קבר הורדוס ישוחזר ויתנשא לגובה 25 מטר

האם בקרוב גם לישראל יהיה קבר מונומנטלי? קבר הורדוס ישוחזר ויהפוך למבנה שיתנשא לגובה של 25 מטרים וניתן יהיה לראות אותו היטב מכיוון ירושלים. כך חשף היום (ב') מזכיר הממשלה עו"ד צבי האוזר במסיבת עיתונאים לסיכום שלוש שנים ליישום התוכנית להעצמת אתרי מורשת לאומית שקיבלה מיתוג חדש ותיקרא "ציוני דרך". עלות הפרויקט נאמדת בשני מיליון שקלים, כחלק מתוכנית אתרי המורשת, שעלותה 700 מיליון שקלים.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet

המבנה יתנשא לגובה של 25 מטרים. מודל קבר הורדוס(צילום: באדיבות משרד רה"מ )

אחד האתרים הכלולים בתוכנית הוא ההרודיון - השוכן על גבעה המתנשאת לגובה 758 מטרים כ-12 ק"מ מדרום לירושלים, בסמוך ליישובים נוקדים ותקוע. המלך הורדוס הקים בהרודיון בין השנים 23 ועד 15 לפני הספירה מבנה המשלב ארמון ומבצר חזק ולבסוף באחרית ימיו את קברו שלו.

ההרודיון הוא אחד המבנים המרשימים ביותר של העולם הקדמון והוא הוקף חומה כפולה שקוטרה 63 מטרים והתנשאה לגובה של שבע קומות. בתוך המבנה הוקם ארמון פרטי, שכלל אולמות, חצרות ובתי מרחץ מפוארים. זה היה המקום היחיד שהורדוס גם נתן לו את שמו.

בזכות עבודתו של הארכיאולוג אהוד נצר ז"ל (שנפל אל מותו באתר) נמצא במקום קברו של הורדוס - דבר המהווה אטרקציה עולמית. ישנה כוונה לשחזר את קבר הורדוס שהתנשא ל-25 מטרים ולבנות אותו כמודל מתפרק. עלות הפרויקט נאמדת בכשני מליון שקלים. באתר נמצאים כיום שברי הקבר המקורי (שכנראה נותץ על ידי מורדי בר-כוכבא), כך שהמומחים סבורים שניתן לבנות העתק מדויק.

כיום הוצב העתק של הקבר בגובה של ארבעה מטרים בלבד. במקביל שוקם חדר האח"מים ומתחם הקבר שכולל פרסקאות נדירות. משרד ראש הממשלה יקיים בחודש מרס הקרוב שימוע ציבורי כדי להתמודד עם התנגדויות.

שינויים משמעותיים באזור ההרודיון

בתוכנית הושקעו עד כה כ-700 מליון שקל - מתוכם מחצית במימון ממשלתי ומחצית במימון משלים. התוכנית שפרוסה על פני שבע שנים כוללת כ-300 מיזמים החל מתקופה המקרא, דרך תקופת בית שני, המשנה והתלמוד, היישוב הישן, העליות הראשונות, העליות המאוחרות וראשית המדינה.

מבין 300 המיזמים כבר הושלמה העבודה על 108 ובהם: שדרוג היכל העצמאות בתל-אביב, שחזור טחנת הרוח בימין משה, שיקום צריף הנשיא בן צבי בירושלים, עבודות שימור בחפירת מצודת דוד ובור ירמיהו שבעיר דוד וכן שיקום חלקת הנשיא בהר המנוחות בגבעת שאול בירושלים.

גם בתחום הבלתי-מוחשי הסתיימו שני פרויקטים: מיזם "ישראלית נגלית לעין" (איסוף תמונות של המדינה והארץ מאלבומי תמונות פרטיים והעלאתם ברשת, שבמסגרתו נאספו כ-20,000 תמונות מארבע ערים והמיזם יורחב לתשע ערים נוספות) והמיזם "לאסוף את השברים" - איסוף פריטים אישיים מתקופת השואה, שבמסגרתו נאספו 60 אלף פריטים חדשים.

