כל עובד שני בישראל: מציקים לי במקום העבודה
הבוס יורד לחייכם וצועק ללא הרף? שמו מהבהב על צג הנייד אינספור פעמים כשאתם משכיבים את הילדים לישון? מחקר של התמ"ת מגלה כי למעלה ממחצית השכירים בארץ מתלוננים על הצקות מצד מנהלים, עמיתים ולקוחות. הבעיה: לרוב אלה תחושות סובייקטיביות שקשה להוכיח, אז מה בכל זאת עושים?
אם המעסיק יורד לחייכם, צועק עליכם ללא הרף ומתקשר אינספור פעמים לאחר שעות העבודה - ייתכן שאתם סובלים מהתעמרות במקום העבודה, ואתם לא לבד: למעלה ממחצית השכירים בישראל – אחד מכל שני עובדים, מתלוננים על הצקות במקום העבודה מצד מנהלים, עמיתים ולקוחות. כך עולה ממחקר חדש של משרד התמ"ת.
עוד על זכויות עובדים - במדור קריירה :
- מעסיק עבר על חוקי עבודה? אין הטבות מהמדינה
- מאסתם במקום העבודה? טיפים למציאת חדשה
- זכויות המלצרים: ידעתם שאסור לקנוס אתכם?
הממצאים מגלים כי מבין 1.464 מיליון עובדים שכירים בישראל, 55.4% נפגעו מהצקות בעבודה בשנת 2011 בתדירות של מדי פעם ועד לעיתים קרובות. על פי הנתונים, 36.9% דווחו שנפגעו מהצקות ע"י מנהלים, 33.6% מצד עמיתים בעבודה ו-23.1% מצד לקוחות. כלומר: כל אדם שלישי נפגע לפחות מדי פעם, מהצקות של מנהלים או של עמיתים בעבודה.
בנוסף, 50.8% סבורים שהצקות מהוות מטרד משמעותי בעבודתם היומיומית, 51.6% הסכימו שהן פוגעות במוטיבציה שלהם בעבודה, 43.9% שהן מהוות בעיה חמורה ו-48.2% שהן פוגעות באיכות חייהם.
אך מה נחשב בכלל להצקה במקום העבודה? עו"ד חמי לפידור, מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', מספק מספר דוגמאות, כמו אינספור שיחות טלפון מהמעסיק לאחר שעות העבודה לבירור מצבם של פרויקטים, ביקורת פוגענית, התבטאויות לא נאותות ואף משפילות, צעקות ועוד. דוגמה בולטת שמופיעה במחקר היא של סטיב ג'ובס המנוח, ש"נהג כלפי הכפופים לו בקוצר רוח והנחיל לחברת אפל אקלים ארגוני של קוצר רוח, אי סובלנות וזלזול כלפי עובדים".
עם זאת המחקר מדגיש כי יש בעיה להגדיר התנהגויות של הצקה והתעמרות, מאחר שזה תלוי בנורמות חברתיות משתנות לגבי מהן התנהגויות לגיטימיות. "מדובר בתחושות סוביקטיביות", מסכים לפידור. "מה שבעיני נתפס כהצקה והטרדה, יכול להיתפס כהתנהגות לגיטימית מבחינת מישהו אחר. משום כך המצב עמום".
מנהלים גברים מציקים יותר
על פי המחקר, תופעת ההצקות שכיחה בכל מגזרי המשק: ממשלתיים, ביטחוניים, ציבוריים ופרטיים, כשהתחושה היא שככל שהניהול מתקדם יותר - שכיחותה יורדת. האוכלוסיית שנפגעות יותר מהצקות המנהלים זוהו כעובדים צעירים בגילאי 34-18 – שהיוו 40.7%, גברים - 40.2% ועובדים מסורתיים - 40.4%. עובדים שממונה עליהם גבר דווחו על היפגעות מהצקות מנהלים בשיעור העולה על מי שממונה עליהם אשה: 41.2% לעומת 33.9% בהתאמה.
מבחינת הצקות מצד חברים בעבודה, עובדים בתפקידי ניהול בארגון סובלים מכך בשיעור העולה על זה של מי שאינם בתפקידי ניהול: 40.0% לעומת 31.2% בהתאמה. בנוסף, עובדים בעלי ותק קצר בתפקיד ובארגון, נוטים להיפגע מהצקות מכל גורם, יותר מאשר עובדים וותיקים.
כיצד העובדים מגיבים להצקות אלה? החל מתגובה פסיבית של בכי ועלבון (26.1%), או העלבה וצעקות על המציק (20.2%), ועד לתגובה אקטיבית ואגרסיבית של הכאת המציק – 2% מגיבים בצורה כזו, אולם בתמ"ת מציינים כי זו תופעה נדירה.
אם לא די בכך שהדבר משפיע לרעה על איכות החיים של העובדים - הההצקות אף עלולות לגרום לנזקים של ממש לעסק, שכן 12% מגיבים להצקות באיחור בהגעה לעבודה, 9.9% בנטילת הפסקות מעבר להפסקות הרגילות ו-5.4% בקיצור יום העבודה. בנוסף, 2.7% נוהגים להיעדר לאחר הצקה ו-3.6% מתפטרים.
מה עושים נגד הצקות?
לעובדים שחשים מוטרדים במקום העבודה מצד המעסיק, עו"ד לפידור ממליץ לפנות אליו ולהתריע בפניו שהם סובלים מהתנהגות פוגענית וכי הם מבקשים לחדול ממנה. בשלב הראשון הוא מציע לעשות זאת בשיחה בע"פ, ואם זה לא עוזר – כדאי להעלות את הדברים על הכתב.
"אם לא עוזר, יש להודיע למעסיק במפורש, שאם ההצקות לא יחדלו - הוא יתפטר נוכח אותה התנהגות מציקה", מוסיף לפידור. "אם גם זה לא עוזר – בשלב הבא הוא יכול להודיע שיתפטר ולדרוש פיצויי פיטורים, מכיוון שהנסיבות אינן מאפשרות להמשיך לעבוד. אם לא מקבלים את הדרישה – הוא יכול להגיש תביעה לבית הדין לעבודה".
מה הסיכוי לזכות בתביעה שכזו?
"חוק פיצויי פיטורים ופסיקת בתי המשפט, קובעים שיש נסיבות שבהן העובד יוכל להתפטר ויהיה זכאי לפיצוי פיטורים. אם עובד יוכיח לבית המשפט כי אף על פי שהוא חזר והתריע על כך בפני המעסיק - הוא המשיך לסבול מיחס לא ראוי ונוצר מצב שהוא לא יכול להמשיך לעבוד - יש סיכוי סביר שבית המשפט יחייב את המעביד לשלם לו פיצויי פיטורים".
נתוני המחקר נאספו בסקר טלפוני שנערך בינואר-פברואר אשתקד וכלל 1,120 משתתפים מקרב אוכלוסיית השכירים מעל גיל 18. בנוסף הוא כלל קבוצת מיקוד של מנהלי ארגוני שירותים וחברות עסקיות, וכן סקר ספרות מקצועית על התופעה.
בני פפרמן, מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, מסר כי "להצקות במקום העבודה ישנן השלכות כלכליות נרחבות על יכולתו של הפרט לייצר ולהפיק את המירב הנדרש ממנו. למדנו מתוך הפעילות המחקרית, שכאשר עובדים נחשפים להצקות - נפגע פריון העבודה שלהם ולכך ישנן השלכות כלכליות חמורות, לצד השלכות ברמה האישית והמשפחתית".
לפנייה לכתב/ת 
