לא עלובים, לא מרשימים: בגדי אן הת'אווי
לאן הת'אווי יש הכל: רגליים ארוכות, בעל טרי, ועכשיו גם פסלון גלובוס הזהב על "עלובי החיים". אבל אחרי פשפוש בארון שלה, המעצב(נ)ת הגיעה למסקנה שיש לה עוד במה להשתפר. בתור התחלה אולי כדאי שתלבש תחתונים
אין ספק שזאת היתה השנה של אן הת'אווי. אחרי שסחפה את הילדים עם "יומני הנסיכה", היא הבינה מהר מאוד שהיא לא רוצה להיתקע בתוך שמלות מפונפנות, הלכה על תפקידים קצת פחות מתוקים כמו ב"משחקי גנגה", והגיעה השנה לשיא עם "עלובי החיים". בזמנה הפנוי היא התחתנה, חגגה 30, קצצה את מחלפותיה לחלוטין בשביל התפקיד בסרט - ושניה אחרי שסיפרו אותה קלטה שיקח זמן עד שהשיער יצמח חזרה ופרצה בבכי היסטרי. היא גם השילה בסביבות ה-12 קילו, שזה המון למישהי שגם ככה לא ממש מלאה, והשבוע היא הוסיפה לארון פסלון של גלובוס הזהב (והאוסקר אולי בדרך). אחרי כל זה, ברור שהמעצב(נ)ת מיהרה לבדוק מה קורה בארון שלה.
טורים אחרונים של המעצב(נ)ת:
- גלובוס הזהב: המפתיעות, המאכזבות, המושלמות
- פרסי הפיפלס צ'ויס: טיילור סוויפט מעל כולן
- מראה מראה שעל הקיר, למי הגב הכי שווה בעיר?
בעלות עור בהיר בגוון פורצלן צריכות לדעת לבחור את הצבע המתאים להן כדי שלא ייראו כמו קספר, רוח הרפאים הידידותית, וזה במקרה הפחות גרוע. גם צבעים חזקים, אגב, יכולים להזיק. לכן, מה לעשות, צריך להשקיע. באירוע הזה הת'אווי בחרה בשמלה בגוונים של ניוד וזהב. הבעיה לא מתחילה בעובדה שהיא נראית כמו קישוט לסוכה, או מה שתולים על תריס המזגן שיעשה שמח בעין כשהוא פועל. הבעיה היא בצבעים. הת'אווי כאילו נעלמת בתוך השמלה, וכשהיא כמעט ללא איפור היא גם נראית קצת חולה, או לפחות כמו מישהי שלא אכלה הרבה זמן.
כמה עלובים החיים? 1 מתוך 5
אדום, למשל, הוא צבע מצוין עבור הת'אווי. כאן היא בחרה בגזרה פשוטה של שמלה צמודה, באורך מעל לברכיים שעדיף היה אם היה עוצר בברכיים (אורך שיוצר אשליה של גוף ארוך ובעל קימורים). הת'אווי יודעת שהשמלה המקושקשת היא די והותר ולכן ממעיטה באביזרים נילווים, בוחרת בנעליים שחורות, תסרוקת מעט מורמת (שגורמת לה להיראות לא משהו) וליפסטיק אדום שמעורר לחיים את הפנים המתוקות שלה. הרבה יותר טוב מהנעלמת הקודמת.
כמה עלובים החיים? 3, כי תכף נראה שאת יכולה הרבה יותר
אם אתם שייכים לזן המסמיקים, או אלה שהפנים שלהם מאדימות במהרה, בעיקר במזג אוויר חם, גוונים של כחול ובעיקר כחול-אפור, יכולים לקרר ולמתן את הגוונים האדומים. הת'אווי לא ממש אדמדמה, אבל הצבע הכחול מתיישר מצוין עם גוון העור הבהיר שלה ומזכיר למה היא נסיכה כל כך מוצלחת. בחליפת שני חלקים של סטרפלס בכחול וזהב שמבליט כתפיים עדינות ומתאים בדיוק לחזה קטן, יחד עם חצאית שחורה באורך הברך, הת'אווי בהחלט מצליחה למצוא את הגוונים שלה. החצאית היתה יכולה להיות חלקה כדי שאפשר יהיה להתמקד בסטרפלס היפהפה ובפנים המרשימות. אבל ניחא. נעלי הסאטן נראות כמו בחירה שניה. שימו לב לסימני הרצועות על הקרסוליים. דווקא נעליים עם רצועות היו משוות לה מראה שובב יותר, אבל זה בסדר גם ככה.
כמה עלובים החיים? הרבה פחות, 3.8
שחור הוא צבע נפלא לבהירות עור, בעיקר כאלה שאוהבות את גוון העור הבהיר ומעדיפות שלא להטביע את עצמן בספריי שיזוף. אבל גם בשחור יכולות להיות טעויות. הת'אווי בוחרת בשמלה שחורה שמערבבת יותר מדי דברים ביחד. מעין שמלה לא החלטית, שאפילו המחשוף שלה בנוי מכמה רצועות בעוביים שונים. הגב החשוף אמנם מרשים, אבל במבט הכולל יש יותר מדי פרטים בשמלה, מה שגורם לה לאבד את הקסם. גם הגזרה עצמה לא מחמיאה והחצאית הגדולה בולעת לחלוטין את הרגליים הארוכות והחטובות של הת'אווי וחבל.
