כביש 6 בשירות המשטרה? בית המשפט פוסל
כאשר אתם נוסעים בכביש 6 במהירות גבוהה מהמותר, כדאי לכם לדעת: אם יהיה בכך צורך, עשויה המשטרה לנסות ולהשתמש במצלמות האגרה כדי להוכיח זאת. בית המשפט לא השתכנע
מצלמות האגרה בכביש 6 מסייעות למשטרה בתיקי תעבורה - אך בית המשפט אינו מתרשם. בנובמבר 2010 היה א' מעורב בתאונת דרכים קטלנית בכביש 6. בתאונה נהרג נוסע שישב לצדו, לאחר שמשאיתו התנגשה בכלי רכב שעמד בנתיב המיועד למשאיות. המשטרה טענה כי רשלנותו גרמה לתאונה, והחליטה לבסס את טיעוניה בין השאר על כך שנהג במהירות גבוהה מהמותר. את מדידת המהירות, ביססה המשטרה על נתונים שקיבלה ממפעילת כביש 6.
אלא שבית המשפט קבע כי הנתונים שהציגה המשטרה אינם מהימנים ולכן לא יכולים לשמש כראיה. באותה הזדמנות גם מצא השופט ליקויים חמורים בכל ניסיונות המשטרה להוכיח כי רשלנותו של א' גרמה לתאונה הקטלנית.
"מערכת הלייזר בשערי האגרה"
בניסיונה להאשים את א', הציגה המשטרה נתוני מהירות ממוצעת, שנמדדו במערכת גביית האגרה של כביש 6. בהכרעת הדין מתוארים הנתונים כ-"טבלאות של שעות של כביש 6". על-פי טבלאות אלה, הנגזרות מהזמן שחלף בין מצלמת אגרה אחת לאחרת, מהירותו הממוצעת הייתה "130 עד 140 קמ"ש".
אלא שמערכת זו מעולם לא נבדקה או אושרה לצרכי אכיפת מהירות, ולכן קיבל השופט את גרסת הסנגור, עו"ד שי גלעד, במלואה. בהכרעת הדין הבהיר כי "אין לקבלם (את הנתונים, ש.ה) כראיה לחובתו של הנאשם לגבי נתוני המהירות של מערכת הקרני הלייזר המותקנת בשערי האגרה בכביש 6, וזאת מאחר שטרם הוכחה אמינות המערכת".
ומה עם שאר הבדיקות? מתברר כי הליכים שאמורים היו להתבצע בקפדנות, כלל לא נעשו. למשל, שחזור של התאונה או בדיקה של המשאית. למרות בקשה מפורשת של בוחן משטרתי, המשאית שבה נהג א' לא נבדקה על-ידי גורם חיצוני. הבוחן העיד כי "זה חשוב, זה תאונה קטלנית, אני רציתי לעשות את זה... אבל לא קיבלתי אישור לזה".
יש לציין כי עניין בדיקת המשאית הוא קריטי, שכן א' טען כבר בעדותו במשטרה כי נאלץ להתמודד עם כשל מכני, שגרם לכך שסטה מנתיב נסיעתו. למעשה, נקודת המחלוקת העיקרית הייתה האם המשאית שבה נהג א' נסעה באותו נתיב המיועד למשאיות, או שמא סטתה מנתיב אחר.
המשטרה טענה כי א' נסע בנתיב המשאיות, וכלל לא ניסה לסטות או אף לבלום. אלא שעדות ראיה של אחד המעורבים בתאונה תמכה בטענתו של א', לפיה התאונה אירעה לאחר שסטה מנתיב אחר. למעשה, גם בחלק מהודעות המשטרה נרשם כי המשאית סטתה, אלא שהודעות אלה הוסברו לאחר מכן כ"שגיאה".
"לא מתחיל לפתוח בית ספר"
ליקויים בהתנהלות המשטרה נתגלו גם בגביית עדותו של א'. בוחן המשטרה אישר כי "לא רשם את דברי הנאשם בשפת אימו (רוסית), אלא תרגם בו-זמנית ורשם את עדותו מפיו ישירות לעברית". בעניין זה מסביר השופט נחשון כי יש "הוראות ברורות לפיהן יש לבצע תרגום לשפת אימו של הנאשם, ולא לעברית כפי שנעשה במקרה זה".נראה כי אפילו זכותו הבסיסית של א' להתייעץ עם עורך דין, לא הובהרה לו כראוי. הבוחן הודה כי לא ציין את תשובתו להודעה לפיה "יש לך זכות להיוועץ עם עו"ד", ואף ציין כי לא הסביר לו את משמעותה. "אין פה מה להסביר הרבה", אמר הבוחן בבית המשפט. "כל אחד יודע מה זה עו"ד, אני לא מתחיל לפתוח פה בית ספר".
לאור ליקויים אלה, קבע השופט כי "משקלן הראייתי של הודעות הנאשם במשטרה נמוך". ומאחר שהמשאית של א' לא נבדקה, לא הופרכה טענתו כי כשל מכני גרם לתאונה. בנוסף, המשטרה גם לא הצליחה להוכיח את השערת הבוחנים, ולפיה רשלנות היא שגרמה לתאונה.
"התביעה לא הוכיחה מעבר לספק סביר כי הנאשם גרם ברשלנותו לתאונה", מסכם השופט נחשון, שקיבל את כל הטענות שהעלה עו"ד גלעד. "הנאשם... הטיל ספק מעבר לסביר בראיות, והראה כי קיימת אפשרות שהתאונה נגרמה עקב כשל שהחמיר באופן פתאומי, ואשר גרם לסטייה, וכי הנאשם לא יכול היה לצפות להתרחשותה של ההחמרה הפתאומית".
לפנייה לכתב/ת 
