אף אחד לא מדבר אל הבוחר החרדי
לבני, מופז ולפיד מכים בחרדים, ש"ס מדברת בססמאות גזעניות - ועל שאר הליצנים אין מה לדבר. כולם ללא יוצא מן הכלל מדברים מגרונו של האל, רק שלא ייחנק חלילה
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet
ימים של בחירות - ולא חסרות גוויות פוליטיות. חלק מתעסקים בבניית הארון, אחרים בשיר הנושא, אבל רק אחת כבר מודיעה על מועד פטירתה – "קדימה", שמצאה דרך מעניינת להודיע על הלווייתה: הכה כל חרד. "קדימה" יותר מכל לימדה אותי שיעור בפופוליזם וחוסר הבנה בסיסי בכל מה שנוגע למגזר החרדי. בקמפיין החוצות של המפלגה כיכבה אג'נדה שחוקה, שעסקה בנתון שיקרי חסר בסיס: כמה אברך כולל מרוויח לעומת חייל בצה"ל.
"הכה כל חרד", זה מתכון להתרסקות
צבא ההגנה של המדינה הוא כנראה מפלטם האחרון של פוליטיקאים כושלים עם הגב אל הקיר. השימוש הציני במספרים היה מקומם. בדיוק כמו יאיר לפיד, גם מופז צריך לדעת: החרדים הם כמו 'אורי כדורי' - ברגע שתאיים, הם יתכנסו אל תוך עצמם. סטיקר אחד מסוגל להרוס את העלייה המתמדת בשיעור המתגייסים החרדים לצה"ל. אבל זהו פופוליזם, זוהי פוליטיקה ולעזאזל העובדות.
האמת היא, שבתחילה רציתי להצביע ללבני, לא בגלל הפאסון והשירות המפואר במוסד - אלא בעיקר מפני שהיא הזכירה לי את אלוהים. כילד לימדו אותי שרק הוא יכול להימצא בכל מקום ובאותה העת. ציפי גרמה לי לפקפק בכך. במהלך השנתיים האחרונות יכולתי לראות אותה מתראיינת בשידור חי לכל הערוצים בו זמנית, בכולם היא לבשה את אותם הבגדים ואמרה את אותם הדברים, רק המראיין התחלף.
בפעמים שניסיתי להעביר ל"אל ג'זירה" הם בדיוק שידרו את הראיון איתה מהטלוויזיה הישראלית. אמונתי הדתית עמדה לראשונה במבחן. לבסוף עברתי אותו בהצלחה, אבל אז שוב הכה היצר: לבני, בדיוק כמו האל, לא מבינה בחרדים. לא את מהות קיומם, ולא את הדרך להתנהל מולם. לולא הבדל קטן ביניהם יכולתי לכפור בהכל, אלא שאז הבנתי שאלוהים, בשום קונסטלציה, לא היה מפסיד לשאול מופז.
גזענות לוחמת
כמי שגדל בבית חרדי חשובה לי הדת, ובימים שבהם יש יותר מפלגות מחרדים, ההכרעה לא פשוטה בכלל. בפעם הקודמת הייתה זאת ש"ס. פרסומים בשמו של הרב עובדיה יוסף הבטיחו כי מי שיצביע עבורם, יזכה לשבת קרוב למסך הפלזמה בגן עדן.
המחשבה על כך שהקול שלי לא יילך בטבעיות ל"יהדות התורה" דחקה בי להמר על המפלגה שיושב הראש שלה היה עד לא מזמן רתך, ולשאר חבריה לא בטוח שיש שם. בחרתי בה למרות שלקחתי בחשבון שאולי גם שם ישדרו ראיון "אופוזיציה לוחמת" עם לבני.
הפעם כבר לא אצביע עבורם. אני ילד גדול, לא פוחד מחושך ולא משדים - גם לא מזה העדתי שדרעי שולף מהבקבוק בכל ראיון. הבנתי שלוחמי האפליה, לפחות במקרה הזה, הם יוצרי האפליה. אלמלא היו מפמפמים אותה, לא הייתה להם זכות קיום. מפא"י ההיסטורית הייתה גזענית כלפי מזרחיים. כשהיא נכחדה, קמה ש"ס, החזירה עטרה ליושנה והעצימה את מה שהתחילו במפא"י.
גם החרדים מוכרים אופיום להמונים
כילד בציוויליזציה חרדית נעדרת תרבות בידור, מופעי סטנד-אפ לא באו בחשבון. היו לנו שני משחקים: מחניים - או להפוך קלפים של רבנים במחי כף. ילדים שאינם חרדים, עושים את זה עם קלפים של שחקני כדורגל.
הכי "יקר" היה הרב שך. תמונה שלו הייתה שווה בערך שלושה קלפים של הרב אלישיב, שלא לדבר על הרב שיינברג
שיצא כמעט בכל חפיסה. כשבגרנו, אלוקים הטוב הבין לליבנו ושלח לנו את הליצן - מחזיר בתשובה בשיא אונו. כנערים הרווחנו שני דברים: פגשנו בבנות המין היפה מצחקקות בתור לרכישת הכרטיסים, ובנוסף זכינו במופע סטנד-אפ שכתש את החילונים הבאים לכלותנו. חשבתי ברצינות להצביע עבורו, אבל איך לעזאזל אצביע לרב שלא נסחר בגוגואים.
קשים חייו של הבוחר החרדי, היצע המפלגות דל לעומת כמות נכבדת בהחלט של בעלי זקנים, מריונטות רבניות ועסקנים אינטרסנטים. בין תאבי בצע לתאבי פרסום. כולם ללא יוצא מן הכלל מדברים מגרונו של האל, רק שלא ייחנק חלילה. בסופו של יום, לימוד התורה חשוב בעיניי יותר מכל. מקווה שהפעם אצליח לראות דרך סבך זקני העסקנים והרבנים, מי באמת מתכוון לשמור על ערכיי - ומי מוכר אופיום להמונים.
לפנייה לכתב/ת 