מיזמים אחרים שנמצאים בביצוע בתחום הארכיאולוגיה הם: עין קשתות (אום אל קנטיר) - שיקום בית הכנסת העתיק שברמת הגולן, אום אל אומדן במודיעין - שימור שרידי הכפר ובית הכנסת וכן בית שערים - המחשת מערות המנורה והכשרתן למבקרים.

בתחום הציונות החדשה: הקמת מוזיאון הרעות במצודת כ"ח בגליל (שעליה כתב חיים גורי את שיר הרעות הידוע), שחזור בית הילדים בגשר הישנה, שחזור חצר המשק בחצר כנרת ותכנון מוזיאון איינשטיין בירושלים. מוזיאון איינשטיין ייבנה בגבעת רם בצורת המוח של איינשטיין ויכלול את כל הפריטים והמורשת הרוחנית שלו שאותה הוריש לאוניברסיטה העברית. את המבנה המיוחד יתכנן נורמן פוסטר האדריכל הבריטי הידוע שתכנן את כיפת הזכוכית בבניין הרייכסטאג בברלין וגשר המילניום בלונדון.

בתחום מורשת בלתי-מוחשית: הקמת פורטל רשת ארכיוני ישראל (בשלב הראשון פיילוט של שמונה ארכיונים), דיגיטיציה והנגשה של הארכיון המנדטורי, ארכיון הצליל הלאומי והקמת ארכיון לאומנות יהודית.

במסגרת התוכנית גם בוצעו 100 מיזמים קטנים המכונים "ציוניוני דרך" שמתוקצבים בסכום של עד 50,000 שקל כל אחד כמו לדוגמה שחזור הריהוט ההיסטורי באחוזת דוברובין או שיפוץ דלתות הכניסה של מוזיאון העלייה בזכרון יעקב.

הנגשה טכנולוגית למיזמים

האוזר הציג את המיתוג החדש של התוכנית שתיקרא "ציוני דרך" ותקבל לוגו חדש המשלב חמישה צבעים שמסמלים ממלכתיות, ישראליות, טבע, אנושיות ועתיד, ברוח העיצוב של מגן דוד ושביל ישראל. כדי להנגיש את המיזמים לציבור בעידן הטכנולוגי הוחלט על שילוב אתרי המורשת באינטרנט ובאפליקציות לסמארטפונים וטאבלטים, כך שיוצגו על מפות גוגל, יומחשו במודלים תלת ממדיים ויקושרו בתוכנית ניווט. לצורך כך עוצב "נעץ גוגל" בצורת הצבר הישראלי. אייקון זה יעטר את האתרים על המפות השונות ובהמשך ניתן יהיה לקבל דרכו הסברים אינטראקטיביים.

ועדת השרים לסמלים וטקסים החליטה באחרונה שיום העצמאות

הקרוב יהיה בסימן שנת המורשת הלאומית. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי "תוכנית המורשת של הממשלה מבטאת את המחויבות להנחית לילדינו את מורשת ישראל והציונות".

מזכיר הממשלה האוזר העריך שתקציב תוכנית מורשת לאומית לא יפגע בגזירות התקציב הצפויות אחרי הבחירות. האוזר אמר כי אחד מהישגי הפרויקט היה לשלב את כל הגופים שעוסקים באתרי מורשת: רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות והמועצה לשימור אתרי מורשת.

לדברי האוזר, "ישראל הפסיקה לשקם אתרי מורשת מאז שנות ה-50. הנושא פשוט ירד מסדר היום הציבורי. מדינה שמכבדת את עצמה לא יכולה להרשות לעצמה להתייחס בהזנחה לאתרי המורשת שלה. היכולת שלנו כקהילה להתמודד עם אתגרי העתיד תלויה לא רק בכלכלה ובצבא אלא גם בחוסן הלאומי שלנו, להבין מאיפה בנו ולאן אנו הולכים. אנו מחויבים להעביר את המקל התרבותי הזה לילדינו ונכדינו".