עיתונים ערביים: נתניהו ינצח, הקיפאון יימשך

לא הפלסטינים ייפגעו מזכייתו של הימין בבחירות, אלא הציבור בישראל - כך טוענת הפרשנית הלבנונית רנדה חיידר בעיתון הלבנוני "א-נהאר". מערכת הבחירות בישראל מזמנת לפרשנים בעיתוני מדינות ערב הזדמנות לניתוח המצב, ורובם ככולם סבורים שבנימין נתניהו ייבחר לכהונה נוספת, אך לדידם גם תוצאות אחרות לא יביאו לשינוי באזור.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet

"כמעט ודאי שהממשלה הישראלית הבאה תהיה הקיצונית ביותר בתולדות ממשלות ישראל: לצד הליכוד יהיו ש"ס והבית היהודי ואישי דת יקבלו תיקים בממשלה וייעשה שימוש בדת על מנת להשיג אינטרסים פוליטיים ולהשיג רווחים כלכליים". כך פסק אתמול (ד') עבד אל-פתאח מאדי, אקדמאי בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת אלכסנדריה במאמר שפרסם בעיתון המצרי א-שורוק.

בטקסט, שכותרתו "המשך עליית הימין בישראל", הוא קבע כי החידוש בבחירות הנוכחיות הוא שכעת "ההתמודדות היא למעשה בין האינטרסים של הימין לבין האינטרסים של הימין הקיצוני, במקום ההתמודדות המסורתית בין הימין לבין השמאל. הסוגיות הכלכליות והחברתיות נסוגו. סוגיית ההתנחלויות וסוגיית גיוס החרדים עומדות במרכז מערכת הבחירות".

א-שורוק המצרי

באותו מאמר נכתב על ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "ההסדר המדיני עם הערבים לא היה אף פעם מבין האינטרסים שהוא הגן עליהם. הוא מוטט בשתי הקדנציות שהוא כיהן כראש ממשלה כל ניסיון להתקרב למטרה הזו".

עיתון סעודי: "לא יהיה שלום עם הממשלה שתקום"

בעיתון אל-חיאת הסעודי היוצא לאור בלונדון פסק הפובליציסט הפלסטיני, ג'האד אל-חאזן, נחרצות: "השלום אינו אפשרי עם הממשלה שתוקם לאחר הבחירות. היות שדעתי מסתמכת על אינפורמציה ודאית, אני מקווה שבנימין נתניהו יחזור להיות ראש ממשלה". הוא הסביר כי מדיניות הימין והשמאל דומה, וההבדל הוא שהשמאל רק נראה יותר טוב כלפי חוץ. "המדיניות היא אחת, אולם השמאל מצופה בסוכר ומוליך שולל רבים מחוץ לישראל".

הוא גם התייחס במאמרו בהרחבה למפלגת הבית היהודי וליו"ר המפלגה נפתלי בנט ש"אומר כי הוא מתנגד לקיומה של המדינה הפלסטינית בארצנו". הכותב השיב כי "זוהי לא תהיה ארצו של בנט לעולם. פלסטין שייכת לבני העם הפלסטיני. הוא מהגר מאמריקה או פליט וניתן להניח כי המוצא שלו הוא אירופי מזויף. אין לו זכות להימצא בפלסטין".

אל-חיאת הסעודי

הפרשן הירדני עימאד עבדאללה עיאסרה כתב בעיתון הירדני "ווטן ניוז" מזווית קצת אחרת תחת הכותרת "הזיה פוליטית בישראל". במאמרו טען כי "רבים סבורים כי כמה החלטות שלטוניות מוכנות לחתימה מיד עם עלייתו של נתניהו שוב לשלטון. אך זה לא המצב". הפרשן הירדני ציין כי "ישראל מתמודדת היום עם סוגיות אזוריות ופנימיות שמאיימות על ביטחונה הלאומי ובראשן סוגיית הגרעין האיראני, חיזבאללה בלבנון ונפילת המשטרים הערביים זה אחרי זה, בנוסף למדינה הפלסטינית, ההתנחלויות והמשבר הכלכלי".

לדבריו, "המפלגות לא עסקו בסוגיות החשובות האלה לעומק, אלא הסתפקו בהליכה סחור-סחור באמצעות ויכוחים וביקורות הדדיות מבלי לפגוע במטרה. אף אחד - ואפילו המנהיגים עצמם - לא יודע היום מה היא העמדה הברורה ביחס לסוגיות האלה".

הוא הסיק מכך כי "ישראל איננה כפי שהייתה, והימים הבאים יהיו גרועים עבורה. מנהיגיה איבדו את היכולת לקבל החלטות מכריעות והם מעדיפים לתת את הרעיון בכלליות ולהתמהמה עם ההחלטות". הוא המליץ: "על כן צריך לנצל את ההזדמנות של השינויים השליליים בישראל ולנצל את האופק התרבותי-הפוליטי החדש בקרב העמים הערביים כדי להרוויח מהמצב הזה".

פרשנות בלבנון: "הקיצוניות תנצח בבחירות"

לפני כשבועיים כתבה הפרשנית הלבנונית רנדה חיידר בעיתון הלבנוני "א-נהאר" מאמר תחת הכותרת "הקיצוניות היא המנצחת בבחירות בישראל". לטענתה, "רוחות חזקות של קיצוניות ימנית מנשבות במערכת הבחירות", והציגה את מחנה הימין כמאוחד ומאורגן לעומת המרכז-שמאל "המפורר, שנסוג באופן דרמטי, עד כדי כך שכמעט עולים ספקות בנוגע לאפשרות שהוא יישאר בחיים. זאת בייחוד על רקע מותו של ההסדר המדיני והירידה בסיכויים לפתרון שתי המדינות".

א-נהאר הלבנוני

היא הסבירה גם כי "הנטייה לצד הימני של המפה הפוליטית בישראל אינה קשורה להישגים של הקואליציה שהנהיג נתניהו", ותלתה זאת ב"כישלון ההסכמים שחתם השמאל עם הפלסטינים ובראשם הסכם אוסלו. הסיבה השנייה היא האי יציבות שמסעירה את מדינות ערב השוכנות לצדה של ישראל". חיידר טענה כי ניתן להניח שניצחון הימין בבחירות לא ירע את מצבם של הערבים והפלסטינים לעומת תרחיש שבו יזכה מחנה השמאל הציוני: "הפלסטינים משלמים את המחיר של מדיניות ההתיישבות שהתוו ממשלות ישראל בראשות מפלגת העבודה בשנות ה-70, והם עדיין משלמים את המחיר של המשך כיבוש אדמותיהם בעקבות המלחמה ב-1967".

לדבריה, "את המחיר של זכיית הימין בבחירות ישלם הציבור הישראלי באמצעות כניעתו לעקרונותיו של הימין המתבססים על קנאות, קיצוניות והתנגדות לחילוקי דעות, בעוד הפלסטינים ישלמו את מחיר הניצחון של הימין בחירותם, באדמתם ובזכות לחיות בכבוד בתוך מדינתם העצמאית".