מי ישלם 3.5 מיליארד שקל על אבטחת מאגרי הגז
הודות לגילוי מאגרי הגז, מחודש אפריל ישראל תלך בהדרגה לעצמאות אנרגטית, להפחתת עלויות החשמל ולהגברת קצב הצמיחה. בשנת 2013 יזדקק הצבא לכ-3.5 מיליארד שקל כדי לייסד את מערך האבטחה שיגן על הנכס הלאומי החדש, ובהמשך לעוד מאות מיליונים מדי שנה. מקור הכסף יהווה מוקד לוויכוח
הקדנציה של הממשלה הבאה תיפתח בסערה, עם תקציב מדינה חדש שיכלול גזירות רבות . גם הפעם, יופנה הזרקור לתקציב הביטחון ולשאלה, האם הוא מנופח מדי? במשרד האוצר יציגו נתונים שלפיהם התקציב חורג מהמגבלה שנקבעה לו במתווה ברודט, בעוד שבמערכת הביטחון יסבירו כי החריגות נובעות מתוספות ייעודיות שניתנו לאחר שהממשלה הטילה על הצבא משימות שאינן במסגרת הגדרת התפקיד שלו.
גפני מעכב קיצוץ של 2.5 מיליארד שקל בביטחון
גורמים באוצר: משרד הביטחון מנהל מסע הפחדה
משרד הביטחון דורש: 66 מיליארד שקל
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
בקדנציה החולפת עמדו משימות כגון השבחת הקרקעות שיפנה צה"ל ממרכז הארץ ובניית גדר המערכת בגבול מצרים במוקד המאבק. באוצר ניסו לטעון כי תקצוב הפעולות הללו מהווה תוספת לתקציב הביטחון בעוד שבמשרד הביטחון טענו כי מדובר בתוספת ייעודית למשימות חיצוניות.
אוצר שיש לשמור עליו היטב
כבר עתה, ניתן להצביע על הסוגיה שתהווה סלע מחלוקת בין שני המשרדים - מערך האבטחה של מאגרי הגז הטבעי שנתגלו מול חופי ישראל. התגלית המשמחת הזו - צפויה החל מחודש אפריל הקרוב להביא את ישראל, בהדרגה, לעצמאות אנרגטית, להפחית את עלויות החשמל ולהגביר את קצב הצמיחה.
מנגד, מדובר באוצר שיש לשמור עליו היטב. מאגרי הגז של ישראל ממוקמים מרחק של חצי שעת הפלגה מעזה בסירת דיג וניתן גם לפגוע בהם באמצעות ירי טילים מחופי לבנון. בשנת 2013 יזדקק הצבא לכ-3.5 מיליארד שקל כדי לייסד את מערך האבטחה שיגן על הנכס הלאומי החדש ובהמשך לתקציב של כ-400 מיליון שקל בשנה.
עלות האבטחה לשנה הנוכחית מחולקת לעלות חד פעמית של כ-3 מיליארד שקל לבניית הכוח המגן ועוד עלות של 400 מיליון שקל להפעלתו השוטפת. כוח המגן שמבקש חיל הים לבנות יבוסס על 4 ספינות סיור המסוגלות לשייט למרחקים ארוכים יחסית, כאשר עלות כל ספינה היא בין 100 ל-120 מיליון דולר. בנוסף, מבקש הצבא לרכוש 3 ספינות סיור קטנות ("דבורה"), מטוס ללא טייס שיסרוק את השטח שבו ממוקמים מאגרי הגז, מכ"מים ואמצעי מעקב ותצפית נוספים.
גם התפעול השוטף דורש תקצוב. בצבא מעוניינים שבכל רגע נתון יסיירו שני כלים בים, ספינה גדולה ועוד "דבורה", ויטוס מל"ט באוויר. בנוסף, מניעת פיגוע במים הכלכליים של מדינת ישראל דורשת הכוונה מחדש של מערך המודיעין הישראלי, על מנת שימקד את תשומת ליבו בנעשה בעולם האסדות, על מנת לאתר מראש חדירה של גורמים עוינים לכלי שיט בינלאומיים.
המים הכלכליים של ישראל - גדולים משטח המדינה
משימת ההגנה על מאגרי הגז היא משימה מורכבת במיוחד בשל התנאים המיוחדים השוררים במים הכלכליים של המדינה. על פי אמנות בינלאומיות, המים הכלכליים של ישראל משתרעים ממרחק של 23 ק"מ מחופי המדינה (גבול המים הריבוניים) ועד למחצית המרחק בין ישראל לקפריסין. מדובר בשטח שגודלו 28 קמ"ר, יותר משטחה של מדינת ישראל כולה (כ-22 אלף קמ"ר).
מעבר לגודל העצום של השטח שיש לאבטח, מדובר בשטח שהריבונות הישראלית חלה עליו רק באופן חלקי. בניגוד למצב במים הטריטוריאליים, במים הכלכליים מותר לכל כלי שיט לנוע בחופשיות ולא ניתן לפגוע בו אלא אם כן התקרב למרחק של פחות מ-500 מטר מכלי השיט שעליו מגנה המדינה וזאת מבלי לזהות את עצמו או להצהיר על כוונתו. מגבלה זו הופכת את ההגנה על אסדות הקידוח לקשה ומועדת לתקריות בינלאומיות.
לבסוף, גם אופי העבודה של מאגרי הגז מקשה על האבטחה. אסדות הקידוח הן כלים כבדים שהנעתן ממקום למקום איטית. בנוסף, עלות עבודתה של אסדת קידוח יכולה להגיע לעשרות אלפי דולרים ביום וכל עיכוב גורם להפסדים כבדים.
המורכבויות הללו הופכות את פרויקט ההגנה על מאגרי הגז לאחד הפרויקטים המאתגרים שניצבים בפני מערכת הביטחון השנה. העלויות הגבוהות שלו הופכות אותו לאחד הפרויקטים היקרים המוצבים בפני הממשלה והכנסת השנה.
הפוטנציאל הכלכלי האדיר, הגלום במאגרי הגז, אינו מאפשר לממשלה לדחות את הטיפול בנושא. המחיר הכלכלי שגבו הפיגועים בצינורות הגז בסיני מכיסו של כל אזרח במדינת ישראל הבהיר זאת מעבר לכל ספק. מנגד, דווקא בשל החיוניות הברורה של הפרויקט, קיים חשש כי הגדרת הפרויקט כתוספת חריגה למשרד הביטחון יהפוך אותו לערוץ חשאי לניפוח תקציבו.
כרגע, מונח הפרויקט על שולחנה של המועצה לביטחון לאומי והיא צפויה להגיש את חוות דעתה בחודשים הקרובים. חוות הדעת הזו תיתן את אות הפתיחה לדיונים בין משרד האוצר למשרד הביטחון.
לפנייה לכתב/ת 
