מ"לולה" לאנה פרנק: ראיון עם פרנקה פוטנטה
"ריאן מרפי הציע לי את התפקיד של אנה פרנק בסדרה 'אימה אמריקנית'. ברור לי שהצופים יחוו הלם מסוים מהדמות", מספרת השחקנית הגרמניה פרנקה פוטנטה, שגילמה את לולה בסרט "ראן לולה ראן" ונכנסת כעת לנעליה של הנערה היהודיה
העונה השניה של "אימה אמריקנית", אינה מפחדת לשחוט פרות קדושות. אחרי שהתעסקה בפרקים הראשונים בהומסקסואליות, דת ועינויים, הגיע בהמשך גם תורה של השואה. בפרק שישודר הערב (ג', 22:50, ערוץ yes Oh HD), השחקנית הגרמניה פרנקה פוטנטה (הזכורה מהסרט "ראן לולה, ראן" וכמושא אהבתו של מאט דיימון בסרט "זהות כפולה") מגיעה למוסד הסגור בתור אנה פרנק. כן, כן. ההיא מהיומן.
עוד "אימה אמריקנית" בערוץ הטלוויזיה של ynet:
"אנה פרנק" של יוצר הסדרה ריאן מרפי חיה וקיימת. היא ברחה מאירופה לארצות הברית והסתירה את זהותה האמיתית. יש צופים שיאמרו שמרפי חצה את הגבול, או לחילופין הכניס את הצופים לגבולות שאינם מכירים. לפוטנטה יש הסבר אחר לחוט התיל שנמתח: "כמו שבסרטי היצ'קוק יש רגע מסוים שבו מישהו טוען משהו מסויים, או מעמיד פנים, ואז כצופים שעברו איזשהו תהליך עם הדמות אנחנו חווים הלם מסוים, אומרים לעצמנו: 'רק רגע, האם זה יתכן בכלל? זה אבסורד!'. אז אני הרגשתי שלאנה ישנה הטקסטורה הזאת", היא מספרת בראיון ל-ynet.
איך בכלל לוהקת לסדרה?
"ריאן מרפי ביקש להפגש איתי. אני חושבת שבאופן כללי הסדרה עוררה בי סקרנות. כשנפגשנו הוא אמר לי:'יש לי תפקיד מדהים בשבילך, את תרצי לעשות את זה'. הוא לא הרחיב על זה יותר, רק שלח לי את התסריט".
פוטנטה (38) נולדה וגדלה בגרמניה, בת לאב מורה ואם סייעת רפואית. את רוב האנגלית שלה למדה במסגרת פרויקט חילופי סטודנטים בבית הספר, בזכותו שהתה ולמדה מספר חודשים בטקסס. כשחזרה לגרמניה החלה ללמוד משחק ולקחה חלק בסרטי סטודנטים. הסרט "ראן לולה, ראן" של הבמאי טום טיקוור (איתו גם ניהלה רומן) היה זה שפתח לה את שערי הוליווד. למרות ניסיון המשחק העשיר, פוטנטה מדגישה שדווקא העבודה עם ג'סיקה לאנג בסדרה הותירה בה רושם עמוק.
"אני לא פרגית", היא אומרת, "אבל בשביל שחקנית צעירה, לראות שחקנים כאלה שנשארו במקצוע הרבה זמן, ושלא מפסיקים להדהים את הקהל - זה מרתק. היא זכתה באמי על התפקיד הזה, וכשהלכתי לעבודה בזמן צילומי הסדרה תמיד אמרתי לבעלי ש'אני יוצאת לשיעור משחק'. פשוט לשבת, להסתכל ולספוג".
מה ספגת ממנה?
"אני חושבת שהסתכלתי על איך שחקנים מסוגה מתנהלים. תראה, אני בן אדם מאוד זורם. אני מנסה להתפקס, אבל אני מדברת וצוחקת הרבה. אבל כשאתה רואה אנשים כאלה מנוסים שלא מגלים מעצמם יותר מדי מחוץ לצילומים, זה כאילו שהם שומרים את האנרגיה שלהם ומתעלים אותה למקומות מסויימים. הרגשתי שג'סיקה עושה את זה ממש טוב. זה נראה כאילו היא אוספת את עצמה והכל בשליטה, וזה היה סוג של שדה אנרגיה כזה. כששיחקתי מולה זה היה כאילו אני שבויה בקסם שלה".
את מדברת במונחים של 'אנרגיות'. את טיפוס רוחני?
"תראה, היה ירח מלא אתמול, ולא הצלחתי להירדם. אני חושבת שזה קשור אחד לשני. אז כן... אני מאמינה באנרגיה. וזה מסוג הדברים שאני חושבת שאני אסתכל בהם יותר לעומק בהמשך החיים שלי. זה נשמע נורא, אבל כרגע אין לי זמן לדברים האלה. אני בן אדם מאוד מקורקע. אני מאוד מסודרת, ותמיד מסתכלת קדימה".
אחד הדברים ששינו את חייה של פוטנטה בשנים האחרונות הוא לידת בתה הראשונה ב-2011, זמן קצר לפני שנישאה לבעלה, השחקן האמריקני דרק ריצ'רדסון, המשתתף קבוע בימים אלה בסדרה "סדנה לעצבים" לצד צ'רלי שין.
"אני יודעת לעשות את ההפרדה", היא מספרת על המעבר המשפחתי להוליווד. "עבודה זה עבודה, ומשפחה זה חיים פרטיים. כל דבר שהוא חדש הוא קשה, אבל עד עכשיו זה בסדר. אני מרגישה שסדר העדיפויות שלי קצת השתנה. אם אני צריכה להיות שם בשביל הילדה שלי, אז אתה יודע, אני ארוץ ואהיה שם. לעומת זאת, לא תראה אותי רצה לכיוון סט של סרט. אבל זה נורמלי, לא?".
יש משהו שאת מפחדת ממנו?
"בעבר ממש פחדתי מטיסות, אבל עכשיו זה מותרות. אני אמא אז אני לא יכולה להרשות לעצמי לפחד מדברים כאלה. לפעמים מגיעים למסקנות שחלק מהפחדים שלנו זה כמו סוג של תחביב שאנחנו מטפחים כל השנים. אבל כן, אני מפחדת מאובדן. מפחדת ממוות, ועם הצורך להתמודד איתו".
העונה סובבת סביב הקשר בין שפיות לדת. את חושבת שיש קשר כזה?
"אם אנשים לא 'משתמשים' נכון בדת, היא מוליכה אותם למקומות הלא נכונים או למטרה הלא נכונה, אז כן, זה יכול להיות מסוכן ולגבול בחוסר שפיות".
אז נראה לך הגיוני שהפכו דעות מהסוג הזה לסדרת אימה?
"האמת היא שהדבר הראשון שעולה בדעתי כשאני רואה הסדרה הוא, משום מה, לא אימה. מאותה סיבה ש'תינוקה של רוזמרי' הוא לא אימה. עשיתי כבר סרטי אימה בעבר, אז אני חושבת שיש הבדל. מה זה כן? זה מפחיד, מותח ומהנה. אימה זה לא".
