שופט אמריקני דיבר בדיון לראשונה זה 8 שנים
עובדה שהייתה ידועה לעורכי דין וכתבי משפט בוושינגטון: שופט העליון קלרנס תומאס לא מדבר בדיונים. אתמול נפל דבר, והשופט השמרן דיבר לפרוטוקול. ככל הנראה סיפר בדיחה
השתיקה הארוכה הסתיימה. במשך שבע שנים דבר אחד לא השתנה בבית המשפט העליון של ארצות הברית – השופט קלרנס תומאס (64) לא דיבר לפרוטוקול במהלך הדיונים. אתמול (יום ב') תומאס השתקן פצה את פיו באולם בית המשפט, ככל הנראה כדי לספר בדיחה. "ככל הנראה" - משום שדבריו המדויקים של תומאס נותרו חידה.
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet
אף שלא היה מדובר בשאלה לאחד מעורכי הדין, וההתבטאות כולה ארכה רק ארבע מילים (בתרגום לעברית, שלוש מילים), היא הביאה את השתיקה שהחלה ב-22 בפברואר 2006 לקצה. הדיון עסק בהגשת ראיות פורנזיות בתיק עונש מוות.
הנושא הספציפי שבגינו התבטא תומאס היה השאלה אם עורכי הדין שמונו בתחילת ההליכים היו כשירים לייצג את הנאשם. השופטים התמקדו בשניים, שניהם בוגרים של שתיים מהאוניברסיטאות היוקרתיות בארצות הברית: סטיבן סינגר, בוגר של בית הספר למשפטים בהרווארד, וכריסטין להמן, בוגרת של בית הספר למשפטים בייל.
"היא הייתה בוגרת של ייל, לא?", שאל השופט אנטונין סקלייה, בוגר הרווארד, את קרלה זיגלר, הפרקליטה המייצגת את מדינת לואיזיאנה בדיונים. כך עולה מתמלול בלתי רשמי. "היא עורכת דין מרשימה מאוד", השיבה זיגלר. השופט סקלייה המשיך בשאלה: "ועורך הדין האחר, מר סינגר, מבין השלושה שהיו לו, היה בוגר הרווארד, לא?".
בערך בנקודה זו התערב תומאס, והמילים שלפי הפרוטוקול המשובש אמר היו: "טוב - הוא לא...". אנשים שנכחו באולם אמרו כי הדברים נאמרו בהלצה על מחזיקי תארים מהאוניברסיטאות היוקרתיות, שאין בתואר שלהם שום דבר המעיד על יכולותיהם כעורכי דין.
השופט תומאס, בוגר ייל, ידוע בדעותיו הקשות נגד האוניברסיטה שלו, ובחוסר ההערכה כלפיה.
השתיקה של השופט השחור היחיד בבית המשפט העליון האמריקני בלטה במיוחד לנוכח העובדה ששמונת חבריו השופטים נוהגים לתשאל באריכות את הבאים להידיין מולם.
תומאס, המזוהה עם האגף השמרני בבית המשפט, מנה סיבות רבות לעובדה שהוא ממעט לשאול את הצדדים שאלות. לדבריו, העדפתו להקשיב התפתחה לאחר שחבריו לכיתה בילדותו צחקו על המבטא שלו בעת שגדל בסוואנה שבמדינת ג'ורג'יה. כמו כן, הוא טען שחבריו לכס השיפוט שואלים יותר מדי שאלות, ומקשים על עורכי הדין לטעון בפניהם.