כמה עלובים החיים? מלאי תהפוכות, 2
עוד דוגמה לגזרה לא מתאימה היא זאת של שמלת החליפה של הת'אווי. השמלה ללא ספק גדולה מדי, מקומטת, לא מחמיאה והצווארון נראה חונק. הת'אווי מנסה להתאים את הבגדים לתסרוקת שלה, וחבל. אם כבר, כדאי להתאים את התסרוקת לבגד, ושיער קצר לא אומר שצריך לסבול. קחו בחשבון שתספורת/תסרוקת צריכה להתאים למבנה הפנים ולמחשופים. משם כל האופציות פתוחות.
כמה עלובים החיים? עלובים בהחלט. 1
נדמה שעד כה ניסתה הת'אווי להיות הולמת, עדינה, נסיכתית, מיוחדת, ומדי פעם להבליח במשהו שדומה לסקסי. ממש כמו הקריירה שלה. אבל הנה הגיעה ה-שמלה בה"א הידיעה, זו שכולם דיברו עליה, בעיקר על מה שהיה חסר כשהת'אווי לבשה אותה: שמלת הסאטן, שהמעצב(נ)ת קוראת לה שמלת שקית הזבל, משום שזה הדבר הראשון שהיא מזכירה לה. הת'אווי מנסה להיות גותית-סקסית, ואילולא השק הענק שנשאר שם מאחור (אולי אלו ידיות הקשירה לשקית האשפה) היא היתה יכולה לקלוע בול משום שהגזרה מלפנים הולמת אותה להפליא, ובשילוב האיפור הדרמטי ונעלי סאדו-מאזו שהגיעו מיוון העתיקה, היא פשוט היתה מהממת.
הסנדלים האלה, אגב, כבר הפכו לאביזר חובה, והמעצב(נ)ת די בטוחה שבקיץ הקרוב, אם לא כבר עכשיו, נראה אותם ברחובות. אם אתם תוהים איך נועלים אותם, זה פשוט: יש ריצ'רץ' מאחור לאורך המגף/סנדל.
ואם אתם תוהים מה בדיוק חסר בשמלה, כנראה שלא עקבתם אחרי הדברים החשובים שקורים בעולם: באותה פרמיירה שאליה הגיעה הת'אווי עם השמלה, היא הגיחה מתוך המכונית כשהיא שוכחת שהיא לא לובשת תחתונים, וכך עשתה מעשה בריטני וחשפה קצת יותר מדי. נסיכותי זה לא.
כמה עלובים החיים? לפעמים הם ממש בזבל, ולפעמים ממש לא. 4
לא מפתיע שמיד אחרי תקרית התחתונים ושמלת ה"אני יכולה להיות מה-זה סקסית", הת'אווי בחרה ללכת על משהו סולידי. המעצב(נ)ת רק תוהה למה לעשות 180 מעלות ולעבור מסקסית למיני מאוס. הת'אווי דודתית להחריד בחולצת פפלום שרכוסה עד לסנטר, חלילה שיראו משהו, חצאית רחבה שמחביאה את הירכיים, גרביונים שחורים עבים ונעלי עקב אדומות שמתאימות לנשף בדיסנילנד. אם החצאית היתה קצת יותר צמודה, או החולצה היתה הופכת לגופייה צמודה, זה עוד היה מסתדר, אבל הת'אווי נראית כאילו היא מנסה להסתיר את עצמה מתחת לבגדים. היא בטח גם לובשת תחתוני סבתא מתחת (שזה הכי נוח בעולם, אבל בחייך).
כמה עלובים החיים? תלוי איזה דודה שואלים. 1.5
למרות הכל, ובסופו של דבר, המעצב(נ)ת אוהבת אנשים שמתאמצים לצאת מהקופסה המגדירה אותם, ולכן היא מודה שהיא מחבבת מאוד את הת'אווי ואפילו צופה מדי פעם בשידורים החוזרים של "יומני הנסיכה" או לחילופין ב"אהבה וסמים אחרים", אם כי שם זו לא הת'אווי שעושה לה את זה. בכל מקרה, השמלה הבאה שבחרה הת'אווי אורזת אותה בצורה מושלמת, יוצרת אשליה של גוף דק וארוך, ועל אף שהיא נראית שקופה בשמלה, המעצב(נ)ת חושבת שזה הרע במיעוטו כי הת'אווי באמת נראית מצוין. אפשר היה לבחור בצבע שרואים קצת יותר, אבל הגזרה מושלמת ולכן נוותר לה.
כמה עלובים החיים? לפעמים הדברים הטובים הם הדברים הקטנים. 4.8
(צילומים: MCT, רויטרס)