהיה שפיעה מקסימלית בנהרות ובנחלים".
עוד הסביר שור כי "בקמפיינים האחרונים נמנעו מלומר שישראל מתייבשת. מדינת ישראל עברה מהפכה. היום אנחנו מעצמת מים תעשייתית. כמות המים המיוצרת גדולה פי שניים מכמות המים שמספקת הכנרת. 40 אחוזים מהמים המסופקים לבית ולעיר מגיעים ממתקני התפלה".
אז ממה נובע עדיין המחסור המדובר? שור הסביר שחלקו טמון בצריכת המים של התעשייה והחקלאות. "אנחנו מתפילים היום 330 מיליון קוב מים. הצריכה הביתית עומדת על כ-700 מיליון קוב. הצריכה החקלאית עומדת על כמיליארד קוב, אבל כמחציתה ממים שפירים (מי שתייה) ומחציתה ממים שוליים שאינם ראויים לשתייה".
האם כמויות הגשמים שירדו השבוע במרכז הארץ וגרמו בחלקם להצפות ולסתימת הניקוז יכלו לתרום למצב משק המים יותר במקום לזרום לים? מדבריו של שור עולה כי לא צריך לבכות על גשם שנשפך. הסיבה לכך, כמו תמיד, כלכלית: המקרים שבהם עלה הירקון או האיילון על גדותיו הם נדירים. מחירי הקרקע כה גבוהים במרכז, כך שלא משתלם לבנות
מתקן אגירה במקום. "כחמישה אחוזים ממי הגשמים שיורדים במהלך החורף הולכים לאיבוד. כמויות המים שהציפו את האיילון אמנם גבוהות, אבל זה קורה אחת ל-20 שנה. גם בעבר היו הצעות לתפוס את המים הללו במאגר. אבל לבנות מאגר מים בגוש דן, לטפל במים האלה, לנקות ולהזרים אותם לצרכן הקצה - החוצה מגוש דן - זה תהליך שיהפוך את המים ליקרים יותר ממים שפירים אחרים, ולא יהיה אף חקלאי שיקנה אותם. גם האדמה שצריך לקנות כדי להקים מאגר בגוש דן תהיה יקרה. ורק כדי שהמאגר הזה יתמלא פעם ב-20 שנה, זה לא כלכלי".
בהקשר הכלכלי לא ניתן שלא להזכיר את מחירי המים, שצפויים לעלות בשלושה אחוזים למרות כמויות המשקעים הגדולות שירדו לאחרונה. בשלוש שנים התייקר מחיר המים ב-22-13 אחוזים. מבקר המדינה אף התריע מפני הכוונה להטיל את עלויות הרפורמה שכוללת את ההתפלה והקמת התאגידים על חשבון האזרח, אך נדמה שדבריו נפלו על אוזניים ערלות.
לפנייה לכתב/ת 
