שירה: "אנחנו אוהבים לחיות, אך לא חיים כאלה"
"הארץ מלאה זדון. מלאה, מלאה המון זדון/ בואו, בואו ה-אנחנו לנתץ כבלי אדון". שיר מאת שחר מריו-מרדכי
זמזומו היפה של המרד
בּוֹאוּ, בּוֹאוּ הָ-אָנַחְנוּ: נִמְתַח צָוַאר מֵעַל הָעִיר
נָקוּם עַכְשָׁו, נִקַּח אָוִיר:
אָנַחְנוּ אוֹהֲבִים לִחְיוֹת.
אַךְ לא חַיִּים כָּאֵלֶּה.
לא.
הָאָרֶץ מְלֵאָה זָדוֹן. מַלְאָה, מַלְאָה הָמוֹן זָדוֹן.
בּוֹאוּ, בּוֹאוּ הָ-אָנַחְנוּ לְנַתֵּץ כִּבְלֵי אָדוֹן
וְחוֹסֶר צֶדֶק מְשַׁוֵּועַ
אוֹי-אָנַחְנוּ, סְתַם הִנַחְנוּ.
יֵש מַלְכוּת לַמּוֹרֵד, נְשִׁימָה יֵשׁ לַטּוֹבֵעַ.
נַדְלִיק זְנַבוֹת לַשּׁוּעֲלִים
לא נִשְׁתוֹק עוֹד, לא נַבְלִיג
לא נַפְגִין
רִיסוּן, תַּחְנוּן, אִיפּוּק עָמוֹק.
עוֹמֵד לוֹ בְּראשֵׁנוּ שְׁמוֹק
עִם פַּרְלָמֵנְטְ רָדוּד-עָלוּב
יָד חַמְדָּנִית וּפֶה רָקוּב
אֶרֶץ, יֵשׁ לַבַּיִת מֶלֶךְ
וְקוֹל קַבְּצָנַיִךְ עָצוּב.
אֶבְיוֹנָה שֶׁלִי, אֶרֶץ-נוֹי מְכוּרָה
כָּכָה פּוֹשְׁטֵי-יָד אָנַחְנוּ.
כָּכָה. בְּפַשְׁטוּת גְּמוּרָה
אָנַחְנוּ מִתְפַּצְחִים כַּזֶּרֶד.
זֶה זִמְזוּם רָפֶה שֶׁל מֶרֶד?
זֶה זִמְזוּם יָפֶה שֶׁל מֶרֶד.
יִזְדַמְזֵם לוֹ כָּל הַיּוֹם
עַד אֲשֶׁר יִמְצָא מָקוֹם.
כָּל הָ-אָנַחְנוּ; כָּמָּה נַחְנוּ
בַּיֵּיאוּשׁ לְהַחְרִיד,
זְמַן נָחוּשׁ - זֶה לא מַפְחִיד
לָמוּת אִם מְסֻכָּן לִחְיוֹת.
זְרוֹעוֹתֵינוּ נְטוּיוֹת.
הוֹ, מַנְהִיגֵי גּוֹרָל נִשְׂגָב,
דַּי לְסִיסְמָאוֹת כָּזָב
לִסְחוֹר בָּנוּ
לִסְחוֹר-סְחוֹר-סְחוֹר.
אָנַחְנוּ אוֹהֲבִים לִבְחוֹר.
אַךְ לא בְּחִירוֹת כָּאֵלֶּה.
לא.
לָכֵן הִנֵה יָמִים בָּאִים. לָכֵם – הִנֵה, קָמִים, בָּאִים.
אַתֶּם עוֹד לא מְשֻכְנָעִים?
הַזָּעְזוּעַ עוֹד עָמוּם?
הָאִם עוֹדְכֶם אֵינְכֶם שׁוֹמְעִים
אֵיזֶה מִזְמוֹר מוּזָר, זִמְזוּם?
אָכֵן הִנֵה מוֹרְדִים בָּאִים. לא לָשֶׁבֶת.
לָקוּם!
ספר שיריו של שחר-מריו מרדכי, "תולדות העתיד", ראה אור בהוצאת "אבן חושן". זכה במקום הראשון בתחרות הארצית "שירה על הדרך", לשנת 2010. ספר שיריו הבא עתיד לראות אור בהוצאת "עם עובד".