תפסיקו להתחמק: דרוש מנהיג למשפחה שלכם

הבחירות האלה הביאו איתן, יחד עם תשדירי בחירות מעצבנים, פיד פייסבוק מלא סרטוני יוטיוב ואין ספור מפלגות חדשות, גם התלבטות גדולה ושיח פעיל על הצורך בהנהגה. אנחנו צמאים להנהגה אמיתית. הסקרים מעידים על כך שבבחירות האלה אחוזים גדולים מהבוחרים עוד לא החליטו למי להצביע ועדין מחפשים את המנהיג. הביקורות על ההנהגה ועל מנהיגות מצד המתלבטים רק גדלות, אבל אם נציץ לרגע לבתים של כולנו נגלה שאנחנו אמנם רוצים מנהיג אמיתי בראש המדינה, אבל בורחים בכל רגע נתון מהמנהיגות שלנו בבית.

ברוב הבתים אין מנהיגות ואין הורים שבחרו להנהיג את המשפחה. במקומם צצו מיני הורים שונים שהמכנה המשותף לכולם הוא זגזוג בין החלטות, התחנחנות וחוסר אמירה בולט. הורות שמנסה למצוא חן במקום לעשות את הדבר הנכון, הורות ותרנית ובעיקר הורות שמעדיפה לשקוע במסך האייפון במקום להישיר מבט אל המציאות ולהתמודד איתה.

הטורים האחרונים של אפרת בערוץ הורים :

מקום 7 במתמטיקה? אל תעבדו עלינו

סחוטים מהחופשות? בשנה הבאה יהיה גרוע יותר

חינוך חינם מגיל 3: חוסכים כסף - פוגעים בילדים

מעניין שלראשות הממשלה אנחנו מחפשים מנהיגות, מישהו שיוביל ורצוי שיהיה קשוח החלטי ועומד על שלו, אבל בבית אנחנו נותנים לילדים שלנו לנהל ולהחליט ומתעלמים מהרעיון שדווקא שם הם זקוקים יותר מכל למנהיגות, להורים מכוונים וחזקים. לא כאלה שינהגו ביד חזקה, אבל בהחלט כאלה שיעמדו על גבולות ויהוו מקור של סמכות ואפילו ביטחון.

"הוא כבר ידע מתי הוא עייף"

אני מנסה להבין איך במהלך של דור אחד ויתרו הורים על ההנהגה ועל הסמכות ההורית ואימצו בקלות, אפילו בעצלנות, רעיונות דמוקרטיים, המתאימים למדינה אבל לא ניתנים ליישום בבית, במשפחה. איך משפחות שלמות העדיפו לאמץ סיסמאות ריקות של "דמוקרטיה בבית" ו"חופש הבחירה של הילדים" או "הוא כבר ידע מתי הוא עייף/רעב" במקום הורות דומיננטית.

הורות היא תפקיד מורכב ואפשר בהחלט להשוות אותה למנהיגות ולראשות הממשלה, רק שלעומת מדינה אי אפשר להתפטר מראשותה או ללכת לבחירות ואם התקציב לא מתאים אין שום אפשרות לשנות או לחפש מקורות מימון נוספים. הורות היא מנהיגות מורכבת - נשארים בתפקיד לעד, ומצד שני הילדים לא בוחרים את ההורים שלהם (ואולי טוב שכך).

אם הבחירות היו מתקיימות אצלי בבית כנראה שתובל שפיר מגאליס, יובל המבולבל או אולי אחד המנטורים מדה וויס, היו זוכים ברוב קולות ומדיחים אותי במהירות מהבישול ומהחינוך כאן בבית. למרות שאני לא בטוחה שאף אחד מהמוזכרים כאן היו רוצים להתמודד עם ארבעה ילדים ושתי כלבות מקפצצות.

אבל כאמור, אין בחירות ולכן לאחר הבחירה של הולדת ילדים כולנו חייבים להבין שלגדל אותם זו אחריות המחייבת מנהיגות. בעיני הורה לא צריך להיות רודן או קשוח. חשוב להקשיב לילדים ולהבין אותם, אך חשוב גם שההורה הוא זה שיקבע את כללי המשחק בבית, את הגבולות ואת החוקים.

מי רוצה לסגור את הטלוויזיה?

במדינה ישנה הפרדה ברורה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת, וברוב הבתים ניתן לראות את ההפרדה הברורה הזו גם כן. הילדים הפכו מזמן לרשות המחוקקת: הם קובעים, מסבירים ומגיל צעיר לומדים לומר "אני מחליט על עצמי". ההורים נותרים עם הרשות המבצעת: מתחילים בארגון הזמן והבית, ובעיקר מבצעים את הוראות הילדים.

כדאי להבין שלילדים אין ראייה כוללת ויכולת להבין מה ההשלכות לעתיד של הדרישות שלהם. מבחינתם ארוחת צהריים המכילה ממתקים היא דבר נהדר, ואחר כך ששר האוצר יתמודד עם ההשלכות הכלכליות של רופא השיניים. ילדים הם אלופים בהפיכת תקציב הבית לגרעון ענקי, ואם אין לכם מקורות מימון או יכולת לגבות מיסים, נשארתם עם הגרעון ועם ילדים כמו מפלצות ענק ששואבות כל דבר, שרק ידרשו עוד ועוד ויגדילו את המינוס.

כל חייזר שיגיע לבקר משפחה ישראלית ממוצעת יהיה בטוח שהבחירות כאן מתקיימות בבית בכל ארבע דקות:" מי רוצה לאכול? מי רוצה לישון? מי מוכן ללכת לבית ספר? מי רוצה לצחצח שיניים או לסגור את הטלוויזיה?".

נסו לחשוב שאין כאן בחירות והתחילו להנהיג אמירה יותר ברורה ולבחור בשפה

המסבירה מי המנהיג בבית. חשבו רגע - שמעתם פעם ראש ממשלה ששואל "מי רוצה שהמע"מ יעלה?". כדאי לזכור - אמירות ברורות משמעותיות לניהול בית ולהנהגה הורית. נסו עכשיו להודיע "הטלוויזיה נסגרת בשעה שש בערב", ולא לשאול, ותראו איך הדברים יהיו פשוטים יותר.

הורים יש לכם תפקיד אמיתי: לקבוע את החוקים בבית. אין שום רע בשיתוף הילדים ובחשיבה משותפת לגבי השגרה, אבל בשורה התחתונה - אתם המחליטים ובמקרה הזה גם המבצעים. אתם ראש הממשלה, שר האוצר ושר החינוך בו זמנית ורק לכם יש את היכולת להבין מה נכון לילדים שלכם.

ועכשיו, אחרי שבחרתם מנהיגות בבית, זה הזמן לחשוב על מנהיגות במדינה: בין הכי ישראלי, להכי אחי, להכי אישה או להכי גבר-גבר. אני עוד לא החלטתי, אז אם אתם מתקבקים אתם מוזמנים לשכנע גם אותי.

הכותבת היא מנהלת פורום ייעוץ הורים, מנחת הורים ואמא לארבעה. לאתר של אפרת . לדף הפייסבוק